אקורד הסיום של הבחירות לכנסת ה-22, ממש חצי שעה לפני סגירת הקלפיות, היה צו מניעה שהוציא יו"ר ועדת הבחירות הקודם השופט חנן מלצר. הצו אסר על ארגון השמאל ‘זזים’ להסיע תושבים מהפזורה הבדואית בנגב לקלפיות, מפני שהוא רשום כעמותה ולא כארגון פוליטי, על כל המתחייב מכך. זה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של מעורבות המגזר השלישי במערכת הבחירות, לאחר שמלצר כבר הספיק לחנוק מוקדם יותר את פעילות עמותת ‘דרכנו’ משמאל ו’זזים ימינה’ מימין. החוק הושלט. לכאורה.
שבוע וקצת לפני הבחירות לכנסת ה-23, שעה שכל העיניים מופנות אל הקמפיינים של המפלגות השונות, מתברר שאותן עמותות, לפעמים רק בשינוי השם, נערכות בגדול לקראת מעורבות מחודשת במערכת הבחירות, אבל הפעם רק משמאל. בתחילת השבוע כבר פורסמו בתקשורת חשדות בדבר פעילות אסורה של עמותת ‘הברית הישראלית’, שהשקיעה סכומי עתק בקידום קמפיין בפייסבוק הקורא לציבור לצאת ולהצביע – "פעם שלישית ודי". ביום רביעי הגישה מפלגת הליכוד לוועדת הבחירות עתירה נגד העמותה, בטענה שהקמפיין מכוון לריכוזים של מצביעי שמאל-מרכז, ומשמעות החתירה להכרעה בבחירות היא הכרעה לטובת המועמד בני גנץ. כעת אנו חושפים את המבצע המתוכנן על ידי עמותת ‘דרכנו’, שלכאורה עובר גם הוא על חוקי הבחירות. אך עוד קודם, צריך להבין את הבעיה החוקית שבפעילות זו.
בעקבות קמפיין ‘V15’ הזכור, שנועד לשכנע אזרחים להצביע לגוש השמאל בבחירות 2015 ומומן ברובו על ידי גורמים מחו"ל, חוקקה הכנסת חוק הנושא את שמו של אותו קמפיין. חוק 15V מחייב ארגונים שפועלים למען מפלגה מסוימת בבחירות להירשם אצל מבקר המדינה כגוף פוליטי. המשמעות של ההרשמה הזאת היא חשיפה של מקורות המימון, חובת שקיפות גבוהה יותר ופגיעה משמעותית בהטבות המס שניתנות לתורמים. כשמדובר בתורמים מארצות הברית, יש לפרוצדורה הזאת השפעות שליליות ביותר מבחינת המיסוי, והיא עשויה לגרום להם להפסיק ולתרום לאותה עמותה. זו הסיבה שהעמותות הללו, שפועלות ברובן גם שלא במסגרת הבחירות, נמנעות באופן גורף מלהירשם כגוף פוליטי, ומנסות להלך על החבל הדק עד כמה שמתאפשר להן.
3,000 פעילים
נחזור ל’דרכנו’. בשתי מערכות הבחירות הקודמות קבע השופט מלצר כי אסור לעודד הצבעה באזורים ספציפיים שבהם אין אחוזי הצבעה נמוכים באופן חריג. קמפיינים של עידוד הצבעה יכולים להתבצע או באופן ארצי, ובלי הבדל בין ריכוזי תמיכה במפלגות השונות, או במקומות שבהם האזרחים לא מממשים את זכותם הדמוקרטית באופן חריג. בסבב הבחירות הזה, בניגוד לקודמיו, שומרים ב’דרכנו’ על פרופיל נמוך יחסית ברשתות החברתיות ונמנעים מקמפיין ציבורי. אלא שמידע שהגיע לידי ‘בשבע’ מגלה כי הכוחות כולם מרוכזים לקראת יום הבחירות, במבצע ענק שנקרא "מכריעים בשכונות".
בדומה מאוד לסגנון של ‘הברית הישראלית’, שבחרו למקד את הקמפיין בצורך לצאת ולהצביע כדי להכריע בבחירות, גם הסלוגן של ‘דרכנו’ הולך באותו כיוון – "הפעם מכריעים". על פי המידע שהגיע אלינו, ‘דרכנו’ נערכים ליום הבחירות עם 3,000 פעילים, שכל אחד מהם יהיה מופקד על בניין מגורים בריכוזים של מצביעי שמאל-מרכז, ובאחריותו לגרום לכל הדיירים להגיע לקלפי ולהצביע. זו, לכאורה, אי עמידה באף תנאי מהתנאים שהציב מלצר – גם עידוד הצבעה במקומות שאחוזי ההצבעה בהם אינם חריגים, וגם עידוד סלקטיבי בריכוזים פוליטיים.
למרות שהקמפיין מדבר על "הכרעה" בלי לציין לאיזה צד, מתוך אמירה שיש לסיים את המשבר הפוליטי המתמשך, לא קשה למי שנחשף אליו להבין לאיזה צד עליו להכריע. בפסיקתו של מלצר, שאושררה גם בבג"ץ, הוגדר הקמפיין האסור ככזה שהאדם הסביר יבין ממנו שעליו להצביע למפלגה מסוימת או לגוש מפלגות מסוים. תנועת ‘דרכנו’ נוכחת בציבוריות הישראלית כבר שנים לא מעטות, ובמהלכן הספיקה להביע עמדות שמאל בכל סוגיה שעלתה. איזו אמירה יותר מובהקת יכולה להיות, כאשר שבועות ספורים אחרי שפרש ממועמדותו במפלגת המחנה הדמוקרטיד בבחירות האחרונות, מונה יאיא פינק למנכ"ל התנועה? לאיזה צד מתכוון פינק כאשר הוא אומר "חייבים להכריע"?
"באופן פרטי"
בגזרה אחרת, שבבחירות הקודמות הניבה הישג משמעותי לשמאל, מנסים לשחזר את ההישגים ואף להגדיל אותם. עשרות ארגונים אזרחיים פעלו בבחירות הקודמות בקרב המגזר הערבי, הן לפני יום הבחירות בקמפיינים לעידוד הצבעה, והן ביום הבחירות עצמו בהפעלת מערך הסעות. התוצאות היו עלייה של 40 אחוזים במספר המצביעים בחלק מהיישובים, וצמיחה של הרשימה המשותפת מעשרה מנדטים ל-13.
אחד הגופים הפעילים ביותר הוא קואליציה של ארגונים חברתיים ערביים, שפועל תחת הסלוגן "כולנו מצביעים". הגוף הזה הוא למעשה המשך של ‘קואליציית 17/09’ שפעלה בבחירות הקודמות, וכמוה הוא עוסק בהסבר והנעה של בוחרים לקלפי. היות שביישובים הערביים אחוזי ההצבעה נמוכים באופן מסורתי, אין בעיה חוקית עם פעילותם של הארגונים הללו, על פי הגדרתו של מלצר. מידע נוסף שהגיע אלינו מתאר התגייסות של ארגוני שמאל נוספים לעידוד הצבעה במגזר הערבי, כמו 'מחסום ווטש', 'סיכוי' ו'נשים עושות שלום'. גם הקמפיין של עמותת ‘עומדים ביחד’, שהגיע לשיאו בהפגנה בתל אביב נגד הכוונה להעביר את יישובי המשולש לשליטת המדינה הפלשתינית על פי חזון טראמפ, מכוון בין השאר כדי לעורר את הציבור הערבי להצביע בבחירות ולמנוע את המהלך באופן הזה.
נחזור לעתירה שבה פתחנו. ארגון ‘זזים’, ששם לעצמו למטרה להסיע את תושבי הפזורה הבדואית לקלפיות בבחירות הקודמות, קיבל ממלצר כרטיס אדום בבחירות הקודמות. בדף הפייסבוק שלו מכריז הארגון כי על פי הוראת ועדת הבחירות הוא יימנע הפעם מלהסיע בוחרים, ויתמקד בניסיון להשפיע עליה להציב עוד קלפיות לטובת בני הפזורה. אולם בתגובה לפעילים שהתעניינו אם ניתן לסייע בניוד בוחרים, הארגון אומנם הודיע רשמית כי אינו עוסק בכך, אך הפנה את השואלים להתעניין באופן פרטי באמצעות הצ’אט כיצד ניתן לעזור. נציין כי גם ביום הבחירות הקודם, לאחר שניתן להם צו מניעה ארעי בבוקרו, המשיכו אנשי הארגון בפעילות בטענה שהם פועלים כיחידים מתנדבים ולא במסגרת ארגון.
בבחירות הקודמות התחוור לגוש הימין שוב, עד כמה היתרון הגדול של השמאל במערך האזרחי שהוא מפעיל משמעותי במערכת בחירות. החוקים והתקנות שנערמים במטרה למנוע את הפעילות לא משפיעים על ארגוני השמאל, שלצורך העניין רואים ערך פחות לעקרון שלטון החוק, ומוצאים דרכים לעקוף אותו ולהערים עליו. הכספים הגדולים שארגונים כאלה מזרימים בעקיפין לקמפיין, יחד עם מערך מתנדבים מגובש ומאורגן, ולא כזה שאולתר כמה ימים לפני הבחירות, יכולים רק לעורר קנאה בימין. אולי אחרי שלוש מערכות של הפסד צורב במגרש הפעילות האזרחית, הגיע הזמן של הימין להתעורר ולהרים את הכפפה.