במשכן לאומנויות הבמה התקיים ערב "שירת הבקשות" המסורתי של ישיבת אמי"ת אשדוד. פייטניה הצעירים של הישיבה הופיעו בפני קהל של מעל 800 איש כשלצידם תזמורת אנדלוסית. על האירוע שוחחנו עם ראש הישיבה הרב שלום מלול.
מדבריו של הרב מלול עולה כי האירוע מתרחש ללא כל קשר לסערת הדרבוקות שפרצה אל הפוליטיקה הישראלית, אלא כמסורת ישיבתית. "הישיבה שלנו עושה זו השנה הרביעית את הערב המסורתי של שירת הבקשות, בתקופה שבה בלילות שבת בחורף בבתי הכנסת מתקבצים לפיוטים העתיקים הללו. לפני ארבע שנים החלטנו שאנחנו רוצים לחבר את הדור הצעיר אל השירים והפיוטים ולאחד בזה את הקהילה עם הרבה חום אהבה וחיבורים בין אבות ובנים וגם בין סבים וסבתות".
הרב מלול מספר כי לא רק הדור המבוגר קיבל בהערכה ובאהבה את היוזמה, אלא גם החבר'ה הצעירים. "החבר'ה זרמו יפה", הוא אומר ומציין כי בישיבה "יש לנו חוג פיוטים ומקהלה שהיה לחץ להיכנס אליו".
"האווירה בישיבה היא של שירה. בכל בוקר פותחים את היום בשיר חסידי. כך יוצא שתלמידים מורגלים בשירים, אבל את שירת הבקשות הם חווים בבתי הכנסת שבעיר ובקהילות", אומר הרב מלול. "זה מגיע אצלם מהבית ובית הכנסת והישיבה מביאה אליהם את זה הכי קרוב שאפשר".
האם החיבור עם מסורת הפיוט מחבר את הדור הצעיר למסורת המזרחית בכלל? "החיבור לשירת הבקשות מכניס תלמיד לגאוות יחידה של מסורת ומנהגים. אנחנו מנכיחים את זה. חלק מהר"מים פייטנים והדבר מוחצן וידוע לתלמידים. הם נוגעים במסורת אבות בצורה יפה. השילוב בין תרבויות בישיבה שלנו הוא מאוד נוכח. החבר'ה מרגישים את ההוויי האשדודי של בית אבא ומגיבים אליו מאוד יפה, ומאידך הם מכירים את התרבות החסידית והליטאית. יש בישיבה שלנו רב גוניות יפה".
על הטענות לפיהן הישיבות התיכוניות שכחו את מסורת עדות המזרח אומר הרב מלול כי יש משהו בטענה הזו, אם כי יתכן והדבר נעשה בטבעיות וללא כוונת מכוון, ולטעמו "אין טעם בהפניית אצבע מאשימה. אנחנו לא צריכים לכפות על השטח את הכנסת עדות המזרח בכוח. אם יש תרבות יפה, ויש כאן תרבות יפה, ניכנס בדלת הראשית ולא דרך החלון. אני חושב שאם בכל קהילה חינוכית וקהילה בארץ יפתחו את הדלת לתרבות עדות המזרח ויתנו לאנשים לטעום ממנה אנשים יאהבו אותה, לא בכוח ובלי להכריח אף אחד. יש לתרבות הזו הרבה מה להציע".
