זה המדבר בו הוא הציע לה נישואין,
מול אוהל קטן שהקימו
ומיליארדי כוכבים ממעל.
זה המדבר בו הם נישאו,
חופה, רב, קידושין
ו 400 אנשים שהגיעו לאכול,
לרקוד, לשתות ולחגוג תחת כיפת השמיים.
זה המדבר אליו נהגה לברוח
בכל פעם שהיה לה קשה וחיפשה מנוחה.
וזה המדבר בו היא צועדת,
זו השנה השלישית
עשרים וארבעה קילומטרים
בראש מורם,
בגאוות יחידה
ובתקווה חזקה,
שיסכים לתת לה את הגט
ואולי, בקרוב, תגיע סוף סוף אל חרותה.
היא לא לבד,
איתה צועדות עוד עשרות נשים,
שגם הן מסורבות גט מההוא שפעם אהבו.
פעם בשנה,
בחסות ארגון "יד לאישה"
יוצא מסע הגאולה הקרוא "אשת המדבר"
מעל 300 נשים למען אחיותיהן, למען עצמן
ולמען הארגון שמשחרר כ60 עגונות
ומסורבות גט בכל שנה.
זו השנה השלישית בה אני צועדת יחד איתן במסע אל חירותן.
כשלאחת מבנות עמי כואב-
אני מרגישה כמו הכאב בא אל בטני.
תודה לפנינה עומר מנכלית "יד לאישה" (גילוי נאות- המנהלת שלי מבית ספר שדה שער הגיא) ולעידית שכטר פייל, גילוי נאות- מדריכה בוגרת ואחראית פרוייקטים שלי בבית ספר שדה שער הגיא) שצירפו אותי לפני שנים לועד המייעץ בארגון ובכך מאפשרות לי להיות חלק מהמהפכה הלא פשוטה הזו בקרב נשים.
אמשיך ואפעל למען קידום פעילות הלכתית וחוקית שמטרתה להביא לשחרורן של מסורבות גט ועגונות מכבלי עגינותן.
במסע מעורר ההשראה הזה עבור חירותן של נשים באשר הן, כל אותן נשים המצויות בתקופה של שפל, קושי וניתוק בזמן של מסע ייסורים מעייף ומציאות חיים קשה. כולנו היינו איתן ולמענן. מרימות הרים.