הדורות חולפים וההלכה משתנה – האמנם?

עם ישראל פוסע מזה דורות על התפר שבין התורה שבכתב לזו שבעל פה. האם ואיך משתנה ההלכה? למי הסמכות לשנות אותה? לאן כל זה מוביל?

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ג בשבט תש"פ

נצחוני בזק
נצחוני בזק
צילום: כריכת הספר

הביטוי 'ניצחוני בני' המוכר ממדרש תנורו של עכנאי הוא שם ספרו החדש של הרב אמנון בזק ובו הוא בוחן את היחס לאורך הדורות בין התורה שבעל פה, התורה שבכתב ועם ישראל. שוחחנו אתו על כמה מהתובנות העולות מהספר.

ראשית שאלנו אודות קהל היעד של הספר שמעלה לא מעט שאלות שעולות גם מהציבור הרחב. האם ניתן להנגיש תשובות אודות אופן העברת המסורת, ההלכה והמצוות גם למי שאינו מגיע מבית המדרש? הרב בזק מבהיר כי אכן הספר "מיועד לאנשים שנמצאים בבית המדרש, אבל הוא נכתב בשפה שתהיה ברורה גם לציבור רחב שידיעותיו לא גדולות אבל הנושאים הללו מעסיקים אותו".

בספר עוסק הרב בזק בהרחבה גם בשאלה הבסיסית של התורה שקיבל משה בסיני, "השאלה של איזו תורה שבעל פה קיבל משה בסיני היא שאלה מאוד משמעותית. כשהולכים בעקבות הרמב"ם משה קיבל רק את היסודות והפרטים שבמחלוקת זה לא הגיע ממשה. הרמב"ם אומר שכל מה שיש לגביו מחלוקת בידוע שהוא לא הגיע מסיני, כי אחרת לא הייתה בו מחלוקת".

"הרמב"ם מגדיר את התנאים כדי לומר שדבר מסוים הוא מסורת למשה מסיני. הים הגדול של הגמרא והמשנה ברובו המוחלט הוא דברים שלמדו חכמים בחכמתם ובהבנתם את התורה מבלי שהייתה להם מסורת בעניין", אומר הרב בזק.

על התמורות שחלו במצוות ובהלכות ששמר עם ישראל לאורך הדורות, מאז בית שני ועד ימינו אלה, מציין הרב בזק כי "חלק מרכזי עבר התפתחות בעיקר בירידה לפרטים, חלק השתנה וחלק לא רלוונטי, כמו קרבנות ומצוות המקדש, אבל המסגרת הבסיסית נשארה ועם זאת חלו שינויים בפרטים שנגעו להרבה תחומים. המציאות גרמה לשינויים בהלכה, כמו במקרה היתר עסקה שאיפשר את המשך קיום הלוואות גם כאשר יש בצורה כזו או אחרת ריבית, פרוזבול ועד תחום של לימוד תורה לנשים וירושת נשים".

שינויים גדולים יותר יכולים היו לחולל בית הדין הגדול, הסנהדרין, שלו הייתה סמכות לשינויים מרחיקי לכת יותר כמו ביטול מצווה בהוראת שעה, דרישת פסוקים בצורה אחרת וכיוצא באלה "כשאנחנו מתפללים 'השיבה שופטינו כבראשונה' אנחנו מתפללים לחידוש הסנהדרין בעתיד כדי שתהיה אפשרות כזו גם בעתיד. בידי הסנהדרין הסמכות לשנות דברים מוגבלת ועם זאת ההלכה מאפשרת מרווח להתאמת ההלכה למציאות השתנה".

בין עמודי הספר מצטט הרב בזק את דבריו של הרב קוק לפיהם פרשנות מצוות משתנה על פי אמות המוסר התקופתיות, אך מהלך כזה שהיה בעבר ויהיה בעתיד אינו תואם את תקופתנו אנו. הרב בזק מבהיר כי מדובר בצורך בגוף אחד מוסכם כדי ליצור מהלכים כאלה, וגם מזכיר את הצורך שעם ישראל יהיה בתנאים גשמים שיאפשרו רחבות דעת כדי ליצור את השינויים הללו. העובדה שאין גוף כזה היום זה חלק מהעניין. כיום כל נושא יהיה נתון במחלוקת. אם היה לנו גוף מוסכם על הכול כמו הסנהדרין אז גם החלטה שלא הייתה מוצאת חן בעיני מישהו זה לא היה משנה. בגלל הרצון שלא להפוך את עם ישראל לכמה אומות שונות הרב קוק מדגיש את החשיבות שלא לשלם את המחיר הזה כל עוד הגוף הזה לא קיים".

עוד ביקשנו את דעתו של הרב בזק למה שהופך אדם לראוי לקחת חלק בהתפתחות ההלכה, והוא משיב: "לאורך ההיסטוריה היו הרבה שעשו שינויים מרחיקי לכת כמו תקנת הפרוזבול של הלל וכמו רבנו גרשום והחרמות שלו שהשפיעו השפעות דרמטיות. התשובה לכך תלויה בכך שאדם שזוכה למעמד משמעותי בציבור שומרי המצוות. מי שהיה לו מעמד כזה יכול היה לעשות צעדים מהסוג הזה.

''להלל היו התנגדויות על נושא הפרוזבול אבל גודל אישיותו איפשרה לו להפקיע מצווה מהתורה. דוגמה נוספת היא לימוד תורה לנשים, שבה תרומת הרב סולובייצ'יק, מגדולי תלמידי החכמים בדור הקודם, הייתה מכרעת בעניין כי אדם מוכר בציבור גדול כתלמיד חכם גדול וכמוביל ציבור כשהוא נתן את הגושפנקה לשינוי זה היה דבר מאוד משמעותי".