הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו שליט"א, מתח ביקורת, על הדרך שבא הובא לקבורה נתנאל עוזרי, ואמר, כי מדובר בביזוי הנפטר.
בעקבות הויכוחים שנמשכו שעות ארוכות היכן לקבור את עוזרי אמר הרב לאו, כי בניגוד למקובל לחשוב, למשפחה אין שום "זכות" על גופת המת, חלה עליה חובה בלבד, והיא להביאו בכבוד לקבורה בו ביום, במקום מסודר, על פי ההלכה. "מה שנעשה היום הוא דבר כואב ולא מכובד", אמר הרב הראשי לישראל.
נזכיר כי טרם תחילת מסע הלוויה דרשה רעייתו של נתנאל על כך שחבריו הקרובים ברוך מרזל ונעם פדרמן ישתתפו בלוויה על אף האיסור שהוטל עליהם. בעקבות דרישתה זו התיר בית משפט השלום למרזל להגיע ללוויה ונעם פדרמן הודיע לאלמנה כי הוא מעדיף שמסע הלוויה של חברו לא יתעכב יותר.
לאחר שהחל מסע הלוויה פנה באופן פתאומי אביו של נתנאל וביקש שבנו יקבר בירושלים בה גדל וכדי שיהיה להורים המבוגרים יותר קל להגיע לקבר בנם. "הדבר יעלה בנפשה של האם" אמר.
ליבנת עוזרי, הרעייה, ביקשה לקבור את בעלה המנוח בחלקה 26 של גבעת החרסינה, סמוך למקום מגורי המשפחה והמקום בו נרצח.
לאחר מחלוקת זו, הוחלט, בשיתוף הרב דב ליאור, רבה של קריית-ארבע, כי עוזרי יובא לקבורה בבית העלמין הספרדי בחברון. עם קבלת הכרעת הרב התפתחה במקום סערה. המהומה פרצה במהלך ההספדים שנישאו לזכר עוזרי בגבעת הלפיד.
בעקבות התנגדות התושבים, ניהלו הוריו של עוזרי מו"מ על מקום הקבורה עם הרב דב ליאור, שפסק כי הקבורה תיערך בחברון. בעקבות זאת זעמו חבריו ואשתו של עוזרי, שדרשו לקבור אותו במטע בו נרצח.
בשלב זה נחטפה הגופה על ידי כמה מחבריו של נתנאל הי"ד שסירבו לקבל את החלטת הרב ליאור והורי הנרצח. החברים רצו עם הגופה, כדי לקבור אותה בגבעה 26, מזרחית לחברון, המקום בו נרצח עוזרי. הם אף הורידו את הכיסוי מעל הגופה בטענה ש"מדובר בהרוג מלכות".
לאחר מרחק קצר נעצרו בידי המשטרה.
בין הצדדים התפתחו חילופי מהלומות בסיומם הורתה המשטרה לרכב ובו הגופה לחזור לחברון. הרכב החל בנסיעה ובדרך ניסה להימלט. המשטרה עצרה את הרכב - והעבירה את הגופה לרכב אחר יחד עם רעייתו, שיצאה מיד לירושלים.
בחלחול, נעצרה השיירה ע"י המשטרה, ולא ניתן לה להמשיך לירושלים.
כאמור, רק בסביבות השעה 3:30 הובא נתנאל עוזרי הי"ד למנוחות בבית העלמיןן הספרדי בחברון כשאלפי מלווים משתתפים בקבורה, תחת גשם שוטף.
אמיץ, גיבור ויודע ספר
נתנאל שנולד בירושלים התגורר לאחר נישואיו ללבנת רעייתו בקרית ארבע ואח"כ יצא לשירות צבאי בשריון.
בחודשים האחרונים הורחק נתנאל מביתו בעקבות צו בית משפט ואף ישב 4 חודשים בכלא. תושבים סיפרו לכתבנו כי נתנאל נעצר ע"י השב"כ והמשטרה לאחר שהשתתף בהלווית חברו אלעזר ליבוביץ הי"ד שנרצח אף הוא בגזרת חברון והמשטרה טענה כי תקף שוטר. חבריו אומרים בתגובה כי הוא בא לסייע לילד שהותקף בידי שוטר.
נתנאל היה איש תורה ואיש עבודה, מחלוצי ישיבת הרעיון היהודי שבה גם לימד מאוחר יותר לצד עבודה התישבותית ועבודה בכרם בו היה שותף. חברו, נעם פדרמן, סיפר עליו ואמר כי נתנאל היה "אדם אמיץ, גיבור אך גם יודע ספר ויודע כתוב... מין שילוב מיוחד ומענין שאין בכל אחד. הוא היה בהחלט טיפוס שהתבלט גם כמנהיג. איש תורה ואיש עמל". פדרמן מציין כי נתנאל לא רק שהקים גבעות חדשות, הוא גם אסף בני נוער שבקשו להתישב שם, הדריך אותם ואף דאג לכך שילמדו תורה והיה מעביר להם שעורים מסודרים.
האירוע התחיל כאשר שני ערבים חמושים פרצו לבית של משפחת עוזרי באזור גבעת החרסינה ורצחו את נתנאל, אבי המשפחה ופצעו שלושה.
שני המחבלים שביצעו את הפיגוע נהרגו, האחד בקרב עם מתיישב והשני במירדף שניהל צה"ל אחריו.
שלושת הפצועים, הילדה ושני צעירים בני 20 ו-21 נפצעו קל עד בינוני, ופונו לטיפול בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים. מצבה של הילדה בת החמש מוגדר היום קל.
הפיגוע החל מעט לאחר השעה 7:30 בליל שבת כשמשפחת עוזרי עם חמשת ילדיה ועוד שני חברים ישבו לסעודת שבת. שני מחבלים הגיעו לבית המשפחה, דפקו בדלת, וכנתנאל פתח להם, ירו בו מטווח קרוב ורצחו אותו.
אחד משני הצעירים שהיו בבית הצליחו לאחוז בנשק ולהשיב אש לעבר פתח הבית. בחילופי האש נפצעו, כאמור, עוד ילדה וצעיר ואחד המחבלים נהרג. חברו הצליח להתחמק ולהמלט.
סיור צה"ל שהיה במקום ושמע את היריות, הגיע לבית שעל הגבעה, העניק טיפול לפצועים ויצא למרדף אחר המחבל הנוסף.
בשבת לפנות בוקר התגלה המחבל, כשהוא מסתתר מאחורי סלע באיזור. כוח צה"ל ירה בו וחיסל גם אותו.
ארגון החמאס נטל את האחריות על הפיגוע. מפקד אוגדת יהודה תת אלוף עמוס בן אברהם, שיבח את תגובת הצעירים שהיו בשעת ההתקפה בבית, ואת מאבקם במחבלים והריגתו של אחד מהם.
לדברי מפקד האוגדה, ההתקפה משקפת מגמה חוזרת ונישנית בפעילות המחבלים מכל הארגונים, שתכליתה פגיעה באזרחים בליל שבת, בשעת הסעודה או בשובם מבית הכנסת.
מאז תחילת הלחימה ביש"ע ביצעו ארגוני החבלה 20 פיגועים של פגיעה באזרחים ישראלים בליל שבת.
על גופות המחבלים ההרוגים נמצאו רובים, רימונים ומחסניות. צה"ל הטיל בלילה עוצר על חברון, שהוסר בחלקו רק אחרי חיסול המחבלים.
מקורות ערביים טענו כי המחבל שנהרג הוא טארק ג'וודת אבו סנינה "סטודנט" באוניברסיטת חברון.
ראש מועצת קרית ארבע צבי קצובר התייחס היום לטענות כי האזור שליד גבעת החרסינה הקרוי חלקה 26, בו מתגוררת המשפחה שאל ביתה חדרו המחבלים, הוא מאחז לא חוקי.
לדבריו המקום נמצא בתחום השיפוט של מועצת קריית ארבע וכי על הצו המגדיר את שטח השיפוט חתם בשנת 81 מי שהיה אז מושל יו"ש בנימין בן אליעזר. לפיכך אין מקום להגדרת המקום כבלתי חוקי, אמר קצובר.
מועצת יש"ע דוחה את השאלות על חוקיות המקום בו אירע הפיגוע בליל שבת. בהודעת הדובר נמסר כי מדובר באדמות מדינה הנכללות בשטח השיפוט של קריית ארבע. יתר על כן המקום לא נכלל ברשימת המאחזים לפינוי לא של ברק ולא של פואד. "חובת המדינה להגן על אזרחיה בכל מקום ובלי קשר לשאלת החוקיות", אומרים במועצת יש"ע.
בעקבות הויכוחים שנמשכו שעות ארוכות היכן לקבור את עוזרי אמר הרב לאו, כי בניגוד למקובל לחשוב, למשפחה אין שום "זכות" על גופת המת, חלה עליה חובה בלבד, והיא להביאו בכבוד לקבורה בו ביום, במקום מסודר, על פי ההלכה. "מה שנעשה היום הוא דבר כואב ולא מכובד", אמר הרב הראשי לישראל.
נזכיר כי טרם תחילת מסע הלוויה דרשה רעייתו של נתנאל על כך שחבריו הקרובים ברוך מרזל ונעם פדרמן ישתתפו בלוויה על אף האיסור שהוטל עליהם. בעקבות דרישתה זו התיר בית משפט השלום למרזל להגיע ללוויה ונעם פדרמן הודיע לאלמנה כי הוא מעדיף שמסע הלוויה של חברו לא יתעכב יותר.
לאחר שהחל מסע הלוויה פנה באופן פתאומי אביו של נתנאל וביקש שבנו יקבר בירושלים בה גדל וכדי שיהיה להורים המבוגרים יותר קל להגיע לקבר בנם. "הדבר יעלה בנפשה של האם" אמר.
ליבנת עוזרי, הרעייה, ביקשה לקבור את בעלה המנוח בחלקה 26 של גבעת החרסינה, סמוך למקום מגורי המשפחה והמקום בו נרצח.
לאחר מחלוקת זו, הוחלט, בשיתוף הרב דב ליאור, רבה של קריית-ארבע, כי עוזרי יובא לקבורה בבית העלמין הספרדי בחברון. עם קבלת הכרעת הרב התפתחה במקום סערה. המהומה פרצה במהלך ההספדים שנישאו לזכר עוזרי בגבעת הלפיד.
בעקבות התנגדות התושבים, ניהלו הוריו של עוזרי מו"מ על מקום הקבורה עם הרב דב ליאור, שפסק כי הקבורה תיערך בחברון. בעקבות זאת זעמו חבריו ואשתו של עוזרי, שדרשו לקבור אותו במטע בו נרצח.
בשלב זה נחטפה הגופה על ידי כמה מחבריו של נתנאל הי"ד שסירבו לקבל את החלטת הרב ליאור והורי הנרצח. החברים רצו עם הגופה, כדי לקבור אותה בגבעה 26, מזרחית לחברון, המקום בו נרצח עוזרי. הם אף הורידו את הכיסוי מעל הגופה בטענה ש"מדובר בהרוג מלכות".
לאחר מרחק קצר נעצרו בידי המשטרה.
בין הצדדים התפתחו חילופי מהלומות בסיומם הורתה המשטרה לרכב ובו הגופה לחזור לחברון. הרכב החל בנסיעה ובדרך ניסה להימלט. המשטרה עצרה את הרכב - והעבירה את הגופה לרכב אחר יחד עם רעייתו, שיצאה מיד לירושלים.
בחלחול, נעצרה השיירה ע"י המשטרה, ולא ניתן לה להמשיך לירושלים.
כאמור, רק בסביבות השעה 3:30 הובא נתנאל עוזרי הי"ד למנוחות בבית העלמיןן הספרדי בחברון כשאלפי מלווים משתתפים בקבורה, תחת גשם שוטף.
אמיץ, גיבור ויודע ספר
נתנאל שנולד בירושלים התגורר לאחר נישואיו ללבנת רעייתו בקרית ארבע ואח"כ יצא לשירות צבאי בשריון.
בחודשים האחרונים הורחק נתנאל מביתו בעקבות צו בית משפט ואף ישב 4 חודשים בכלא. תושבים סיפרו לכתבנו כי נתנאל נעצר ע"י השב"כ והמשטרה לאחר שהשתתף בהלווית חברו אלעזר ליבוביץ הי"ד שנרצח אף הוא בגזרת חברון והמשטרה טענה כי תקף שוטר. חבריו אומרים בתגובה כי הוא בא לסייע לילד שהותקף בידי שוטר.
נתנאל היה איש תורה ואיש עבודה, מחלוצי ישיבת הרעיון היהודי שבה גם לימד מאוחר יותר לצד עבודה התישבותית ועבודה בכרם בו היה שותף. חברו, נעם פדרמן, סיפר עליו ואמר כי נתנאל היה "אדם אמיץ, גיבור אך גם יודע ספר ויודע כתוב... מין שילוב מיוחד ומענין שאין בכל אחד. הוא היה בהחלט טיפוס שהתבלט גם כמנהיג. איש תורה ואיש עמל". פדרמן מציין כי נתנאל לא רק שהקים גבעות חדשות, הוא גם אסף בני נוער שבקשו להתישב שם, הדריך אותם ואף דאג לכך שילמדו תורה והיה מעביר להם שעורים מסודרים.
האירוע התחיל כאשר שני ערבים חמושים פרצו לבית של משפחת עוזרי באזור גבעת החרסינה ורצחו את נתנאל, אבי המשפחה ופצעו שלושה.
שני המחבלים שביצעו את הפיגוע נהרגו, האחד בקרב עם מתיישב והשני במירדף שניהל צה"ל אחריו.
שלושת הפצועים, הילדה ושני צעירים בני 20 ו-21 נפצעו קל עד בינוני, ופונו לטיפול בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים. מצבה של הילדה בת החמש מוגדר היום קל.
הפיגוע החל מעט לאחר השעה 7:30 בליל שבת כשמשפחת עוזרי עם חמשת ילדיה ועוד שני חברים ישבו לסעודת שבת. שני מחבלים הגיעו לבית המשפחה, דפקו בדלת, וכנתנאל פתח להם, ירו בו מטווח קרוב ורצחו אותו.
אחד משני הצעירים שהיו בבית הצליחו לאחוז בנשק ולהשיב אש לעבר פתח הבית. בחילופי האש נפצעו, כאמור, עוד ילדה וצעיר ואחד המחבלים נהרג. חברו הצליח להתחמק ולהמלט.
סיור צה"ל שהיה במקום ושמע את היריות, הגיע לבית שעל הגבעה, העניק טיפול לפצועים ויצא למרדף אחר המחבל הנוסף.
בשבת לפנות בוקר התגלה המחבל, כשהוא מסתתר מאחורי סלע באיזור. כוח צה"ל ירה בו וחיסל גם אותו.
ארגון החמאס נטל את האחריות על הפיגוע. מפקד אוגדת יהודה תת אלוף עמוס בן אברהם, שיבח את תגובת הצעירים שהיו בשעת ההתקפה בבית, ואת מאבקם במחבלים והריגתו של אחד מהם.
לדברי מפקד האוגדה, ההתקפה משקפת מגמה חוזרת ונישנית בפעילות המחבלים מכל הארגונים, שתכליתה פגיעה באזרחים בליל שבת, בשעת הסעודה או בשובם מבית הכנסת.
מאז תחילת הלחימה ביש"ע ביצעו ארגוני החבלה 20 פיגועים של פגיעה באזרחים ישראלים בליל שבת.
על גופות המחבלים ההרוגים נמצאו רובים, רימונים ומחסניות. צה"ל הטיל בלילה עוצר על חברון, שהוסר בחלקו רק אחרי חיסול המחבלים.
מקורות ערביים טענו כי המחבל שנהרג הוא טארק ג'וודת אבו סנינה "סטודנט" באוניברסיטת חברון.
ראש מועצת קרית ארבע צבי קצובר התייחס היום לטענות כי האזור שליד גבעת החרסינה הקרוי חלקה 26, בו מתגוררת המשפחה שאל ביתה חדרו המחבלים, הוא מאחז לא חוקי.
לדבריו המקום נמצא בתחום השיפוט של מועצת קריית ארבע וכי על הצו המגדיר את שטח השיפוט חתם בשנת 81 מי שהיה אז מושל יו"ש בנימין בן אליעזר. לפיכך אין מקום להגדרת המקום כבלתי חוקי, אמר קצובר.
מועצת יש"ע דוחה את השאלות על חוקיות המקום בו אירע הפיגוע בליל שבת. בהודעת הדובר נמסר כי מדובר באדמות מדינה הנכללות בשטח השיפוט של קריית ארבע. יתר על כן המקום לא נכלל ברשימת המאחזים לפינוי לא של ברק ולא של פואד. "חובת המדינה להגן על אזרחיה בכל מקום ובלי קשר לשאלת החוקיות", אומרים במועצת יש"ע.