לכו להצביע (נכון)

רגע לפני פתיחת הקלפיות: שלוש קבוצות שחייבים לדבר עליהן ואליהן

ידידיה מאיר , ב' באדר תש"פ

לכו להצביע (נכון)-ערוץ 7
ידידיה מאיר
צילום: מירי שמעונוביץ

1.

והנה הוא שוב מגיע: טור אחרון לפני בחירות. אח, איפה הזמנים שהייתה בי תשוקה לכתוב אותו. אפילו דריכות. שבועות לפני מועד הבחירות הייתי רושם לעצמי נקודות שראוי להאיר בטור האחרון שלפני ההליכה לקלפי. איזו מפלגה חשוב לדעתי לחזק, את מי חשוב להחליש, מי אומר אמת ומי גונב דעת. לא שאני משפיע על גדודי מצביעים, אבל בכל זאת, בער בי לכתוב. והפעם? נו, שוין, עוד בחירות. וכנראה שבקרוב יהיו שוב בחירות. כמה מסעיר זה כבר יכול להיות?

אבל אין ברירה, רבותיי, חייבים להתלהב. להלהיב את עצמנו בכוח. כי הבחירות האלה גורליות יותר אפילו מהשתיים שקדמו להן. והאדישות שלנו, חלילה, יכולה להפוך אותן לעוד יותר גורליות, בקטע רע. כל כך הרבה מונח הפעם על כף המאזניים. זה ממש לא רק ביבי מול גנץ. זה הכול. אז הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של לא להיות אדיש לפני הבחירות, לא משנה איזה מספר הן.

לא להיות אדיש זה גם אומר לא לכתוב סתם אבחנות משעשעות על מערכת הבחירות (ולא שחסרות כאלה הפעם. תודה, בני, נהנינו מכל רגע איתך!) אלא לנסות להשפיע איפה שאפשר להשפיע. רגע לפני פתיחת הקלפיות הנה שלוש קבוצות של מצביעים שחשוב לדבר עליהן ואליהן.

2.

יוצאי ברית המועצות. בבחירות האחרונות הצביעו לאביגדור ליברמן 310,154 איש. לפי כל הסקרים מספר די דומה עשוי להצביע לו בבחירות האלה. כל קול נוסף לליברמן הוא סכנה ליהדות במדינת ישראל, וממילא סכנה לעצם קיומנו כאן. האם עשיתם מספיק כדי למנוע את זה? תאמרו: מה אנחנו כבר יכולים לעשות? אם יגידו לנו שחשוב לעשות נפשות לאחת ממפלגות גוש הימין, מילא, אבל מה לנו ולמצביעי ליברמן? אנחנו לא מכירים כאלה בכלל. אז זהו, שסטטיסטית אתם מכירים, רק שאתם כנראה לא יודעים שהם כאלה, כי אתם פשוט לא מדברים איתם פוליטיקה. בעצם, אתם לא מדברים איתם בכלל.

הגיע הזמן לדבר איתם. עם השומר בחניון, עם המורה לפסנתר, עם השיננית (למרות שזה קצת קשה עם כל המכשירים בפה). מה אפשר להגיד להם? הו, הרבה. קודם כול, בוקר טוב, מה שלומך, נעים להכיר. ובעניין הבחירות: אפשר לדבר על חוסר הנאמנות של ליברמן לערכים שהוא ממציא בכל מערכת בחירות, על הציניות, על כך שהוא לא דואג באמת לעולי מדינות חבר העמים, על הפגיעה שלו בממשלת הימין בגלל אינטרסים אישיים קטנוניים. אפשר גם לדבר איתם על היהדות במדינת ישראל, על מסירות הנפש שבה הם או אבותיהם או אבות אבותיהם שמרו אותה תחת השלטון הקומוניסטי (בהנחה שאתם מדברים עם יהודים מקרב העולים...), ובעיקר על הדה לגיטימציה, על ההסתה הפרועה שליברמן עושה עכשיו נגד שומרי התורה והמצוות. קמפיין מסית כמו של ליברמן לא נראה כאן מעולם. והכול ציני ומניפולטיבי. כלומר, אפילו השנאה אצלו לא אמיתית. זה באמת האיש שהם היו רוצים שייצג אותם בציבוריות הישראלית? זאת הרוח?

נראה לי שיש פה מספיק סיבות למה לא להצביע ליברמן, גם מנקודת המבט של יוצאי ברית המועצות. ושימו לב: גם אם אתם לא יכולים לשכנע אותם לאיזו מפלגה להצביע, לפחות שלא יצביעו למפלגת השנאה (המזויפת) של ליברמן.

3.

תומכי עוצמה יהודית. טוב, את הקבוצה הבאה יהיה לכם הרבה יותר קל לאתר, אבל הרבה יותר קשה לשכנע: מצביעי עוצמה יהודית. כלומר, הגרעין הקשה של המפלגה. מי שהגיע עד לקו הגמר עם איתמר בן גביר, כנראה יתקשה להיפרד ממנו בקלפי. אבל מי אמר שהכול קל בחיים.

והאמת היא שאפשר להבין אותם. הם רואים בבן גביר את התכונות שהכי חסרות במערכת הפוליטית: קודם כול, מילה שלו זו מילה. הוא מדבר אמת. דבר שני, יש לו אמת. כלומר, יש לו אידיאולוגיה ודרך שבה הוא מאמין שנים ולאורה הוא הולך. הוא לא משנה אג'נדה ולא מחליף מפלגה ממערכת בחירות למערכת בחירות. ולצד כל המעלות האלה, הוא גם נרדף. עשו לו מעשה שלא ייעשה. אנשים שכרתו בשעתו בריתות עם יאיר לפיד גילו לפתע באיתמר בן גביר בעיה מוסרית (שלא הפריעה להם כלל בסיבוב הקודם שבו הצהירו שהם רוצים לרוץ איתו), ואנשים שחתמו איתו בחגיגיות על הסכם ביטלו אותו ברגע האחרון ממש.

ובכל זאת, אסור להצביע לו. אני כל כך מקווה שמעלה אחת תרד ברגע האחרון מרשימת המעלות שלו, אולי עוד לפני שטור זה יראה אור: שפעם אחת הוא יפר את המילה שלו. אם הוא חלילה לא יחזור בו מהתחייבותו לרוץ עד הסוף, הצבעה לו תהיה מעשה לא אחראי שפוגע בכל מה שאתם, בוחריו, מאמינים. ואתם יודעים מה? במערכת בחירות פחות גבולית אפשר היה אולי לבחור בסוג של הצבעת מחאה: נכון, לא נעבור את אחוז החסימה הפעם, אבל בפעם הבאה יידעו לספור אותנו. רק שבמקרה הזה הצבעת המחאה הזאת מסכנת את ארץ ישראל, מסכנת את תורת ישראל ומסכנת את עם ישראל.

קשה לכם להצביע למי שעשו את מה שעשו לבן גביר? אני מבין אתכם מאוד. אבל יש עוד אופציות. גם המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, נאמנות לערכים שלכם ומשוועות לכל קול. קחו למשל את הח"כ המתנדנד של יהדות התורה בכל הסקרים. יצחק פינדרוס, מספר 8 ברשימה, הוא איש ארץ ישראל במלוא מובן המילה. הוא גדל והתחנך אצל הרב זילברמן ברובע היהודי (מי שמכיר יודע שלעומת משנת הרב זילברמן, בן גביר הוא שמאלני מתייפייף...), היה חבר מועצת יש"ע ופעל רבות נגד הגירוש מגוש קטיף, איש עשייה ותיק שבין היתר עומד בראש אגודה לגאולת קרקעות ברובע המוסלמי. בבחירות הקודמות הוא לא נבחר על חודם של 68 קולות. לא חבל? אז מה אתם מתכוונים לעשות ביום שני הקרוב? להצביע הצבעת מחאה, או להכניס עוד אדם ראוי לכנסת, וכמובן לחזק את גוש הימין כולו ולא לסכן אותו?

4.

אנשי הפתק הלבן. ויש גם את אלה: אנשים שבין כל הרשימות הדתיות והחרדיות לא מצאו מפלגה שראויה לקולם, וכדי לבטא את השקפת עולמם הם משלשלים בקלפי פתק לבן. בעודי מתפלמס בראשי עם תפיסת העולם הזאת, נודע לי מפי מכר שהיה חבר בוועדת קלפי בכמה מערכות בחירות שלמעשה יש לה אפס משמעות.

המחאה (המסוכנת מאוד, כאמור) של אנשי עוצמה יהודית תבוא לידי ביטוי עם ספירת הקולות, עת נדע כמה מצביעים התעקשו להצביע לבן גביר. לעומתם, המחאה של אנשי הפתק הלבן תישאר סודית לגמרי. אף אחד, זולת היושב במרומים הבוחן ובודק גנזי קלפיות, ואולי גם חברי ועדת הקלפי שבה הצביעו, לא יידע על מחאתם. למה? כי ועדת הבחירות לכנסת לא מפרסמת את מספר הפתקים הלבנים שהוכנסו לקלפיות. הם פשוט נספרים יחד עם יתר הקולות הפסולים. כלומר, אתם יכולים לטרוח ולנסוע לקלפי, לעמוד בתור, להיכנס פנימה, להכניס למעטפה פתק לבן ולהרגיש הצדיקים הטהורים - אבל בסופו של יום הצבעתכם תיספר ביחד עם הפתקים פסולי ההצבעה. כלומר, אתם והאידיוט, או האויבר-חוכעם, שהכניס ארבעה פתקים למעטפה אחת, או קשקש עם עט על פתק, חברים עכשיו באותה מפלגה ושמה "הקולות הפסולים".

5.

איך אומרים הפוליטיקאים למצלמות כשהם מגיעים לקלפי בבוקר יום הבחירות? "אזרחי ישראל, לכו להצביע!". אז לכו להצביע, אבל תצביעו נכון, כן? אם אתם לא מצביעים נכון אל תלכו.

לתגובות: yedidyameir@gmail.com

את התמונה הזאת שלחו לי בני זוג שאכלו במסעדת "המקום של יש"י" במושב אמירים שבגליל העליון. הם התפעלו מהתפריט המקורי, והחליטו שאלה ימים מתאימים לפרסם אותו ברבים. אחרי שלוש מערכות בחירות בשנה, אפשר להזמין את כל המנות?
ללא קרדיט צילום