שוטרים בסין
שוטרים בסיןצילום: רויטרס

הדיווחים הכותרתיים סביב מגפת הקורונה מסתירים לא מעט טרגדיות אנושיות עליהן שוחחנו עם שרית שי, מומחית לסין ומרצה בארץ ובסין, שאומרת "מתברר שהייתי אופטימית מוקדם מדי".

"שמחתי לראות שבשנחאי חוזרים לשגרה, אבל מסתבר שהשלטונות לא מאפשרים לחזור לשגרה. יש מקומות שחזרו לעבודה ומספקים שם מסכות למי שחוזר לעבודה, אבל לצד זה יש מקומות שלא מאפשרים את זה ונראה שיש חלוקה לאזורים, לפי אזורי הדבקות. יש מקומות שבהם נקנסים על יציאה למקומות בילוי. גם בעל המסעדה וגם המבקר נקנסים. זה נראה שיש משהו גדול הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים".

"במחוז חוביי, המחוז בו נמצאת העיר הוואן, שישים מיליון איש לא יוצאים מהבית. ניידות משטרה חוסמות את דרך היציאה מהבניין". איך מקבלים שם מזון? "יש כמה נשמות טובות שעוזרות ומסייעות ויש שליחויות וכך מעבירים מעט אוכל", מספרת שי.

בדבריה מציינת עוד שי כי "יש סינים שנקלעו למצב, יצאו לחג ואין להם לאן לחזור אז הם מסתובבים בעולם".

בהמשך דבריה מתייחסת שי לסרטוני השריפות שלטעמה חלקם לא רלוונטיים אך חלקם כן רלוונטיים. ולהערכתה בשל מחסור בשקים, ואולי רצון להימנע מהידבקות, שורפים בניינים ישנים עם המתים שבתוכם. מדובר בבניינים שאינם רבי קומות ובהם חיה אוכלוסיה מבוגרת. "כנראה שמעדיפים להעלים שם ראיות".

עוד היא מספרת על סרטונים שמגיעים אליה מסין ובהם בני אדם קופצים מחלונות ומתאבדים, אירועים שלפי שעה קשה לאמוד אותם.

"לגבי העיר הוואן שמשם הרבה קנדים ואמריקאים חולצו, זו עיר שבה אנשים מגדלים חיות מחמד והתושבים היו חייבים לעזוב את חיות המחמד מאחור. עשרות אלפים של כלבים וחתולים ננטשו", היא מספרת ומתארת גם את גורלן של אחיות שנשלחו בהוראת הממשל לטפל בחולים בהוואן והמשמעות היא עבורן התאבדות. "הצוותים נעשים חולים וכך חולים מטפלים בחולים".

"הסוף לא ייעלם באפריל ואין לנו איך לעזור", אומרת שי ומתייחסת גם לתפילה ההמונית שהתקיימה אתמול בכותל המערבי: "התפילה בכותל סוקרה בכל החדשות בסין. מאוד מודים לנו על כך. חשוב לחזק אותם".

באשר לאופן בו מטופלת הסוגיה בישראל יש לשי לא מעט ביקורת. לדבריה הציבור בישראל חש מבולבל מההוראות הסותרות והראיונות המגומגמים של מקבלי ההחלטות והמומחים. עוד היא מציינת כי אנשים שביקרו בסין נכנסים לישראל דרך מוסקבה, פולין, בנגקוק ומקומות נוספים.

עוד היא תוהה אודות אניות סיניות שעוגנות בנמל חיפה "איפה האנשים שהיו עליהן?". היא מספרת על מידע לפי אניות שנמנעה מהן הכניסה לנמלים מסוימים הגיעו לנמלים בישראל ואנשיהן עולים על ספינות קטנות ונכנסים לישראל. את המידע הזה ביקשה לאשש במשטרה וברשויות אך לפי שעה לא קיבלה תשובה מוסמכת.

ומה אודות אניית הקורונה, 'נסיכת היהלום'? גם לגביה נשמעת שי נחרצת ביותר: "כמה שיותר מהר צריך להוציא את האנשים משם. אני לא יודעת איפה אפשר לשים אותם בבידוד, אבל את האנייה הזו צריכים להטביע. היא לא יכולה לצאת לסיורים בעולם. המקום הזה נגוע. תקראו לי פסימית, אבל תתחילו להיות עירניים".

"התחלתי לחשוב שכמו שבודקים חום בשנחאי ובלונדון שיבדקו גם ברכבת שלנו. אנשים משדה התעופה נוסעים ברכבות ולא ברכב. כך גם לגבי צוותי אוויר, אני יודעת עד כמה זה לא נקי", אומרת שי ודוחה גם את הטוענים שחופשה בארץ תיתן מענה: "מי שמתכנן לנסוע לחופשה בבית מלון בארץ תחשבו שוב, מלון לא יותר נקי מספינה או מטוס. נעשו על כך לא מעט בדיקות. אתם רוצים מקום בטוח, קחו אוהל וסעו ליער או לגדת נחל זורם ותעשו יום כיף עם המשפחה. אם אתם רוצים לבקר במלונות שהיו בהם תיירים מסין או ממזרח אסיה, לשיקולכם".

ובחזרה למתרחש בסין. על ספירת המתים שנטען כי שונתה והמספרים קפצו: "ראש עיריית שנחאיי נשלח לעשות סדר בהוואן ויתכן שבעקבות כך מדווחים לנו על מספרים גדולים יותר. הרי אי אפשר להכניס חמישים אלף איש ל-CT ביום אחד".

"לפרופגנדה מראים סרטים של טאי-צ'י וריקודים. הם עושים את זה לא מרצונם אלא כי מחייבים אותם לעשות זאת כדי להראות לעולם שהעניין תחת שליטה. במקביל הם קוראים לעזרה ומבקשים שהמערב יציע מה לעשות. קחו בחשבון שהמספרים גבוהים הרבה יותר. אנחנו רק מתחילים להתקרב למספרים יותר ריאליים".

ואם בכל זאת היא מנסה להיתלות בנתון אופטימי הרי שהוא נמצא בתחום הילדים: "ישנו חוקר שבודק את המספרים והסטטיסטיות בכל יום. הוא אומר שילדים נדבקים הכי מעט. הילדים שנדבקים זה בגלל שהורים נדבקו והדביקו אותם. הרבה ילדים ננטשים כי לוקחים הורים בכוח. במחוז חוביי יש קהילה נוצרית שעוזרת עם הרבה מתנדבים, אבל ילדים פחות חולים במחלה הזו. מי שכן בסיכון גבוה הם גברים מעשנים מעל גיל חמישים".