תכנית 'גישורים' המפעילה עשרות מרכזי גישור ברחבי הארץ מובילה מיזם חדש המבקש להכשיר רבנים להיות למגשרים בסכסוכים בתוך הקהילה.
ראש התכנית, הרב מתניה ידיד, מספר על התכנית הכוללת שבה 45 מרכזי גישור ברשויות השונות.
מרכזי גישור אלה עוסקים בכל סוג של סכסוך, בתוך המשפחה, שכנים, עבודה ועוד. "כל סכסוך יכול להגיע לא רק לבית משפט אלא גם למרכז גישור. במרכזים הללו יש כאלף מתנדבים, כלומר שמרכז הגישור מהווה פלטפורמה גם עבור מתנדבים, אנשים שהם בתחום הגישור אבל מעוניינים לסייע לקהילה בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. מדהים שאנשים עמוסים עם עבודה מתפנים לבצע כמה גישורים בחודש".
מוסיף הרב ידיד ומתייחס להכשרה המתבקשת ממגשר: "תחום הגישורים הוא תחום מקצועי אקדמי שנלמד בצורה מאוד רצינית. כל תחום דורש את ההכשרה שלו. יש קורס גישור כללי של שישים שעות וחוץ מזה יש התמחות בנושא ממוקד".
על תוקפה של החלטת גישור הוא מציין כי לגישור אין תוקף של בית משפט, אך בתום התהליך הצדדים בדרך כלל אינם מביאים את הפסיקה לבית המשפט מאחר והם יודעים שהגישור הוביל אותם אל התוצאה הטובה ביותר עבורם וכל פסיקה והכרעה של בית משפט תהיה גרועה יותר עבורם.
באשר לרבנים כמגשרים מציין הרב ידיד: "רב הוא מנהיג קהילה. בכל יום רב קהילה או רב עיר פותר סכסוכים ומחלוקות והשאלה היא איך הוא פותר את הסכסוך הזה. כשיש לו את הכלים של הגישור או שהוא יודע להפנות למרכז גישור או מגשר זה נותן סל כלים הרבה יותר רחב. בשנים האחרונות יש הרבה קורסי גישור לרבנים כחלק מהליך ההכשרה שלהם. כמעט כל ארגוני הרבנים מעבירים קורס בגישור".
"התכנית שלנו חושפת רבנים לקורס הגישור הבסיסי ומעבר לכך לעודד אותם לעסוק בגישור ככלי של ריבוי שלום בעולם", אומר הרב ידיד וכשהוא נשאל מה חשיבותו של הקורס שלהם לעומת ארגוני רבנים אחרים שנוגעים בתחום הגישור, הוא אומר: "כל קורסי הגישור לרבנים זה אפילו לא עשרה אחוז מהרבנים המכהנים כיום. מדובר בתהליך איטי שצריך להתאים אותו לרבני הקהילות. אנחנו עובדים יחד עם ארגוני הרבנים ורוצים להעביר כמה שיותר רבנים ורבניות את קורס הגישור הזה, גם במגזר הדתי וגם החרדי".
בהתייחס למגזר החרדי מספר הרב ידיד כי התחום כבר קיים שם. "יש בירושלים כמה וכמה מגשרים חרדים שפועלים בתוך הקהילה החרדית. מדובר בבכירים בציבור החרדי. אחד המגשרים טוען שהגישור תופס תאוצה ונכון להקים קורסים במגזר החרדי". להערכתו "בשנה וחצי הבאות יוקמו קורסים בברכת הרבנים". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי גם בציבור המוסלמי אנשי דת מבקשים לפתוח קורסי גישור.
מה הופך רב למתאים לגישור? לכאורה ההלכה היא עניין מאוד נחרץ וברור, יש אמת ויש שקר, יש אסור ויש מותר. רב יכול להיות דיין שופט או פוסק, אבל מגשר? מי שאמון על פשרה?
הרב ידיד לא מקבל את ההנחה שבבסיס השאלה. לטעמו דווקא בכוחם של רבנים להיות מפשרים ומגשרים. "לדוגמא, אירוע הסליחות. בית כנסת בירושלים מקים שני אירועי סליחות, אחד באחד וחצי בלילה ואחד בחמש בבוקר ולשכנים אין לילה. האם רב קהילה שמכיר את כלי שפת הגישור יכול להבין את הבעיה בצורה טובה ולהציע איך להסדיר את העניין? זה לא עניין של פסיקת הלכה, אלא עניין של גישה. רבנים צריכים להכיר את האפשרות להביא את השכנים לסולחן אחד ולנסות לפתור את הבעיה".
"עולמו של רב הוא שלום לא פחות מהאמת. כיום רב משתמש הרבה פחות במילים של מותר ואסור, אלא יותר בלימוד משותף של הגישה ההלכתית ולאחר מכן הכרעה מה עושים. יש כאן שני צדדים שלכל אחד צד של אמת וההכרעה לא צריכה להיות ייקוב הדין את ההר ולכן מידתו של אהרון היא אוהב שלום ורודף שלום, וכך גם מתוארת בגמרא דרכו של דוד. הגמרא מדברת על פשרה כמצווה עוד לפני הדין".