נתניהו משתמש ויורק, הציונות הדתית חייבת להראות עמוד שדרה

נתניהו ניצל את כנס העיתון בשבע על מנת לעלוב במצביעי הציונות הדתית. כעת צריכה הציונות הדתית להראות שגם לה יש עמוד שדרה. דעה

עוזי ברוך - ערוץ 7 , ל' בשבט תש"פ

ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוד רוצה את קולותיה של הציונות הדתית. זו לכאורה הסיבה שבגללה הוא הגיע הבוקר (שלישי) לנאום בכנס ירושלים ה-17 של העיתון "בשבע".

נתניהו ניצל את הנאום לתעמולת בחירות הבוטה ביותר האפשרית, לא למען מפלגות גוש הימין, חס וחלילה. למען הליכוד, בצורה הישירה ביותר, משל היה זה כנס בחירות של המפלגה, כולל הקריאות "הצביעו מחל".

אבל לנתניהו היה דחוף, משום מה, לעשות בנאומו עוד משהו: לעלוב, פעם אחר פעם, בציונות הדתית ובאנשיה, משל לא היה האולם מלא באנשי הציונות הדתית שהקשיבו לנאומו בנימוס רב, שכלל לא בטוח שהגיע לו.

זה התחיל כבר בדקות הראשונות כשנתניהו עבר פתאום לשפה האנגלית, אולי בניסיון להדגים את הנקודה שהוא שולט בה טוב יותר מכל אדם אחר באולם, ואולי בניסיון להתנשא על קהל השומעים, לא ברור למה זה היה טוב, אבל אין ספק שזה היה אירוע לא ברור.

בהמשך, לאחר אירוע התפארות עצמית מהסוג המפואר עד מביך, כזה שרק נתניהו מסוגל לו, תוך התהדרות קרתנית משהו ביחסי הידידות שלו עם בכירים אמריקנים ורוסים בעבר ובהווה, עבר נתניהו פשוט למתקפה על הקהל. איך זה שלא כולנו אסירי תודה לו, על כך שהוא ורק הוא הציל לבדו את ההתיישבות מציפורני הממשלים האמריקניים שביקשו לעקור אותה ממקומה? איך אנחנו לא אסירי תודה לו ועוד מעזים למתוח עליו ועל מדיניותו ביקורת כלשהי?

וכמובן שאחרי המתקפות מגיעות היריקות. כאילו בשם היסטוריון אחד שהוא מכיר ציטט נתניהו משפט שלא נועד אלא להעליב: "הציבור הדתי-לאומי יש לו לב ענק ואמונה ענקית, אבל לא תמיד מבין בפוליטיקה". קצת מוזר לנוכח העובדה שרגע אחר כך הוא בעצמו סיפר איך נפתלי בנט שידרג את עצמו לתפקיד שר ביטחון רק כי הוא, נתניהו, חשש משום מה שבנט עומד לחבור לממשלת "כחול לבן".

אבל האמת היא שאין מה להיות מופתע. את מערכת היחסים בין נתניהו לציונות הדתית אפשר לסכם בשתי מילים שהן פראפרזה על ביטוי מוכר: "משתמש ויורק". נתניהו מאוד אוהב לקבל את קולות הציונות הדתית, אבל ההערכה שלו לציבור הזה שואפת פחות או יותר לאפס. אין לו שום סנטימנטים והערכה לנאמנות הציונית דתית, ובטח שלא כבוד אליה, אל מנהיגיה ואל רבניה. ואם נראה לכם שזו טעות אתם מוזמנים לראות, למשל, כמה זמן חיכה דודי אמסלם להפוך לשר וכמה חיכתה ציפי חוטובלי, וזו סתם דוגמה אחת מיני רבות.

אם הציונות הדתית רוצה שיתייחסו ברצינות אליה, ובעיקר לעמדות שהיא מובילה ומעוניינת לקדם, אסור לה לאפשר לנתניהו להתייחס אליה כסמרטוט רצפה. בעוד 6 ימים, ביום הבחירות, הציונות הדתית צריכה להוכיח לנתניהו שגם היא יודעת לעשות פוליטיקה - ולהצביע ימינה. רק כך, עם עמוד שדרה פוליטי שלא נבהל מכמה נזיפות של ראש ממשלה מוכשר ומבריק ככל שיהיה, תוכל הציונות הדתית להיות חלק ממשי מהנהגת מדינת ישראל גם בשנים הבאות.