הפרעות קצב הלב: גילוי באמצעות מקליט קצב מושתל לטווח ארוך

קוצב הלב יודע לאתר אירועים בהם הקצב העצמוני יורד מתחת לסף מסוים ולהתערב ע"י מתן פולס חשמלי לקיצוב כדי לשמור על קצב מעל אותו סף.

ד"ר משה רב אחא , כ"ג בשבט תש"פ

קוצב לב
קוצב לב
צילום: ISTOCK

הפרעות בקצב הלב הינן תופעה שכיחה יחסית בחולי לב למיניהם אך קיימות גם בקרב האוכלוסייה הבריאה.

הפרעות קצב ככלל מתחלקות להפרעות קצב מהירות בהן הפרעת הקצב גורמת לקצב מהיר מהרגיל והפרעות קצב אטיות בהן הקצב נמוך מקצב הלב הנורמלי.

כמו כן ניתן לחלקן להפרעות קצב ממקור עליתי או חדרי בהתאם למקור ההפרעה שיכול להגיע ממדורי הלב העליונים (עליות הלב) או התחתונים (חדרי הלב).

להפרעות קצב מגוון ביטויים קליניים החל מתחושת דפיקות לב, חולשה ,סחרחרות פתאומית או אף עלפון כאשר הקצב הופך באופן פתאומי לקצב מהיר מאד או נמוך, ולעתים אף יכולות להוביל למות קרדיאלי פתאומי (sudden cardiac death).

למעשה, אחוז ניכר מתמותת חולי לב למיניהם מיוחסת להפרעות קצב חדריות מהירות ventricular) tachycardia) הגורמות למוות פתאומי.

כאשר עולה חשד קליני של הפרעות קצב במטופל, השלב הראשון ההכרחי הינו תיעוד הפרעת הקצב הן בכדי לוודא כי הסימפטומים מבטאים הפרעת קצב, הן על מנת להעריך סוג והיקף הבירור הנדרש, וכמובן בכדי להחליט על סוג הטיפול המתאים.

לפיכך, לתיעוד הפרעת הקצב הקלינית שגורמת לסימפטומים של המטופל חשיבות קריטית באבחון והתאמת הטיפול הרפואי. אמצעי האבחון הקיימים כיום מבוססים על אק"ג שגרתי ובייחוד כזה שנעשה תוך כדי תלונות החולה והולטר דופק שהינו למעשה מכשיר אק"ג נייד

מיניאטורי המוצמד לגוף ומאפשר רישום אק"ג רציף למשך יממה, דבר המאפש ר זיהוי הפרעות קצב במשך אותה יממה בה המכשיר נלבש. אמצים אלו יעילים למטופלים הסובלים מהפרעות קצב שכיחות על בסיס יומיומי.

ואולם, הרבה מטופלים מדו וחים על תחושת הפרעות קצב המתרחשת רק אחת לחודש או מס חודשים וממילא אז יש צורך באמצעי ניטור מתמשכים יותר, כגון מכשירי ניטור חודשיים, בהם המטופל מסתובב עם מכשיר רישום אק"ג נייד מיניאטורי היכול לרשום אק"ג ממגע עם יד המטופל (external loop recorder).

ברור כי שימוש במכשירים אלו מלוה בטרחה רבה, לעתים "נכשל" במקרה שהפרעת הקצב חלה בדיוק באותו זמן שהמטופל "שכח" המכשיר ו לעתים אף אינו יעיל במקרי ם של הפרעות קצב נדירות הקורות בתדירות של אחת למס חודשים בלבד. בשנים האחרונות נכנס לשימוש מכשיר זעיר המשותל מתחת לעור הגוף ומאפשר ניטור, רישום ואף התראה על דופק לא תקין למשך כ- 3 שנים, אז המכשיר מוצא מהגוף (implantable loop recorder) לציין כי הליך השתלת המכשיר והוצאתו הינן פשוטות ביותר ונעשות בדקות בודדות.

מחקרים שנעשו באמצעות מכשיר זה הדגימו יעילות רבה בזיהוי הפרעות קצב, שגילויין באמצעים אחרים היה מתעכב ולעתים נמנע. בנוסף, מכשירים אלו יכולים להתריע ולשדר הודעה אלקטרונית של הפרעת הקצב המתועדת לבית החולים הרלוונטי, בו מבוצע המעקב אחר המטופל. על ידי כך מתאפשר זיהוי וטיפול מהיר בהפרעת הקצב, ענין אשר לעתים יכול להוביל להצלת חיים.

הטיפול בהפרעות הקצב כולל הן טיפול תרופתי והן טיפול ע"י השתלת מכשירי הגנה קבועים. מכשירי הגנה אלו כוללים קוצב משותל קבוע עבור הפרעות קצב אטיות בהן יש סימפטומים הנובעים מקצב אטי מדי.

קוצב הלב המושתל יודע לאתר אירועים בהם הקצב העצמוני יורד מתחת לסף מסוים ולהתערב ע"י מתן פולס חשמלי לקיצוב הלב בכדי לשמור על קצב מעל אותו סף. בישראל, מדי שנה מושתלים מעל אלף קוצבים שכאלו לחולים עם הפרעות קצב אטיות ומהוים פתרון הן לשימור איכות חיים ול חלקם אף טיפול מציל חיים. מכשיר משותל נוסף הינו הדה פיברלטור, הכולל הן יכולת קיצוב עבור דופק אטי אך גם יכולת זיהוי וטיפול בשוק חשמלי במקרים של הפרעות קצב חדריות מהירות מסכנות חיים.

לציין כי מכשיר זה הומצא לפני כ- 30 שנה עי קרדילוג ישראלי (מיכאל מירוסקי) שקיבל פרס נובל עבור המצאתו אלפי אנשים ברחבי העולם חבים את חייהם למכשיר זה.

ד"ר משה רב אחא הוא אלקטרופיזיולוג בבית החולים שערי צדק