האם בהלת הקורונה בישראל מוצדקת? פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל, חושב שהתשובה חיובית, גם אם באופן חלקי.
"יש מקום לדאגה, אבל בגישתי בחיים אני מציע להחליף את המילים דאגה ובהלה בדגש לצעדים שצריך לנקוט ברמה האישית והמערכתית כדי שהנגיף לא יתפשט בישראל", אומר אשכנזי לערוץ 7.
"במפה של ארגון הבריאות העולמי אנחנו כבר מופיעים בעקבות אותה אשה שלקתה בקורונה, שבה מיפן ומאושפזת בתל השומר ועל כן יש לנקוט בצעדים כדי שכניסתו של הנגיף לא תהיה קלה מדי לכאן", הוא מוסיף.
איך עושים זאת? "אין לנו חיסון או תרופה נגד הנגיף עדיין והאמצעי היחידי למנוע את התפשטות הנגיף הוא לאתר מוקדם חולים ולגרום לבידוד מתאים עם אמצעי הגנה אישיים כדי שלא יתפשט".
"לכן, אנשים שצריכים להיות בבידוד שבאמת יהיו בו כדי לא לפגוע באחרים ובעיקר בבני משפחתם, כי הנגיף עובר בעיקר בהפרשות דרכי הנשימה ושורד גם על חפצים ושולחנות. יש להימנע ממגע קרוב ולשמור על מרחק שני מטר מאדם החשוד כחולה, לחטא ידיים במים וסבון לעתים קרובות, להימנע מהכנסת ידיים לפה ולאף – זה ברמה האישית", מסביר פרופ' אשכנזי.
לדבריו, "ברמת המערכת יש להיות פרו-אקטיביים ולא סבילים. נניח, אם אנחנו יודעים היכן שהתה אותה קבוצה מדרום קוריאה שלקתה בנגיף, ללכת לאותם בתי מלון ספציפית ולבדוק מי היה במגע איתם. כי הנגיף יכול להתפשט בקלות ואז זה יכול להיות משהו משמעותי מאוד".
חשוב לפרופ' אשכנזי להבהיר שמדובר בנגיף שאחוזי התמותה ממנו נמוכים. "אנחנו יודעים היום שיש למעלה מ-70 אלף חולים ואלפיים מקרי תמותה – אחוז נמוך. ראוי לציין שהתמותה מאוד תלויה בגיל ובמחלות רקע. בנתונים שפורסמו בכתב עת מדעי עלה שככל שהגיל יורד אחוז התמותה יורד.
''חשוב לזכור כככל שהנגיף גורם למחלה יותר קלה, הוא מתפשט יותר. כי נגיף קשה ישר מבודדים את המקרים וככל שהמחלה קלה פחות אנשים חושבים שלקו וההדבקה מהירה מאוד. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים כדי לעצור בכל הכוח את התפשטות הנגיף".