אזכרה במלאת חמש שנים לפטירתו של אורי אורבך ז"ל התקיימה ביום שישי האחרון בבית העלמין במודיעין, בהשתתפות עשרות בני משפחה, חברים ומוקירי זכרו.
איש התקשורת קובי אריאלי סיפר באזכרה: ''שמתי לב עד כמה חבריי ואני, וכמובן בני המשפחה, לא יכולים לקיים את שגרת יומנו מבלי להזדקק שוב ושוב ושוב לציטוטים ואזכורים ולזיכרונות ולסיפורים, עד כמה אורי נוכח בחיינו.
''הזיכרון והנוכחות של אורי מתאחדים לאחד, אי אפשר לתאר לעצמנו את שגרת היום המקצועית והאישית מבלי שדמותו המאירה של אורי מבליחה שם. אתה לא יכול להתייחס לסוגיה פוליטית, חברתית, ציבורית, תורנית ומשפחתית מבלי שמשהו קופץ לך''.
אריאלי ציטט מספרו של אורבך 'ילד רע ירושלים' קטעים שלדבריו היו שוללים מאומרם את פרס ישראל, אך לא מאורבך, "בגלל נקודת האמת, בגלל הדיוק, כי הכל מתחיל מהקונטקסט ומאיפה אתה בא, והמורה הגדול הזה, אבן היסוד העיקרית במורשתו היתה האמת, הדיוק והזיקוק, שאם זה לא היה מדויק זה לא היה אורי אורבך.
"כשאנחנו מנהלים היום את מלחמות היהודים מספיק קורטוב קטן של 'אורבכיות' שמהותה אמת ודיוק וזה כבר יעזור לנו. יש לנו את המורשת שלו שאפשר לעשות איתה משהו ביום יום. אז תתפלל עלינו אורי שרגא בן אהרון ופנינה, עלינו אוהביך, מעריציך, תלמידיך ועל עם ישראל שכה אהבת''.
אחיו של אורי, דב אורבך, דיבר גם הוא באזכרה ואמר ''הנה אנחנו עומדים, ניצבים כאן באזכרתך, אורי אחי היקר והאהוב, בשנה החמישית ללכתך מאיתנו. עדיין כואבים, מוצפים געגועים, ויותר מכל, זוכרים.
''זוכרים אותך אורי, בעיקר, כי השארת לנו מורשת. מורשת של אהבת האדם והארץ. השארת אוצר אדיר של חוכמה ושנינות, האגור באוסף ספרים ומאמרים שהוצאת לאור ברבות השנים. אך יותר מכל השארת לנו אורי, מורשת של כבוד האדם, כבוד המשפחה, ובעיקר כבוד לאיש המבוגר. 'והדרת פני זקן' היה חלק מחייך... או בעצם, זה היה מפעל חייך''.
דב תיאר את אורי כאיש צנוע המסתפק במועט, וסיפר ''על אף שעברו כבר חמש שנים מאז פטירתו של אורי, עדיין פונים אלי אנשים המכירים אותי, כשמתגלה להם שאני אחיו של אורי, ומספרים לי בעיניים בורקות עד כמה אהבו את אורי וכמה הם זוכרים את חוכמתו ושנינותו ואת חוש ההומור שלו, וכמה מתגעגעים אליו... ואומרים לי: כמה חסרים כיום אנשים כמוהו, איפה ישנם עוד אנשים כמו האורי הזה.
''חברים רבים מספרים לי עד כמה הם, או בני משפחתם, נהנים מפרויקט ה'שלייקס' המפורסם שאותו הגה ויזם אורי בזמן היותו השר לאזרחים ותיקים''.
דב ציטט מספרו של אורי "מבטיח בלי נדר", שם כתב ''לשמיים מגיעים אחרי מאה ועשרים, גם העניים וגם העשירים, שם לא שואלים אם קנית בתים ורחובות, שם העיקר אם אספת מצוות''.
דב הוסיף, ''אז אכן אורי, לגיל 120 שנה לא הגעת. פה לצערנו היית צנוע-יתר, אולי אפילו קצת הגזמת, הסתפקת בחמישים וחמש פחות חודש. אולם בחייך הקצרים יחסית, הספקת ובגדול לעשות הרבה מצוות ומעשים טובים, שכנראה נזקפים לך שם בשמיים, וכאן בארץ בקרב כל מכיריך ומוקיריך''.