היחידים שנחלשו בקלפי: דתיים לאומיים

פרופ' אשר כהן מעריך שגוש הימין צריך עוד לפחות 250 אלף מצביעים שלא הצביעו באף סיבוב, כדי להתקרב להישג של 61 מנדטים ללא ליברמן.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ה בשבט תש"פ

היחידים שנחלשו בקלפי: דתיים לאומיים-ערוץ 7
ספירת קולות
צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90

ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, פרופ' אשר כהן, מעריך שאף אחד מהגושים - הימין או השמאל והערבים - יצליח להגיע לרוב של 61 מנדטים.

"זה אפשרי, אבל משימה קשה מאוד. אם אנחנו מדברים על 61 בלי הרשימה המשותפת - זו משימה קשה מאוד למחנה הימין ובלתי אפשרית כלל למחנה השמאל", אומר כהן בשיחה עם ערוץ 7.

הוא מסביר: ''יש כאן שאלה אם אנחנו מדברים על תחרות של מי יגיע ל-61 או מי יגיע למספר הזה בלי הרשימה המשותפת. כי אם אנחנו מורידים אותה - אנחנו בעצם מתחרים על 106 מנדטים - ואז מי שיגיע ל-54 או 55 מנדטים הוא זה שיוביל את המהלך. ההישג של 61 יהיה קשה מאוד לשני המחנות".

לדעתו, הליכוד כבר הבין שאין לו שום אפשרות 'ללכת על הראש' של אחת ממפלגות הגוש. "נתניהו מבין שכדי לקבל את ההמלצה מהנשיא ראשון, הוא צריך את הגוש. לא סתם ראינו את מפלגות הימין חותמות על כתב נאמנות.

''לבצע מהלך של תקיפה בוטה נגד מפלגות בגוש יכול להיות מאוד בעייתי. גם הנושא של המפלגה הגדולה יהיה חלש הפעם, כי הבחירות הקודמות עדיין נמצאות בזיכרון. כולם ראו כמה מאמץ הושקע בבלוק ה-55 וכמה התברר שמספר הממליצים הוא זה שקובע".

בימים האחרונים נשמעות מצד בכירים בגוש הימין טענות לפיהן מאות אלפי מצביעים נעדרו מההצבעה בסיבוב השני והוצאה שלהם לקלפיות תהווה שובר שיוויון.

פרופ' כהן דוחה את הטענות הללו. "זה מסוג האגדות שאני לא מבין אותן. הרי כל אדם יכול להסתכל על התוצאות הרישמיות - אז להגיד שמאות אלפים לא הגיעו? הרי אחוז ההצבעה לא ירד בין אפריל לספטמבר אלא עלה. נכון שחלק מהעלייה נובעת מערביי ישראל, אבל לא רק. מי שבודק בקלפיות הליכוד, רואה בצורה חד משמעית וברורה שהליכודניקים כן יצאו להצביע ויש את אותם אחוזי הצבעה, נמוכים יחסית, באפריל ובספטמבר - כ-65%. יש כאן היכן לעבוד, כי בבחירות ב-2015 היו באותן קלפיות 72% לליכוד. זה לא שהם נעלמו בין סיבוב לסיבוב. הם יצאו להצביע ב-2015 ולא יצאו ב-2019. את אלה צריך להוציא מהבית. אבל לא בטוח שגם זה יסייע להשיג 61".

"שלא יהיו אשליות. גם אם מחר עוצמה יהודית מודיעה שהיא לא מתמודדת, ההגעה ל-61 קשה ביותר. אם אנחנו נשארים באותם אחוזי הצבעה, לקלפיות יגיעו 4.5 מיליון מצביעים. כל מי שרוצה להתקרב ל-61 בימין יצטרך להביא עוד 200 או 250 אלף מצביעים שלא באו בשתי המערכות הקודמות", הוא מוסיף.

לדבריו, דווקא הציבור הדתי לאומי, הוא זה שנפל באחוזי ההצבעה. "הציבור שבו אחוזי ההצבעה ירדו הכי הרבה בין אפריל לספטמבר זה הציבור הציוני-דתי וזה דבר היסטורי. בפעם הראשונה רואים ירידה של 3%. זה לא הרבה, אבל לפעמים זה המנדט החסר וקודם כל צריכים אצלנו להצביע".

ומה לגבי האפשרות של בחירות בפעם הרביעית לאחר חוסר הכרעה נוסף? "אני לא מאמין שיהיו בחירות רביעיות כי יש גבול עד כמה אפשר למתוח את הסיפור. הציבור הרחב כבר לא מתעניין, ברחובות בקושי רואים שלטים ודוכנים של המפלגות. הציבור פשוט מתרחק מזה. כל מי שיוביל לבחירות רביעיות לוקח על עצמו סיכון עצום ולכן הלחץ על כל המפלגות יהיה עצום שלא ללכת לבחירות - בכל מחיר".