סאגת השעייתו של העיתונאי אראל סג"ל מהתוכנית קלמן-סג"ל בתאגיד השידור כאן, בעקבות סרטון משותף שלו עם ראש הממשלה נתניהו, תפס את הציבור הימני בתדהמה.
על פי התאגיד, הסרטון שבו נראים העיתונאים סג"ל, שמעון ריקלין וינון מגל מארחים את נתניהו ושרים יחד "שבחי ירושלים" מהווה תעמולת בחירות. ההחלטה גררה לחץ ציבורי נרחב, כולל הודעתו של קלמן ליבסקינד, מבכירי העיתונאים בתאגיד ושותפו של סג"ל להגשה, שלא יגיש את התוכנית עד לסיום ההשעיה. לבסוף, ביום שני השבוע הודיע התאגיד שההשעיה נגמרה וסג"ל ישוב לשדר.
האירוע הזה הציף מעל לפני המים תהליך שמתרחש בתאגיד בחודשים האחרונים, שבמסגרתו עיתונאים ואנשי תקשורת ימניים מוצאים עצמם נדחקים ואפילו מודחים החוצה משורות התאגיד, בעוד הכוחות שנכנסים פנימה מייצגים דעות שמאל מובהקות.
עדויות שהגיעו ל'בשבע' מספרות על מגמה הולכת ומתרחבת. "מי שהולך במסדרונות כאן רשת ב' שומע את הכינוי 'קציר הימנים'. כולם במערכת רואים שיש מגמה להוציא החוצה את הקולות הימניים מהתאגיד", אומר גורם ב'כאן'.
"הימניים מפחדים לפתוח את הפה"
על פי גורמים שונים המעורים בפרטים, תהליך דחיקת העיתונאים הימניים מהתאגיד החל לפני כחצי שנה כששרון עמית, לשעבר מפיקה בכירה ברשות השידור והמפיקה הראשית של כאן רשת ב', החליפה את עומר בן רובי כמנהלת התחנה. "בחצי השנה שהיא מנהלת התחנה היא הספיקה לעשות הרבה מאוד. את אמילי עמרוסי היא הדיחה מהגשת יומן הערב שאותו הגישה פעמיים בשבוע, וגם מהגשות מחליפות של רצועות אקטואליה רבות. את בני טייטלבוים היא הוציאה מההגשות של יומן הבוקר כמחליף של אריה גולן, והשאירה אותו רק כעורך מהדורות החדשות השעתיות פעמיים בשבוע, וגם זה אף פעם לא לבד. יעקב אחימאיר הועף גם כן מהגשת רצועות אקטואליה בתחנה. ליעקב אייכלר, מגיש יומן הלילה, רמזו שכיסאו מתנדנד ושכדאי לו להפסיק להביע עמדות חרדיות בשידור. יש עורכים ימניים שהורידו אותם מתפקידי העריכה והעבירו אותם לתפקידי הפקה בלבד. יש עוד עיתונאים ימנים שהוציאו אותם מהגשות מתחלפות והשאירו אותם ככתבים בלבד. זאת שורה ארוכה מאוד של אנשים בעלי תפיסות ימניות שפשוט הודרו בחצי השנה האחרונה מהמיקרופון", אומר גורם בתחנה.
השינוי שעברה חטיבת החדשות, שאליה משתייכת כאן רשת ב', קיצוני במיוחד לאור התוכניות המקוריות שהתאגיד ייעד לעצמו. כשהוקם חרת התאגיד על דגלו ערכים של גיוון קולות ודעות, בין של מגישים ובין של כתבים ופרשנים. עומר בן רובי נבחר לנהל את התחנה, ומינויו הפתיע רבים בעולם התקשורת. "למינוי של עומר היה מסר מאוד ברור. עומר הוא איש הפריפריה התרבותית והחברתית בישראל, הוא גם מזרחי, גם חוזר בתשובה, ובעיקר אדם שאינו נמנה על העולם התל-אביבי שכל כך אפיין את רשות השידור הישנה. הוא דגל באמת ובתמים שצריך לעשות דברים אחרת. שחשוב לתת את המיקרופון הציבורי לכל חלקי האוכלוסייה. אלא שהוא נאלץ לפרוש מסיבות בריאותיות, ומאז הכול השתנה", אומרת דמות בכירה ב'כאן'.
"כשהתאגיד הוקם, הוא פנה בכוונה לדמויות מגוונות. זאת גם הייתה אמירה מוצהרת בכל המשאים ומתנים שהוא ניהל עם עיתונאים ימנים", אומר גורם המעורה בפרטים. "במשך התקופה של עומר זה אכן היה כך, אבל אז חל שינוי חד. אבל השינוי הזה לא מתבטא רק ברדיו, אלא גם בחדשות בטלוויזיה. תסתכל מי נמצא היום על המסך ותראה שמדובר בדמויות שמשדרות קו אחיד".
זה מתבטא בעיקר בהדרתם מהמסך והמיקרופון, או שזה מגיע אפילו לרמת התוכן?
"זה מגיע לרמת התוכן. אני יודע על שורה של עיתונאים ימנים שהתערבו להם בתכנים. אנשי ימין בתאגיד מקבלים נזיפות על ציוצים הכי לגיטימיים שלהם בטוויטר, דברים שאף אחד לא חולם להעיר לעיתונאי שמאל. יש דיווחים, הכי לגיטימיים בעולם, שמציירים אותם כימניים רק בגלל מי שהביא אותם. זה משהו שבחיים לא יקרה לאנשי שמאל. אפילו בתוכנית של קלמן-ליברמן, אולי התוכנית הכי מצליחה של התאגיד, גורמים מלמעלה מתערבים בתכנים ככל יכולתם ומנסים להשפיע על האייטמים ודואגים שהתוכנית לא תהיה עם זיקה ימנית חס וחלילה".
"העיתונאים הימנים לא מעזים לפתוח את הפה, כי הם יודעים שהם עלולים לאבד את מקום העבודה שלהם, ובשוק התקשורת היום זה ממש לא פשוט למצוא מקום עבודה אחר. לכן הם מעדיפים לבלוע את הכול", אומרת אישיות בכירה בתאגיד.
קלמן ליבסקינד דווקא היה מוכן לדבר, וכתב פוסט חריג מאוד בנושא.
"נכון, אבל צריך לזכור שלקלמן יש מעמד אחר. קודם כול הוא טאלנט בתאגיד. דבר שני, התאגיד השתמש ומשתמש בו כל הזמן כעלה התאנה וכדי להראות שהוא מביא קולות ימניים. והכי חשוב, התוכנית שלו מאוד מצליחה, והתאגיד לא באמת יכול להרשות לעצמו לאבד את זה. לכן זה נשאר, לכן תוכניות נוספות של אנשי ימין עדיין משודרות".
עד כמה המצב שונה ממה שהיה בתחילת הדרך?
"המצב שונה, אבל אסור לשכוח שלאורך כל הדרך ימנים ודתיים הודחו או הודרו מהתאגיד מהרגע שהוא הוקם. כשהביאו את קלמן, זה הגיע על חשבונו של בני טייטלבוים שהגיש את 'הכול דיבורים' בימי הרשות. את טייטלבוים זרקו ל'כאן מורשת'. עיתונאים מאוד מוצלחים שלרוע מזלם הם בעלי דעות ימניות, כמו אמיר איבגי ואלירן טל, בכלל לא התקבלו לתאגיד, והרשימה עוד ארוכה. כשהביאו את מוטי גילת אף אחד לא חשב לרגע שבשביל זה צריך להדיח את אריה גולן או קרן נויבך. אבל כשהביאו אנשי ימין זה הגיע על חשבונם של עיתונאי הימין האחרים. מה שעשו בתאגיד ליוסי הדר היה מביש".
סרטון עם נתניהו לא, יחימוביץ' כן
מבחינת נתונים יבשים, הרבה אנשי ימין ואנשים דתיים עובדים כיום בתאגיד, אך רובם המוחלט לא נמצא בתפקידים שמעצבים דעת קהל. "בפועל, מי שמעצב את אופי השידורים והתכנים בתאגיד הם אנשי שמאל ולא אנשי ימין, ובעיקר אנשי תל אביב. זה נכון לכל הפלטפורמות ולכל החטיבות", אומר גורם בכיר.
פרשת ההשעיה של סג"ל עוררה אצל רבים בתאגיד תחושה של אפליה בין אנשי ימין לאנשי שמאל, זאת על רקע האירועים שהתרחשו במקביל באותו שבוע. כמה ימים לפני שסג"ל הושעה מהתאגיד הופיע יגאל גואטה, ח"כ לשעבר ומגיש יומן הערב בכאן רשת ב', בפודקאסט הפוליטי של ח"כ יאיר לפיד. אלא שבניגוד לסג"ל, גואטה לא הושעה מתפקידו. בנוסף לכך הכריז התאגיד על רכש חדש ליומן הערב בדמותה של ח"כ לשעבר ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר שלי יחימוביץ', להגשת יומן הערב לצידו של גואטה. כמו כן, כשעמית סגל הודיע על פרישתו מהתוכנית בימי חמישי, הוחלט להביא במקומו עיתונאי שמאל כדוגמת חיים לוינסון שיגיש לצידו של ירון דקל. בנוסף לכך, ביום רביעי האחרון מונתה העיתונאית אילאיל שחר לסגנית מנהל חטיבת החדשות בתאגיד. שחר התבטאה לא פעם בדעות שמאל מובהקות ונשואה לכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ.
"האיפה ואיפה בין אנשי ימין ואנשי שמאל בתאגיד בוטה מאוד", אומר חנן עמיאור, עורך אתר ביקורת התקשורת 'פרספקטיבה'. "להביא את שלי יחימוביץ', שאין לה עצם אחת שאינה פוליטית בגוף ושאפילו התחייבה להישאר נאמנה להצלחת מפלגת העבודה, ולתת לה במה יומית - זאת נקיטת צד. לא תראה מהלך דומה עם אנשים כמו אורי אריאל או אפילו לימור לבנת. לעומת זאת, את אראל הוא השעה על סרטון שהיה צריך להסביר לאנשים שוב ושוב מה בדיוק מהווה בו תעמולת בחירות".
איך המהלכים האלה עוברים בשקט?
"הם לא עוברים בשקט, וברשתות החברתיות אנשי ימין מוחים על זה שוב ושוב. אבל בפועל יש מעט מאוד השפעה לרשתות הללו. בסוף הכוח נמצא אצל מי שמשדר את המהדורה בשמונה בערב כשכולם צופים, או משדר את תוכניות הבוקר ברדיו כשכל עם ישראל ברכב. אנחנו יכולים לצייץ כמה שאנחנו רוצים, אבל אף אחד לא מתייחס לזה".
עמיאור רואה בשורת המהלכים הללו כיוון שהתאגיד הולך אליו. "אני משער לעצמי שקובלנץ אומר לעצמו שהשלטון הולך להתחלף, הימין כבר לא יהיה שם, ולכן אפשר לעשות מה שרוצים. כל עוד הייתה ממשלת ימין יציבה, התאגיד עשה ככל יכולתו לשדר מעטה של הוגנות, והוא בהחלט היה הוגן ומאוזן יותר מהערוצים האחרים. אבל ברגע שאימת שלטון הימין הוסרה, הם מרשים לעצמם לחזור ולהדיר את הימנים והדתיים. למעשה הם חוזרים להתנהלות שאפיינה את רשות השידור מיום הקמתה בסוף שנות השישים. זה צריך להפחיד את כולנו כי אנחנו רק בתחילת הדרך".
"הפספוס הגדול של הימין"
דחיקת הימנים החוצה, כך מתברר, לא נעצרה במחלקת החדשות. תוכנית הסאטירה 'עד כאן' עברה גם היא שינוי משמעותי לקראת עונתה החדשה. במסגרת השינויים רובו המוחלט של הקאסט הוחלף, למעט המנחה מיכאל הנגבי והסטנדאפיסט אבי אטינגר. בקאסט החדש יש ימני אחד לרפואה - נדב אבוקסיס. שאר הסאטיריקנים הימנים שהופיעו בכל העונות הראשונות לא ישתתפו בעונה הקרובה.
"פתאום מישהו בתאגיד החליט שהוא רוצה לשנות, והודיעו לנו שאנחנו לא נופיע בעונה הבאה", אומר יותם זמרי, חבר הפאנל לשעבר.
היה לזה הסבר שנתנו לכם?
"לא. והאמת היא שמדובר במהלך מוזר. 'עד כאן' הייתה תוכנית מצליחה בפורמט הקודם שלה, בטח במונחי התאגיד. הרייטינג שלה היה טוב יותר מרוב התוכניות של הערוץ, הביקורות היו טובות, והיא גם הביאה משהו אחר. ולמרות שזה עבד, מישהו למעלה החליט כנראה שהוא רוצה משהו אחר, ושמה שהיה עד עכשיו לא בא לו בטוב".
זה נראה לך חלק משינוי הקו שאנחנו רואים בעיקר בחדשות?
"תראה, בהחלט יכול להיות שהגיעו אנשים חדשים שפחות בא להם טוב בעין לתת במה לדעות ימניות. האמת היא שלא ראיתי את זה בהתחלה כמשהו שנועד להשתיק ימנים, אלא כסוג של לרענן את הקאסט. אבל זה מצטרף לסיפור של אראל ושאר העיתונאים הימנים, וכשאני רואה את הקאסט החדש, שהם אנשים מוכשרים אבל למעט נדב אין שם ימני אחד, פתאום כל זה מקבל אור אחר".
לדעת זמרי, 'עד כאן' הייתה המודל שלפיו התאגיד היה צריך להתנהל. "היופי של 'עד כאן' היה בדיוק העובדה שהיא הביאה קול אחר, שונה ממה שיש בתוכניות הסאטירה האחרות בערוצים השונים, כולל בכאן 11. התאגיד כל הזמן אמר שהוא בא לעשות טלוויזיה איכותית שלא מתחשבת בנתוני הפיפל מיטר, ו'עד כאן' הייתה הדוגמה המושלמת לכך. היא גם הביאה פורמט חדשני של עימות קומי בין ימין לשמאל, גם קיבלה ביקורות טובות וגם הצליחה ברייטינג. השינוי שעשו פוגע בדיוק במה שהתאגיד עצמו אמר שהוא בא לעשות".
"התאגיד הוא הפספוס הגדול ביותר של הימין בעשורים האחרונים, כי לא בכל יום אתה מקים כזה גוף שידור. מה שגילינו זה שאנשי שמאל פשוט יודעים לעבוד טוב יותר מאנשי ימין. בעוד הימנים רק מדברים ומדברים, אנשי השמאל עושים בפועל. הם מציבים את האנשים שלהם ואת המקורבים שלהם בעמדות המפתח וזאת התוצאה", אומרת אישיות בכירה בתאגיד.
"אסור לאנשים לשכוח לרגע אחד שבסופו של דבר מדובר בתאגיד שידור ציבורי", מוסיף עמיאור. "הכסף שלו מגיע מכל הציבור, ואותו הוא אמור לייצג. לא הגיוני להשמיע רק צד אחד בציבוריות הישראלית ולדרוש לקבל 800 מיליון שקל בשנה".
זאת תופעה שאפשר יהיה לשנות אותה?
"אני מקווה שכן, אבל זה יהיה תהליך ארוך מאוד. אנחנו מדברים פה על מדיניות ומצב שמושרשים עמוק כל כך בתקשורת הישראלית, שזה ידרוש תהליך מאוד ארוך של שינוי. אחת הדרכים היא מה שקרה עם 'ישראל היום'. צריך שמישהו עם ארנק גדול יקנה או יקים ערוץ טלוויזיה ויביא אליו תוכן ימני".
מתאגיד 'כאן' נמסר בתגובה כי "הטענות כלפינו לא מדויקות וכוללות שקרים, לשון הרע והוצאת דיבה. עמית סגל עזב לצערנו, ונשמח אם ישוב. תחום החוץ מסוקר בהרחבה בתוכנית יומית ב'כאן 11', ולאחימאיר הוצעו תפקידים נוספים. אגב, בפנייתכם שכחתם לציין משום מה את סיום העסקתו של ירון לונדון. 'עד כאן' היא תוכנית סאטירה שעברה מתיחת פנים, ותעסוק בתחומים רבים מעבר לתחום הפוליטי. המגישים נבחרים על בסיס כישוריהם הקומיים והיותם סטנדאפיסטים. תאגיד השידור הישראלי הוא הגוף המאוזן והמגוון בישראל. לא נסכים להפוך לשק חבטות לקמפיינים פוליטיים שקופים. עד כאן".