דר' אילנה דיין, שלום. אנחנו מכירים זמן רב ואף ראיינו זה את זו ולהיפך עוד לפני שנים רבות.
תמיד הערכתי את כישורייך העיתונאיים והיושרה האתית שלך. זו שלמשל, מצאה את ביטויה בחשיפת מעלליו של עזרא נאווי אף שאותה חשיפה חשובה הייתה מנוגדת לאידיאולוגיה שלך.
ואחרי שאמרתי את כל זה, אני תוהה, כיצד את, כמרצה לתקשורת מהמעלה הראשונה, שעקרונות של אתיקה אמורים להיות נר לרגליה, תלמדי את הסטודנטים שלך על החשיבות בשמירה על חסיון המקורות, כאחד מיסודות נשמת אפה של התקשורת החופשית במדינה דמוקרטית, אחרי שאת, במו פיך ולשונך, חשפת ברבים את מקורותיו של עיתונאי אחר? והוא אפילו לא מערוץ מתחרה אלא בשר מבשרה של חברת החדשות של ערוץ 12, הערוץ שלך...
מה חלף במוחך כאשר החלטת לשדר את ההקלטה שממנה עולה בבירור כיצד וממי חברך עמית סגל קיבל את הקלטת דברי היועץ ישראל בכר על גנץ? האם רדיפת ה"סקופ" הניעה אותך? קשה להאמין. את מזמן לא כתבת צעירה זבת חוטם המוכנה להקריב את ערכי האתיקה שלה תמורת "סקופ".
אז למה? אני ממש לא מעלה בדעתי שעשית זאת כדי להציל את מה שנשאר מאמינותו המתמוטטת של בני גנץ , להסיט את תשומת הלב מדבריו של בכר ואולי לעשות להם "פליי דאון". את יותר מדי עיתונאית כדי לעשות זאת.
נשאר רק הסבר אחד. איבתך הידועה לבנימין נתניהו, איבה רבת שנים שבהם התנגשתם חזיתית זה בזה לא אחת. האיבה הזו, ככל הנראה, גרמה לך להניח הצידה כל מה שאת יודעת על אתיקה, לבצע פיגוע בחבר לעבודה ובעבודתו המצוינת , ולסמרטט לחלוטין את דמותך את כעיתונאית בעלת ערכים.
מה תלמדי כעת את תלמידייך המצפים ללמוד ממך עיתונות אמיתית מהי, דר' אילנה? כיצד תוכלי כעת להביט בעיניהם? להסביר להם מתי אושיה עיתונאית משחררת את עצמה מכבלי המותר במקצוע הזה ובעיקר למה.
איכזבת אותי. מאוד.