רק לא טראמפ

המפלגה הדמוקרטית נמצאת בעיצומו של תהליך הבחירה שיקבע את זהות המועמד הבא לנשיאות, אבל במבט נרחב יותר – בקרב על החזרה לשלטון – את המועמד שינצח את הנשיא המכהן דונלד טראמפ. אם תרצו "רק לא טראמפ", משהו שנשמע מאוד מוכר לאוזניים ישראליות. המועמד המוביל המסתמן בינתיים הוא ברני סנדרס. בגיל 78, עם דעות רדיקליות ומגובשות כמעט בכל נושא, יש לסנדרס עדנה ובינתיים גם בשתי המדינות שהצביעו בבחירות הפנימיות הוא מסתמן כפופולרי.

שמואל רוזנר, מומחה לארצות הברית, אומר כי מוקדם מדי לסמן את הסוס המנצח, אך עם זאת "אפשר לסמן את ברני סנדרס כמועמד מוביל שיתחרה על המועמדות עד הסוף. יש עדיין קבוצה גדולה מאוד במפלגה הדמוקרטית שמחפשת מועמד טוב שאינו סנדרס. ההישגים שלו באייווה ובניו המפשיר היו מרשימים, אבל יש עוד הרבה מאוד בוחרים שלא גיבשו את עמדתם הסופית". סנדרס כמובן לא לבד. לצידו מצויים בצמרת המועמדים גם ג'ו ביידן שכיהן בעבר כסגן הנשיא, ראש העיר סאות'בנד שבאינדיאנה פיט בוטיג'ג, הסנאטוריות אליזבת' וורן ואיימי קלובשר וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג.

אבל איש מהרשימה המכובדת הזאת לא נחשב למועמד מוביל. לרוזנר המצב מזכיר דווקא את ההתמודדות הרפובליקנית, לפני בחירות 2016. "דונלד טראמפ הצליח לכבוש את מועמדות המפלגה הרפובליקנית, למרות שהיו רבים שלא רצו בו. הוא הצליח לנצח בשליש מהקולות, כששני השלישים האחרים התפזרו בין הרבה מאוד מועמדים. זה מה שאנחנו רואים כרגע במפלגה הדמוקרטית. לסנדרס יש רבע מהקולות, ואם אליזבת' וורן תפרוש הוא אף יגיע לכשליש. כל עוד הבוחרים האחרים מתפזרים בין מועמדים שונים – ג'ו ביידן שלא כל כך מצליח, פיט בוטיג'ג שמפתיע בהצלחתו, איימי קלובשר שנדמה שצוברת תאוצה בשבועות האחרונים, יתקשו מתנגדיו של סנדרס להציב מועמד אחד חזק שיגבר עליו".

גדעון ישראל, מנכ"ל מרכז ירושלים-וושינגטון ומומחה לארצות הברית, חושב שדווקא סנדרס מתאים לבוחרים הדמוקרטים כמו כפפה ליד. "מאז שהדמוקרטים תפסו שליטה בבית הנבחרים, כל מה שהם עוסקים בו זה בניסיונות הדחה של טראמפ. כל המטרה שלהם הייתה להחליש את טראמפ כמה שאפשר כדי שלא ייבחר לקדנציה שנייה. מבין כל המועמדים ברני סנדרס הוא היחיד שעקבי בעמדות שהוא מציג, ולא בפרספקטיבה של זמן קצר אלא של שני עשורים. סנדרס בנה בסיס תמיכה כבר ב-2016 והוא ממקסם אותו עכשיו. הוא מביא בשורה חדשה ומסתמן כמי שיכול לנצח את טראמפ".

עם זאת הוא מעריך שאלמלא הפריימריז, גם ביידן היה נחשב למועמד מוביל. "הוא מסוגל להוביל, להחזיר מתנדנדים מקרב הצווארון הכחול, אבל כנראה ברמה של בחירות ארציות ולא בפריימריז שבהן כוחו לא עומד לו". ישראל מעריך שגם מייקל בלומברג מסוגל לנצח את טראמפ, אבל מתקשה לראות אותו מגיע לקו הסיום. "נקודת התורפה שלו היא שהוא לא מספיק כריזמטי וסוחף קהל. בנוסף לכך, בשביל חלקים מסוימים במפלגה הדמוקרטית העבודה שהוא מיליארדר מרחיקה אותם".

אנטגוניזם מובנה

אחד הדברים הבולטים במפלגה הדמוקרטית הוא היחס השלילי לישראל. סנדרס הוא אולי הקיצוני ביותר מבין המועמדים. בתדרוך עם אחד מיועציו לפני כמה חודשים, סיפר היועץ ל'בשבע' כי המועמד שלו באמת מאמין שיש צורך לכפות על ישראל ללכת לקראת הפלשתינים ואף להשתמש לשם כך בתמיכה הביטחונית האמריקנית המוענקת לישראל מדי שנה. לדברי היועץ, סנדרס אינו מסתיר את מורת רוחו מהתנהלותו של נתניהו, וסביר שיהיו התנגשויות ביניהם אם השניים ייבחרו כל אחד בארצו.

שמואל רוזנר מסביר כי "הבון-טון במפלגה הדמוקרטית לא כל כך נוח לישראל. יש כמובן גוונים שונים ופער גדול בין האופן שבו מדבר ברני סנדרס על ישראל ובין האופן שבו מדבר מייקל בלומברג – ושניהם יהודים".

זאת אומרת שיש בין הדמוקרטים כאלו שגישתם חיובית יותר כלפי ישראל?

"המפלגה הדמוקרטית נמצאת במתח פנימי חזק בין אגף אקטיביסטי, ליברלי מאוד ואף רדיקלי במונחים של מיינסטרים אמריקני, שהיחס שלו לישראל מאוד ביקורתי ואף קשה, לעומת אגפים שנוקטים בגישה המסורתית לישראל – אנשים שדעותיהם אינן שונות בהרבה מדעותיהם של ביל והילארי קלינטון, והם ממוקמים יותר בתוך המיינסטרים האמריקני. נדמה לי שגם איימי קלובשר, ג'ו ביידן ומייקל בלומברג נמצאים בצד הזה. הדבר לא אומר שהתמיכה שלהם היא בלתי מסויגת ושאין להם ביקורת על ממשלת ישראל, אבל בסך הכול הם נמצאים בתוך השיח שהורגלנו אליו ביחסים עם ארצות הברית".

גדעון ישראל מוסיף כי "בדרך כלל הסיבה שהדמוקרטים פחות אוהבים את ישראל נובעת מהשקפת העולם שלהם. אם אתה מאמין שהחלש צודק יותר – תמיד תראה את המצב של הפלשתינים ככזה. ואם אתה מסתכל על מדינת ישראל כבעייתית – זו כבר עמדה אחרת. לכן יש אצלם אנטגוניזם מובנה לישראל".

וסנדרס הוא הקיצוני מכולם?

"אם סנדרס ייבחר ויהיה דיון שלו עם יועציו בחדר הסגלגל, אני מניח שהוא יהיה האיש הכי פרו ישראלי בחדר וזה אומר הרבה. היועצים שלו מסתכלים על ישראל כבעיה של ממש. סנדרס טוען שהוא בעד ישראל, אבל רוצה שהיא תהיה בגבולות 67' ותיתן לפלשתינים מה שהם רוצים. צריך לזכור שאם הוא ייבחר באמת לא יהיה אדם פרו ישראלי בחדר. זה לא יקרה לדוגמה אם ביידן או בלומברג ייבחרו".

טראמפ נגד הסקרים

המועמדים הדמוקרטים אומנם מציעים את מרכולתם בכל כנס, אבל נראה שהפקטור העיקרי הוא הדמות שהציבור יכיר בה ככזו שמסוגלת לגבור על הנשיא הנוכחי. "אנחנו כרגע בשלב שאלו האלמנטים שמתחרים זה בזה", אומר ישראל. "מצד אחד יש אידיאולוגיה, שמועמדים כמו סנדרס ואליזבת' וורן באים עם דברים מאוד מוצקים ומידע ברור על מה הם רוצים לעשות באמריקה. אבל כולם מבינים שמה שהבוחרים הדמוקרטים מחפשים זה מועמד שיש לו את היכולת לנצח את טראמפ בקלפי. לכן, חובתם של כל המועמדים, בין אם הם יותר אידיאולוגים ובין אם פחות, להוכיח קודם שהם מסוגלים לניצחון. על פי הסקרים הארציים, נכון לעכשיו, כל מועמד דמוקרטי בנפרד יכול לנצח את טראמפ. אבל רוב הסקרים האלה, חשוב להזכיר, חזו ניצחון ברור להילארי קלינטון על דונלד טראמפ לפני ארבע שנים והוכיחו שהתחזיות שלהם היו מוקדמות מדי ולא מתקרבות למשהו מדויק".

בבחירות זה יהיה הקלף של הדמוקרטים – רק לא טראמפ?

"הדמוקרטים יתמקדו בטראמפ. הנכס של הדמוקרטים הוא התנהלותו הססגונית של הנשיא. הבחירות הבאות יהיו על השאלה האם התנהלותו היא דבר מתקבל על הדעת או לא. במידה רבה, ככל שהדמוקרטים יבחרו מועמד עם אידיאולוגיה חזקה יותר, כך האידיאולוגיה תפריע לאותו אדם להעביר את המסר העיקרי. כי במקום להתמקד בשאלת טראמפ או לא טראמפ יתמקדו בשאלות פוליטיות אישיות לגבי המועמד, וזה יזיק למסר המרכזי של 'רק לא טראמפ' שהבוחרים מתחברים אליו. הדמוקרטים מאמינים שככל שתשומת הלב תנותב להתנהלות של טראמפ, כך גדל הסיכוי שלהם לנצח".

ישראל מבקש להמחיש לנו את הלך הרוחות בארצות הברית. הדמוקרטים, כך הוא מסביר, נאבקים בטראמפ במובן האישי ביותר ורואים בו אסון לאומי, לאו דווקא במפלגה הרפובליקנית בכלל. "הדמוקרטים ותומכיהם מאוד רוצים את השינוי הזה. מה שקורה ביום הבחירות הוא עניין מסובך שיש הרבה מאוד פקטורים שתורמים לו. כרגע הפופולריות של הנשיא טראמפ היא פחות מחמישים אחוזים, ויש קבוצות מאוד גדולות שחושבות שסילוקו מהבית הלבן הוא עניין חשוב שלא לומר קריטי לעתידה של ארצות הברית".

"האנרגיות שאנחנו רואים מהצד הפוליטי של המפה נגד טראמפ חזקות מאוד. האם זה אומר שאין לו סיכוי לנצח? לא ממש. אחוזי התמיכה בו אומנם נמוכים, אבל הם נמצאים בעלייה מתמדת בחודשים האחרונים ולצד זה הכלכלה משגשגת. לרוב הפרמטרים הכלכליים נותנים לנו מושג קל על מי שעומד לנצח, ומהזווית הזאת הם לטובתו של הנשיא. אם לא היה מדובר בטראמפ אלא בנשיא שגרתי יותר, היינו אומרים שאין ספק שהוא הולך לנצח. כי עם כלכלה כל כך חזקה, לא יכול להיות שנשיא לא יקבל כהונה שנייה".

בצד הדמוקרטי מסמנים בינתיים את ברני סנדרס, אבל ההכרעה האמיתית תיפול יום לאחר הבחירות בישראל - ב'סופר טיוזדיי', אז מתקיימים הפריימריז במספר רב של מדינות במקביל. אומנם ההצבעה נמשכת עוד חודשיים, אבל בדרך כלל המגמה הברורה מסתמנת באירוע הזה. נכון לעכשיו כל המתמודדים מעוניינים לרוץ עד הסוף, אבל ייתכן מאוד שלקראת הישורת האחרונה ינסו לצמצם את השורות, כדי לבחור מועמד אחד שיצליח להתמודד מול הנשיא המכהן ולנסות למנוע ממנו כהונה שנייה, משהו שלא קורה הרבה בפוליטיקה האמריקנית.