סופרמן vs סופרמאם

מפגש בסופר השכונתי גילה לסופרמן שיש מישהי בעלת כוחות-על שמשאירה לו אבק. טור מיוחד ליום האם, סליחה – יום המשפחה

איה קרמרמן , ב' באדר תש"פ | עודכן: 10:56

איה קרמרמן
איה קרמרמן
צילום: דניאל רצאבי

אני: היי סופרמן, מה אתה עושה בסופר?

סופרמן: יש המון מבצעים על יין לקראת פורים, אז באתי. באטמן אוהב מרלו במשלוחי מנות. מה את עושה פה?

אני: בטעות קניתי אתמול רק חמישה קילו תפוחים. הילדים חיסלו הכול. כיף לך שאתה כבר מונח בפורים. לנו עדיין אין תחפושות. שלך, דרך אגב, לא רעה. עלי אקספרס?

סופרמן: נראה לך? אפילו כוחות העל שלי לא יכולים על הקורונה. העגלה שלך מפוצצת. צריכה עזרה בסחיבה?

אני: זה? בקטנה. לוקח לי רק עשר נגלות כדי להכניס הכול הביתה. אתה צריך לראות את האוטו שלי לפני פסח. תגיד רגע, אתה מכבס את הגלימה או שולח לניקוי יבש?

סופרמן: לא צריך לכבס. טיסה בין העננים מסדרת הכול.

אני: נחמד, אני חיה בתוך ענני כביסה. גם מכונת הכביסה שלי צריכה כוחות על. יש לי תפילה מיוחדת עליה שלא תקרוס. יש לה נטייה לעשות את זה אחרי חול המועד. מפונקת. הלוואי עליי שבוע חופש.

סופרמן: אם כבר העלית את הנושא, באמת לא נעים אבל את נראית קצת עייפה. אולי תצאי לחופש?

אני: מצחיק אתה. חופש? למה, אתה יכול לקחת חופש מלהציל את העולם?

סופרמן: הגזמת קצת, לא? את כולה אמא. אם אני אקח חופש העולם יתמוטט. ואת, אפשר לחשוב שלא יסתדרו בלעדייך. אפילו אני לא עף על עצמי ככה. שעת טיסה ואני בפוקט. חול לבן, מי תכלת, שייק בקוקוס. אח.

אני: מיסטר סופרמן. תגיד לי מי עוד יהיה מוכן לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להכין ארוחת בוקר, סנדוויצ'ים וארוחות צהריים לשישה ילדים ובעל? לארגן הכול ולנסות שכל זה יתנהל ברוגע ובלי צרחות? מי עוד יעמוד ויקלף אלף ירקות כדי להכין לכל אחד את הסלט שהוא אוהב? מי עוד מחזיק ראש מי מהילדים צחצח שיניים ומי מתחמק? מי אם לא אני יודע כמה מהר פלסטר מרגיע ילדה שבוכה בגלל שפשוף? מי עוד מחבקת ומנשקת ומחזירה את החיוך לפנים כמוני? אז אולי יש לך עולם שלם שסומך עליך, אבל גם עליי סומכים. אתה יודע למה? כי אני תמיד שם.

סופרמן: תמיד?

אני: כן. מה, אתה לא?

סופרמן: נראה לך? אני נעלם המון. אחרת כותבים לי הודעות באינסטוש גם באמצע הלילה. אני חייב את השינה שלי, כדי להחזיר כוחות.

אני: אההה, שינה. כן, אני זוכרת את זה. במעורפל. זה היה טוב.

סופרמן: את רצינית? אם אני לא ישן לילה שלם אני עף בזיגזג.

אני: לילה שלם... הפעם האחרונה שחוויתי את זה הייתה לפני 16 שנים.

סופרמן: בגילך את עוד ציפור לילה? יוצאת לבלות עד השעות הקטנות?

אני: לא. פשוט לא כל כך נוח לישון בהיריון. אם אני לא בהיריון אז אני מניקה, או מרגיעה על הידיים תינוק בוכה. אין שעות קבלה כשאת אמא. אנחנו מקבלות קהל 24/7.

סופרמן: אז את בטח ישנה במהלך היום.

אני: פחות. אם הייתי פולניה הייתי אומרת "לא נורא, אני אישן כשהקטן יתחתן".

סופרמן: מזל טוב. מתי החתונה?

אני: זה ייקח קצת זמן, הוא בן שנתיים.

סופרמן: אז איך את מצליחה לתפקד?

אני: שוקולד. הוא גם הדלק וגם הקריפטונייט שלי. חוץ מזה, לאימהות יש כוחות מיוחדים שמתגלים כשלאחד מהילדים יש בעיה.

סופרמן: גם אתן, כמוני, חזקות במיוחד? מסוגלות לעוף ולהרים הרים?

אני: לא. יש לנו כוחות של סבלנות אין סופית. לפעמים אנחנו נשברות, אבל זה ממש לרגע קצר, כי כוח האהבה שלנו גדול יותר מכל רגע של משבר. דמעות גורמות ללב שלנו להתכווץ, ומפעילות את כוח המילים הטובות, המלטפות והמכילות.

סופרמן: באמת נשמע חזק. את לא נראית כזאת.

אני: אני? סופר חזקה. הגוף הזה החזיק שישה הריונות ושש לידות, חמש בלי אפידורל. אף סופרמן לא יכול להגיד את זה.

סופרמן: זה כואב?

אני: היה לך פעם חום של 37.3?

סופרמן: לא. אני סופרמן, שכחת? אין לי חום.

אני: חבל, כי זה מה שגברים אומרים לגבי איך לידה מרגישה.

סופרמן: ברוך שלא עשני אישה.

אני: הכי ברוך שעשני כרצונו. אני לא יכולה לדמיין את עצמי לא אמא. אני לא יכולה לדמיין אותי בלי להרגיש חיים גדלים לי בבטן, בלי ללדת ובלי הרגע הקסום הזה ששמים עליי את הילד שלי ואני מכירה בפעם הראשונה את הפנים שלו. הרגע הזה שווה הכול. גם לא לישון כי הילד שלי מצמיח שיניים.

סופרמן: אני לא מבין איך את שורדת. לי לפחות יש סיפור כיסוי, זהות בדויה שנותנת כמה שעות של שקט ביום.

אני: שעות של שקט... שוב הפולנייה שבי קופצת החוצה ורוצה לסנן משהו מתחת לשפם.

סופרמן: מי זאת הפולנייה הזאת? הזהות הבדויה שלך?

אני: לצערי היא לא בדויה מספיק. היא פעילה בעיקר לפני השינה, כשהיא אומרת לי שלא הייתי מספיק היום.

סופרמן: לא היית מספיק מה?

אני: הכול. אמא טובה, אישה טובה, בת טובה. לא הייתי מספיק טובה בעבודה, אני לא מגשימה את עצמי. הפולנייה נותנת בראש.

סופרמן: חשבתי שאמרת שאת חזקה. את לא יכולה לנצח אותה?

אני: לא. היא בלתי מנוצחת. גם אמא שלי וסבתא שלי לא יכלו עליה.

סופרמן: נשמע ממש קשה להיות אמא. לא יודע אם שמת לב, אבל את ממש סופר מאם.

אני: צודק. ת'אמת, בלב, בלי להגיד לאף אחד, ידעתי שאני קופי גל גדות.

המשך יבוא.

* מוקדש באהבה ובפרגון לכל האימהות שהפוליטיקלי קורקט לקח להן אם יום האם. ואתה, זה שהחליט להפוך את יום האם ליום המשפחה, תזכור שגם אתה יצאת מהבטן של אמא. וכן, היא מחכה שתשלח לה פרחים.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

חלב שקדים ביתי
צילום: איה קרמרמן

חלב שקדים ביתי

למתכון הזה נחוץ השייקר או הבלנדר החזק ביותר. ככל שהטחינה תהיה עוצמתית כך השקדים ייטחנו דק יותר והפחת יהיה קטן. לא לנסות עם מעבד מזון, חבל.

המצרכים הדרושים:

1 כוס שקדים טריים / 2 כוסות מים / חצי כפית תמצית וניל / קמצוץ מלח / 2-1 תמר מג׳הול, עדיף לח, או כף או שתיים מייפל טבעי

אופן ההכנה:

משרים את השקדים במים במקרר למשך לילה לפחות, מסננים את השקדים מהמים ושוטפים היטב / מכניסים את השקדים לשייקר עם כוס מים וטוחנים כדקה, או עד שלא רואים יותר את קליפות השקדים / מניחים בקערה מסננת, ובתוך המסננת פיסת בד כותנה נקי. אפשר חיתול טטרה או שקית המיועדת לסינון מזון, כמו של לבנה / שופכים את החלב לתוך הבד, סוגרים וסוחטים את הבד היטב עד שיוצא כל הנוזל ונשארים פירורי שקדים / מחזירים לשייקר ומוסיפים את שאר המים, תמצית הווניל, התמר והמלח / טוחנים היטב. טועמים ומתקנים תיבול / מעבירים לבקבוק ושומרים במקרר עד שלושה ימים.

* מי שמשתמש בבלנדר חזק יכול לטחון בפעם הראשונה עם כל המים.

* בקרוב, בלי נדר, אתן מתכון שעושה שימוש בשאריות השקדים הטחונים.

* תודה למיכל אנסקי שהזכירה לי כמה קל להבריא את החיים.