"יהיה כאן אירוע מיוחד שכבר שנים לא ראינו. אני מאמין שאנשים רבים יגיעו גם מרחוק לראות את זה", כך בטוח חזי דר, תושב דגניה א' שגר מרחק דקות בודדות הליכה מנקודה שעלתה לכותרות לאחרונה אחרי שכמעט נשכחה – סכר דגניה.
לראשונה מזה 25 שנים, על פי חלק מההערכות, הסכר עתיד להיפתח בקרוב ברגע שבו מפלס הכנרת יעלה עד לרמה שתסכן את טבריה ואת היישובים הסובבים את האגם.
חורף תש"פ הגיע לישראל באיחור. חודש נובמבר היה היבש ביותר שנרשם כאן בעשרות השנים האחרונות, גם חציו הראשון של חודש דצמבר ניחן בשמי תכלת בלי עננים, אבל לקראת ינואר המגמה התהפכה וזכינו לחורף גשום אף יותר מהממוצע השנתי, עם מפלס כנרת שהולך ועולה, וכאמור עשוי להביא למצב של פתיחת הסכר.
מהנדסי חברת מקורות הגיעו בשבועות האחרונות למקום כדי לערוך סדרת בדיקות שנועדו לאמוד את תקינות סכר דגניה. זאת מכיוון שכמויות הגשמים המפתיעות שירדו בחורף האחרון הכניסו את כולם לכוננות לקראת האפשרות שהכינרת תתמלא כבר השנה.
הסכר, שקיים קרוב לתשעים שנה, נפתח מאז בנייתו רק פעמיים – ב-1969 וב-1992. "אני חי כאן הרבה שנים", מספר דר, "ובאמת אנחנו רואים את העליות והירידות של הכנרת לאורך השנים. היו חורפים כאלה ואחרים, אבל השנה זה מיוחד. בקרב אנשי הקיבוץ יש התרגשות מפתיחה אפשרית של הסכר כבר בימים או בשבועות הקרובים".
בחברת מקורות, כאמור, כבר ערכו את הבדיקות הנדרשות, ואף פורסמו תאריכים אפשריים לאירוע המיוחל, אבל מה באמת ההיתכנות שנזכה לראות זרם של מים מתוקים מדרום הכנרת לנהר הירדן?
פנחס גרין, המשנה למנכ"ל רשות הכנרת, מסביר מה צריך לקרות כדי שהסכר אכן ייפתח. "יש כמה שיקולים שצריך לעשות לפני הצעד של הפתיחה", הוא אומר. "השיקול העיקרי הוא באמת למנוע הצפות של יישובי סובב הכנרת במים, אבל צריך לדעת שפתיחת הסכר עלולה להביא להצפה של שטחים חקלאיים מדרום לאגם, וכמו כן הזרימה החזקה יכולה לגרום נזק לנחלי הירדן. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שבסופו של דבר אלה מים מתוקים שחבל לבזבז אותם. הם מיועדים לשימוש אזרחי ישראל, וגם על כך צריך לחשוב לפני הפתיחה".
ברשות הכנרת כבר ערוכים לפתיחת הסכר, ומקווים כי השנה אכן תגיע הכנרת לשיא מילואה. "הגענו לגובה יפה במפלס הכנרת, אבל מי שאחראי בסוף להחליט אם לפתוח את הסכר זו רשות המים. עד כה נקבעו על פי מזג האוויר שתי נקודות זמן אפשריות, שאחת מהן היא במהלך סוף השבוע הזה. אם נראה שצפויים ימים גשומים שיעלו את המפלס לכחצי מטר מתחת לקו העליון האדום, זו תהיה סיבה טובה לפתוח את הסכר. נקודת זמן נוספת שנקבעה היא ה-21 במרץ. אם נראה בתאריך הזה שהכנרת מגיעה לגובה של 20 סנטימטרים מתחת לקו האדום העליון, גם תהיה פתיחה. פתיחה מלאה של הסכר תוריד את מפלס הכנרת בשבעה סנטימטרים ביום. אני מאמין שאם נגיע לפתיחה, זה יהיה רק של 50 אחוזים מהסכר".
נקבע מלמעלה
סכר דגניה הוקם על ידי פנחס רוטנברג בשנת 1931, ולמעשה עד היום הוא פועל, עם אותם המנועים ומערכת הכפתורים שיכולים לפתוח אותו. מתחת לגשר הברזל קיימת רשת, שבמקרה של פתיחה מונעת את זרימתם של הדגים יחד עם המים ויציאתם מאגם. דר, השכן של הסכר, חושף בפנינו כי בחצי היובל האחרון הסכר לא נותר יתום לגמרי, אלא נפתח מדי פעם לזרם חלש.
"בין סכר דגניה ובין מה שאנחנו קוראים סכר אלומות יש מקטע שנמצא באחריות קבוצת כנרת, אשר משמש כאתר טבילה לתיירים מחוץ לארץ. לא הרבה אנשים יודעים, אבל לפעמים מבצעים פתיחה קטנה כדי להזרים מים מתוקים ונעימים למקטע הזה לטובת הטובלים".
מי שדווקא פסימי ביחס לסיכויי פתיחת הסכר בקרוב הוא אור שור, דובר רשות המים. "זה לא עניין של גובה מסוים בהכרח", הוא אומר ל'בשבע'. "ב-2004 היה גם חורף יפה בכנרת והיא הגיעה לגובה של שמונה סנטימטרים בלבד מתחת לקו העליון האדום, ובכל זאת לא הייתה פתיחה של הסכר כי לא ראינו צורך. כל עוד לא תהיה התקרבות ממשית של קו המים לאפשרות של הצפה ביישובים הסמוכים, לא תהיה פתיחה של הסכר. למרות העליות היפות של המפלס, צריך לזכור שלא בכל יום יורד גשם, ובימים ללא גשם יש גם אידוי. אף פעם אי אפשר לדעת מה צפוי באמת במזג האוויר. כדי שנגיע באמת למילוי של הכנרת שידרוש פתיחה של הסכר בשבועת הקרובים, צריך אירוע משמעותי של גשם. אם אירוע יקרה כזה או לא – את זה ריבון העולם יקבע".
הכנרת, יש לציין, היא אפילו לא הנושא המרכזי של משבר המים. שור מספר על החורף הנוכחי במבט של רשות המים אשר מתמודדת עם המחסור המתמשך. "בראשית ההיסטוריה שלנו הפכנו לעבדים במצרים כי היה בארץ רעב שנבע מבצורת. זה לא עניין חדש, ישראל מתייבשת וממשיכה להתייבש וזה אופייני לכל האזור פה. חורף גשום זה דבר מבורך, אין ספק. אנחנו מודים על כך מתפללים לעוד ועוד ועוד חורפים כאלה, אבל יודעים תמיד להיערך למצב שזה לא יהיה ככה.
"נשווה את המצב מבחינתנו לאדם שמרוויח סכום של 20 שקלים לחודש, והוא במצב כלכלי קשה. אם ניתן לו באופן חד פעמי סכום גבוה יותר – זה יעזור לו אבל לא יהפוך אותו לאדם שהוא לא עני. גם אם אנחנו בשנה גשומה – בשלושת העשורים האחרונים יש ירידה מגמתית בכמות המשקעים. שינוי האקלים בעולם יוצר שנות בצורת רבות, ומנגד שנים גשומות וימים סוערים במיוחד. באוסטרליה היו שנים של שריפות ענק שגרמו נזק רב להמון שטחים, ועכשיו הם קיבלו חורף סוער עם ברד קשה שגרם ליותר נזק מהשריפות.
"גם אם יהיו עכשיו עשר שנים גשומות לא נוכל לסמוך על זה, עדיין 50 אחוזים מהמים שמשתמשים בהם אצלנו מיוצרים בידי אדם, אחרת לא היו פה מים. כדי להבין עד כמה ייצור המים העצמי משמעותי, בוא ניקח לשם השוואה את קייפטאון, מקום שגם בו יש משבר מים. לפני 12 שנה התחיל אצלנו ואצלם משבר מים חריף במיוחד. אנחנו התחלנו עם קמפיין 'ישראל מתייבשת' ופעילות של חינוך לחיסכון ולמודעות בנושא. בקייפטאון גם התחילו באותה תקופה בפעילויות הסברה, אבל לא עסקו בייצור היצע מים חדש. ב-12 השנים האחרונות אנחנו חווינו חמש שנות בצורת, שם היו שלוש שנים שחונות. בזכות ההתארגנות שלנו למים מיוצרים, אצלנו אין הגבלות על מים ואפשר להשתמש בחופשיות. לעומת זאת שם יש הקצבה יומית של 50 ליטר לאדם כל יום. לשם השוואה – שתי דקות במקלחת זה 40 ליטר".
כך או כך התברכה תש"פ בחורף גשום במיוחד. לדעת המומחים גם אם הסכר לא ייפתח בשבועות הקרובים – קרוב לוודאי שאירוע הפתיחה אכן יתקיים בראשית החורף הבא.