
באחת ההרצאות שהעביר אהרון רוט בנושא כיבוד הורים, ניגש אליו אדם עם טענה מעניינת. "'אני חושב שאני פטור הלכתית מכיבוד אב', הוא אמר לי. עניתי לו: 'אני לא רב, אבל ממה שידוע לי, אין דבר כזה בהלכה שאדם פטור מכיבוד אב'. ואז הוא סיפר, שאחרי שהתייתם בגיל שמונה מאמו אביו לקה בנפשו. הוא נאלץ לסעוד אותו במשך שנים, והרגיש שהעול הזה כבד עליו מאוד.
''כשהגיע לישיבה גדולה, המשגיח שלח אותו לפסיכולוג, וזה נתן לו להבין שהמקור לכל הבעיות שלו הוא אביו. הוא יעץ לו להשתחרר ממנו לאט לאט, וכך עשה. הוא סיפר לי שכבר עשר שנים שאביו נמצא בבית אבות ואין לו שום קשר איתו. בסוף הוא אמר לי: 'נו, מה יש לך להגיד על זה?'. עניתי לו: 'זה באמת סיפור שלא שומעים בכל יום, אבל אני מקנא בך'. הוא שאל: 'במה יש לקנא?', ועניתי לו: 'טיפלת באביך קרוב לעשר שנים, זה מטורף! אתה יודע איזו זכות יש לך?'.
"כמה ימים לאחר ההרצאה הוא התקשר אליי ואמר: 'אחרי ששמעתי אותך, נפל לי האסימון. הלכתי לבקר את אבא בבית האבות עם אחד מילדיי, וכשהוא ראה אותי הוא קם וביקש להחזיק את הילד. אני התחלתי לבכות, כי לא שמעתי אותו מדבר 15 שנה! בזמנו כשטיפלתי בו, אמרתי וואו, איזה עול, אבל בבית האבות הרגשתי בפעם הראשונה אחרי הרבה שנים שאני בא אליו ממקום צנוע יותר של הבנה והכלה".
"רציתי לעשות מהפך"
אהרן רוט, חסיד נדבורנה, עזב לפני שנתיים עסק משגשג של ציוד לגנים ובחר להקדיש את חייו ואת כספו להעלאת המודעות למצוות כיבוד הורים. הוא הוציא ספרים בנושא, הקים את מועדון "הורים במתנה" ואת הקו "למען יאריכון ימיך", שמקשר בין הורים מבוגרים שזקוקים לעזרה ובין אנשים שרוצים להתנדב; הקים את העמותה "אבא אמא שלי" שפועלת לקרב הורים וילדים שהתרחקו, פיתח סדרה של משחקים, נמצא בתהליך פיתוח של אפליקציה חברתית שתחזק את הקשר בין הורים לילדים, וגם משמש כיועץ ומנחה הורים בפגישות אישיות ובקבוצות.
"אני הכי אוהב לעודד הורים שבורי לב שאיבדו את הכבוד שלהם בגלל מקרה שאירע עם אחד הילדים או עם כמה מהם. כשאתה מחזיר לאבא ואמא את ההורות, יש גם לילד לאן לחזור, אחרי שהוא כבר מחק אותם. וכשאתה רואה את החיוך שפתאום חוזר לאמא אחרי שהיא נהייתה סמרטוט, זה התענוג הכי גדול שיש".
כיבוד הורים הוא הבסיס לחלקים רבים בחיינו, אומר רוט, הוא בונה את האישיות של הילד ומכין אותו להתמודדות לקראת החיים, והוא בסיס לנתינה, לעזרה, לשותפות, להבלגה, לחסד, לחיי נישואין טובים ובעצם - לכול.
רוט החליט להקדיש את חייו לנושא, בעקבות זיכרונות ההתמודדות שהייתה לו בגיל צעיר עם הוריו, בהיותו ילד מרדן שלא ממש הסתדר איתם. "התייעצתי בזמנו על הבעיה שלי מול הוריי עם אדמו"ר אחד והוא אמר לי: 'אבא זה הדבר הכי קדוש שיש. חייבים לציית לדבריו, ולא משנה מה הוא אומר'. פניתי לאיש חינוך אחר ולצערי הוא ניסה רק להכיל את הכאב שלי במקום לנסות להראות לי איך כן אפשר להתחבר עם ההורים. זה בלבל אותי. נושא כיבוד הורים אינו נלמד בעולם הישיבות. לא זכור לי ששמעתי שיעורים בעניין בישיבה ולא בתלמוד תורה. דיברו על גמרא ועל הלכה, אבל לא על זה. רציתי לעשות כאן מהפך".
ההחלטה להקים עמותה לא באה ביום אחד אלא חלחלה לתודעתו במשך הזמן, וכשזה קרה לפני שנתיים, הוא עצמו חווה את הבעיה מקרוב. "חצי שנה אחרי שפתחתי את העמותה הייתה לי התמודדות לא קלה עם הבן שלי. נוצרו מתחים בינינו, ואני הבנתי שאילו היו אצלי יסודות חזקים ומובנים בתוך המשפחה, כלומר, אם הייתי מספיק בטוח בהורות שלי מצד אחד ומצד שני הייתי יודע לקרוא נכון את הרצונות האמיתיים של הילד ואת מה שהוא מנסה להשיג – אפילו בתת מודע – רוב הסיכויים שלא הייתי נגרר איתו למקומות לא טובים. היום יש ילדים שמנסים לערער את המהות שלנו כהורים ולפעמים מצליחים. מהמקרה הפרטי שלי הבנתי שבניית תשתית מגיל צעיר - בהדרכה בבתי ספר ובהדרכת הורים – עשויה לעזור. קשה להורים ללמד את הילדים הלכות כיבוד הורים או לספר סיפורים בנושא, כי זה כאילו אומר שהם צריכים לדרוש כבוד, ולא נוח להם עם זה".
אז מה כן אפשר לעשות?
"הורים צריכים לחנך לערך הגדול של כיבוד הורים, לא לבקש כבוד. אם הילד שלי היה גדל עם הערך הנכון בגיל צעיר וגם אני הייתי מבין כראוי את הערך הזה, הוא היה מתנהג אחרת. כמו שבפסח ילד לא אוכל לחם. למה? כי פשוט לו שזה לא שייך. הוא גדל עם זה.
"היה נער בן 12 וחצי שהוריו ביקשו שאכין אותו לבר מצווה. בשיחה מקדימה איתם הבנתי שיש לו בעיות משמעת קשות בבית. כשנפגשתי איתו אמרתי לו שהמצווה הראשונה שאפשר לקיים מיד לאחר בר המצווה היא כיבוד הורים וכדאי שנלמד את ההלכות שלה. הילד הופתע שיש כל כך הרבה הלכות בעניין ומאוד התחבר ללימוד. הנקודה המעניינת הייתה שהוא סיפר לי שלפני שלמד את ההלכות לא היה לו כל רצון לשתף פעולה עם הוריו והוא נסחף אחרי חברים שמשכו אותו למקומות רעים. הלימוד החזיר לו את הרצון לקשר בריא יותר עם הוריו, כי סוף סוף הוא הבין את המקום שלו מולם".
כיבוד הורים – בלי הסברים
אחד הפרויקטים שרוט הוציא לפועל בעמותת "אבא אמא שלי" הוא הספר 'הדרך לאבא ואמא' שמכיל סיפורים, עצות וטיפים בנושא. בספר קובע רוט שמצוות כיבוד הורים אינה תלויה באיך הוריך מתייחסים אליך, עליך לכבד אותם בכל מקרה.
איך זה אפשרי? הרי לפעמים הורים מתייחסים רע מאוד לילדים שלהם.
"התורה מלאה בכל מיני חוקים והסברים", עונה רוט, "ולפי מיכל דליות הייתה צריכה להכיל לפחות פרק אחד בהנחיית הורים - אבל אין כזה. הציווי של הקב"ה בעניין הוא חד משמעי: 'כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך'. ולפי הרמב"ם אפילו זרק את האוכל שלך לים, אתה חייב לכבדו. מדוע? כי הבית וההורים הם היסוד להתפתחות נכונה של הילד בעולם. שם הוא מפתח את התקשורת שלו, שם הוא מפתח את יכולת ההבלגה, הסליחה, הנתינה והאהבה. הכול מתחיל מהבית, ואנחנו מאמינים שהקב"ה הניח כל אדם אצל ההורים שהכי מתאימים לו. כשאנחנו מבינים שההורים הם לא במעמד שלנו, אנחנו לא שופטים אותם, אלא פשוט מכבדים אותם. ברור שבמקרים קיצוניים של אלימות והתעללות מצד ההורים, האשמה היא עליהם. אבל אי אפשר להשליך מהמקרים החריגים האלה על הכלל".
אז בעצם אתה מטיל את כל האחריות על הילד?
"לא מטיל עליו אחריות, אלא מאפשר לו לצמוח. התפקיד של ההורה לשחרר ולהעביר את האחריות למגרש של הילד. זהו גם תפקידם של המחנכים - ללמד את הילד להתמודד עם המציאות ולהוציא ממנה את הכי טוב שאפשר, גם אם לא הכול הולך כפי שאנחנו רוצים.
"אספר לך סיפור של התמודדות עם המציאות. זוג הורים חסידיים באו אליי לייעוץ כי התקשו להתמודד עם העובדה שבנם הלך לצבא. לאחר שיחה ארוכה התברר שבמשך שנתיים הבן מירר להם ולכל בני המשפחה את החיים, והצבא היה רק החלק החותם של הסיפור. מאוחר יותר הוא ישב בכלא צבאי על בעיות משמעת, ודווקא השבועיים שם סידרו לו את הראש. אחרי שעשה מה שבא לו בבית הוריו, פתאום חטף את הסטירה של החיים שלו דווקא בצבא. בשיחות שהיו לי איתו אחר כך הוא אמר לי: 'למדתי לסדר שמיכה בפעם הראשונה בצבא, וזו הפעם הראשונה שבחור בן 19, המפקד, אומר לי תשתוק, ואני שותק'. אבל הדבר הכי מעניין שקרה לאותו נער אחרי שנאלץ להתמודד עם המציאות, זה שהוא התחיל להתגעגע לבית ולהורים, ודווקא בצבא הוא התחזק מבחינה דתית".
אבל מה אתה אומר לנער אם הוא טוען: "ההורים לא מבינים אותי ולא מתנהגים אליי כמו שצריך, למה שאכבד אותם"?
"לרוב הסתכלות כזאת היא של נער צעיר, כי כאשר אדם כבר בוגר, הוא מתבונן לעומק ורואה כמה כן השקיעו בו. בגיל הנעורים נוח לילד לעשות מה שהוא רוצה, אבל אם אתה מחנך אותו לערכים של הכרת הטוב והוא מבין מה זה אבא ואמא, איך חז"ל ראו אותם ולמה זוכים בזכות מצוות כיבוד אב ואם, הוא בכלל לא עסוק בשאלה אם הם הבינו אותו או לא, נתנו לו מה שהוא רצה או לא".
תזכורת ליום ההולדת
לפני כמה חודשים הקים רוט את מועדון "הורים במתנה", אשר מעניק בסיס בכל הקשור להטמעת ערכי כיבוד אב ואם במשפחה. "מדובר במועדון און-ליין, עם דמי השתתפות כתרומה לעמותה", הוא מסביר. "בשנה הראשונה אנחנו נותנים לכל מי שנרשם משחק בינגו במתנה, שכולל שאלות הלכתיות בנושא וגם שאלות אחרות. הרשומים במועדון מקבלים במשך השנה חמישה משחקים שמקיפים את כל נושא כיבוד אב ואם, ואז במקום שההורה ילמד אותם בעצמו הלכות, הילד לומד אותן תוך כדי משחק".
הוריהם של האנשים הרשומים במועדון "הורים במתנה" מקבלים שי כמה פעמים בשנה: פעמיים בימי ההולדת, פעמיים בחגים, ועוד פעמיים לפי בחירה, למשל ביום הנישואין או ביום אחר. "למתנות אנחנו מצרפים מכתב של הילד להורים, וככה גם אם קורה שהבן שכח מיום ההולדת של הוריו, אנחנו נזכור בשבילו".
למועדון קרא רוט "הורים במתנה" כי הרגיש שבאמצעות הפעולות שנעשות לטובת ההורים, ילדיהם יכולים לקבל אותם מחדש לאחר שנים רבות ללא קשר. "אדם יכול להיות יתום מרצון - יש לו הורים, אבל הוא לא מחובר אליהם. המטרה של העמותה היא לקרב בין הלבבות. וכשההורה מקבל מתנה נוצר חיבור גדול, כי זכרו אותו".
המיזם כולל כאמור פעילויות נוספות כמו קו הטלפון "למען יאריכון ימיך" שדרכו לומדים הלכה יומית, סיפורי צדיקים על כיבוד אב ואם ועוד, וכן קו התנדבות לאנשים שמעוניינים לעזור להורים מבוגרים שלילדיהם קשה להגיע אליהם. "למשל, אישה שפנתה אלינו כדי שנעזור לאבא שלה שגר בעיר אחרת להניח תפילין, או אדם שעושה קניות מדי יום שישי להורים של מישהו אחר, ואומר להם שהבן שלח אותו".
רוט מלא תשוקה לפעילות שלו, ורואים את זה בעיניו. "התשוקה הזאת נובעת מההבנה שלי שמה שאני עושה יכול להציל את הערכים של הדור הבא. כל ההתפתחות של הילדים היום אינה תקינה. אתה יכול לראות את זה גם בציבור החרדי. צעירות בנות 20 מתחתנות ואחרי חודשיים בורחות להורים שלהן כי הן לא רוצות להתמודד. מדובר בתופעה נרחבת. אנשים לא רוצים לעבוד על עצמם, לשתוק, להבליג. כיבוד הורים זה בית הספר הכי טוב שיש להתפתחות אישית, לנתינה לעזרה, לחסד, להכרת הטוב ולעוד הרבה דברים".
ללמוד כמו הלכות שבת
רוט, נשוי להדסה ואב לארבעה ילדים, מתגורר עם משפחתו בבני ברק. הוא נולד להורים חסידי נדבורנה במשפחה של שבעה אחים, ולמד במוסדות חסידיים. "יש לי הורים באמת מיוחדים, ואין ספק שאני מכה על חטא שבצעירותי לא ידעתי להעריך אותם מספיק. אבא הוא היועץ של המשפחה, איש חכם וצדיק, ואמא היא המלכדת והדבק, אישה מסורה ודואגת".
בילדותו שר במקהלה של חסידי נדבורנה ונחשב לילד פלא. כישרונו זה הביא אותו לבצע כמה שירים עם אחד מגדולי הזמרים החסידיים, מרדכי בן דוד. "מונה רוזנבלום, שהיה אז בתחילת דרכו בעולם התשובה, שמע אותי שר ואמר 'אותו אני רוצה'. מעניין שאחד השירים ששרנו ביחד היה 'שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך' מאיגרת הרמב"ן. זה היה להיט היסטרי, ולמפרע מתברר שגם סוג של סימן משמיים".
כדי להבין לעומק את נושא כיבוד הורים למד רוט שיטות רבות, ביניהן שיטת שפר, שיטת 'מעגל הקסמים' של אבינועם מימון, וגם את שיטתו של דוקטור הרב גיל טבעון. במקביל קרא מאות ספרים בעניין. "כשלמדתי את הנושא בהיבט ההלכתי, חוץ מהסימנים בשולחן ערוך, פתאום נחשפתי לעולם שלם, ענקי, שכולל סיפורי חז"ל, סיפורי צדיקים, הלכות, דיונים בהלכה, עולם ומלואו. קלטתי שלא הבנתי מה זה כיבוד אב ואם".
לדברי רוט, ירידת הערך של כיבוד ההורים בעשורים האחרונים נובעת מכך שלא ייחסו לו חשיבות מספקת. "אם היו לומדים הלכות כיבוד אב ואם כמו הלכות שבת, זה היה נכנס לשיח ודברים היו נראים אחרת", הוא אומר. "במשפחות שבהן ערך כיבוד הורים נשמר, הילדים גדלים טוב יותר".
איך זה בא לידי ביטוי?
"כשההורים משמשים דוגמה ומכבדים את ההורים שלהם, בחייהם או לאחר מותם, הילדים קולטים שמדובר פה במשהו חשוב ומתנהגים בהתאם".
החלום: לשון הרע ועומר אדם
פרט לעיסוק המרובה של רוט בנושא כיבוד הורים, הוא דאג להרחיב את אופקיו בתחומים נוספים, חלקם לא שגרתיים, החל בשיטות טיפול ואימון פסיכולוגיות, משחקולוגיה, חוכמת כף היד (כירולוגיה), נומרולוגיה, אסטרולוגיה, תקשור, חוכמת הפנים, אסטרו-נומרולוגיה ועוד. "אני כבר 15 שנה לומד את הנושאים הללו לעומק, כי מושך אותי לדעת אילו כוחות מניעים אותנו. אני רואה כף יד או פנים של אדם, ואני יודע עליו כל מיני דברים. חוכמת האסטרולוגיה למשל משקפת את האישיות של האדם, ובאילו כוחות כדאי לו להשקיע יותר".
רוט גם ניסה בהצלחה על בשרו את השיטות שלמד: "כשלמדתי את זה, המורה שלי אמר לי שלפי המפה האסטרולוגית של אשתי היא צריכה עסק משלה, זה ייתן לה המון עוצמה. אמרתי לו: 'לא יכול להיות. אשתי עקרת בית, היא לא רוצה לפתח שום דבר, טוב לה עם הילדים'. אבל הוא התעקש ואמר: 'זה יעשה לה טוב'. לפני כמה שנים היא הלכה על פי עצתו ללמוד קוסמטיקה, ועכשיו יש לה עסק מצליח שגרם לה לפרוח. זה משהו שלא הייתי יודע בלי האסטרולוגיה".
ובכל זאת, מה לאברך חסידי ולכל המיסטיקה הזאת?
"אני לא רואה סתירה. נכון שזה פחות מקובל אצלנו, וכשאני קראתי ספרים של חוכמת כף היד אברכים עשו דברים אחרים, אבל אותי זה ריתק ועדיין מרתק. זה משהו שהידע בו הוא אינסופי. השקעתי בזה המון כסף. לפעמים בייעוץ אני יכול לעזור לאנשים בעזרת הידע הזה. אם אתה משתמש בידע הזה בענווה ובצניעות, בא ממקום נקי ומבקש מהקב"ה שיכוון אותך לעזור לבן אדם עם המילים הנכונות, יכולה להיות בזה תועלת רבה".
רוט אינו עונה על הסטריאוטיפ החרדי הרגיל, ולא רק בגלל העיסוק בנסתר. בגיל 19 הוא התגייס לצה"ל והפך למורה חייל. מאז שהשתחרר הוא ממשיך לעשות מילואים כחזן צבאי. "יש הרבה חרדים שעושים שלב ב' ומילואים בציבור שלי. אני לא יוצא דופן", הוא אומר. "בגלל שראיתי את עתידי כעוסק בצורכי ציבור, וכמי שעובד עם קהלים מגוונים ורוצה להשפיע עליהם, חשבתי שלהתגייס לצבא זה דבר מאוד חשוב. בשירות צבאי אתה הופך להיות חלק מהחברה הישראלית".
איפה אתה רואה את עצמך ואת המיזם שלך בעוד 10 או 20 שנה?
"אני רואה את המיזם שלי הופך להיות כלל-יהודי, ומצוות כיבוד הורים הופכת לחלק מהשיח בבתים של עם ישראל. כמו שעומר אדם שר שלשון הרע לא מדבר אליו, למרות שהנושא הזה ממש לא אִין, כך אני רוצה שיקרה עם נושא כיבוד הורים. אני מאמין שבעוד עשר שנים יהיה שינוי בעניין בכל הבתים בעם ישראל, ובסוף זה יחלחל גם לעולם כולו. ברמה האישית, אני רואה את עצמי עומד בראש מיזם של מאות ואלפי מתנדבים שפועלים למען עזרה להורים ולמען חיבור חזק בינם ובין ילדיהם. כשזה יתגשם, אהיה יותר ממאושר".