התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר, עוד לפני פרסום תוצאות האמת, עתירה לבג"ץ בדרישה למנוע מהנשיא את האפשרות להטיל על ראש הממשלה נתניהו את הרכבת הממשלה הבאה.
במקביל הקימה התנועה מאהל מחאה מול בית הנשיא תחת הכותרת 'ריבלין, אל תהיה הנשיא הראשון שנותן מנדט לנאשם'.
על סמכותו של הנשיא במלאכת הטלת המנדט להרכבת הממשלה הבאה שוחחנו עם ד"ר יעקב בן שמש, מרצה בכיר למשפט ציבורי בקריה האקדמית אונו, הסבור כי סיכויי העתירה קלושים.
"בג"ץ לא צריך להתערב בנושא הזה, אבל לנשיא המדינה יש סמכות להטיל גם על מישהו שאינו נתניהו בגלל כתבי האישון. כלומר בסמכותו של הנשיא להכריע לכאן או לכאן ללא התערבות של בג"ץ. "חוק יסוד הממשלה קובע במפורש שהנשיא יזמן אליו את נציגי המפלגות להתייעצות ולאחר מכן יטיל את התפקיד על ח"כ שמסכים לכך ויכול לשקול לפי שיקולים רחבים, לפי סיכויים ולפי מי שראוי. החוק לא מגביל את שיקול הדעת של הנשיא".
"אם הנשיא יחליט לכבד את רצון הבוחרים, וזו בעיניי תהיה ההחלטה הנכונה, ולהטיל על נתניהו הסיכוי קלוש שבג"ץ יתערב, גם כי זו סמכותו וגם כי זו הכרעת הבוחר וגם כי נכתב שראש ממשלה יכול להמשיך בתפקידו גם תחת כתב אישום. התערבות של בג"צ ואמירה לנשיא שלא להטיל על נתניהו תהיה החלטה מאוד אקטיביסטית, פוליטית ובעייתית. מצד שני, אם הנשיא יחליט שלא להחליט להטיל על נתניהו, שזו תהיה החלטה לא נכונה ולא מוסרית בעיניי, תהיה עתירה לבג"ץ שתורה לנשיא להטיל דווקא על נתניהו. אני סבור שהעתירה הזו תתקבל, כי יש כאן הכרעה ברורה של ציבור הבוחרים והנשיא לא מכריע במקום הציבור אלא מחזיק בתפקיד טקסי וסמלי. הוא לא באמת מפעיל שיקול דעת משל עצמו. הוא סמכות ייצוגית שנותנת גושפנקה לרצון הבוחרים".
מבהיר ד"ר בן שמש כי "לשון החוק לא מגבילה את הנשיא. השיקולים האחרים נוגעים למבנה החוק וללשון החוק. זו תהיה החלטה לאס בירה לא להטיל על נתניהו. הבעיה היא שיש טענה שחוזרת על עצמה שבית המשפט לא צריך לעסוק בענייני סבירות, ואותם אנשים הם שייפגעו כעת. לטעמי לפעמים אקטיביזם שיפוטי הוא נחוץ, ואם ריבלין יחליט שלא להטיל את המלאכה על נתניהו טוב יעשה בג"צ אם יכריח אותו לעשות זאת".
מכאן העלינו כמה מטענות התנועה לאיכות השלטון וביקשנו את התייחסותו של ד"ר בן שמש. הטענה הראשונה מתייחסת לכך שכעת נתניהו הוא ראש ממשלה בתקופת מעבר ולא ראש ממשלה נבחר ומאחר וכך מעמדו הוא כשל כל חבר כנסת אחר. משום כך לא מגיעה לו הפריבילגיה הניתנת לראש ממשלה לכהן עד לפסק דין חלוט. בן שמש משיב: "כדי למנוע מחבר כנסת לכהן כראש ממשלה צריך להיות בסיס בחוק ואין שום אמירה בחוק שמונעת את הכהונה הזו ממי שהוגש נגדו כתב אישום. אין סעיף כזה ואין בסיס לטענה הזו. אם רוצים ללמוד מה המחוקק חושב על ראש ממשלה עם כתב אישום ניתן לראות שהוא יכול, אז אם הוא יכול לכהן קל וחומר שהוא יכול להרכיב ממשלה".
על טענת התנועה לאיכות השלטון לפיה נתניהו "אינו כשיר נורמטיבית. מדובר בנאשם בפלילים בעבירות החמורות ביותר בהן יכול להיות נאשם נבחר ציבור", משיב בן שמש: "מי שמחליט מי כשיר זה הציבור והמחוקק ולא העותרים ולא בית המשפט. הציבור חושב שהוא כשיר והחוק לא מונע זאת".
עוד טוענת התנועה כי נתניהו "אינו כשיר מוסרית. מדובר באדם אשר הקדיש את השנים האחרונות לפגיעה ישירה ומדויקת במרכיבי הדמוקרטיה הישראלית, ובהליך שיטתי ומתוכנן של דה לגיטימציה לרשויות אכיפת החוק". ד"ר בן שמש סבור כי "אם העתירה היא להורות לנשיא לא להטיל על נתניהו זו בעיניי עתירה חסרת בסיס. יכול להיות שיש מי שחושבים שנתניהו מושחת ולא ראוי להיות ראש ממשלה ויש מי שחושב אחרת. לא ניתן להסתמך על חוות דעת העותרים כאשר הציבור הביע את דעתו. כדי לסכל את רצון הבוחר צריך שיהיה בסיס בחוק, ואין".
על הסוגיה הטכנית כותבת התנועה לאיכות השלטון כי נתניהו "אינו כשיר פונקציונאלית. ראשית, החל מבעוד שבועיים ימים, עת ייפתח משפטו הפלילי, עתותיו של הנאשם נתניהו אינן נמצאות עוד בידו". ד"ר בן שמש סבור כי "הנשיא יכול לשקול את השיקולים הללו אם הוא חושב שהדבר רלוונטי לתפקיד ראש הממשלה, אבל העתירה היא לאסור על ריבלין להטיל את התפקיד על נתניהו. כרגע אנחנו לא יודעים אם אכן יש ממש בטענה הפונקציונאלית הזו. תאריך הפתיחה יכול להידחות, יכול היות שיקבל פטור מלהגיע לבית המשפט. זו טענה פונקציונאלית שצריכה להיבדק אם אפשר או אי אפשר לכהן בתפקיד של ראש ממשלה. אין אפשרות להכריע בגלל טענה שכזו. אין לנו ידיעות בעניין הזה. זו טענה כללית שאינה רצינית".
עוד מעלה התנועה לאיכות השלטון בעתירתה טענה לפיה "בממשלתו הנוכחית מכהנים ארבעה עדי תביעה במשפטו של נתניהו (הנגבי, לוין, אלקין וארדן)". בן שמש מזכיר ש"כדי להביא את בית המשפט להורות לנשיא איך להפעיל את סמכותו לפי חוק יסוד הממשלה צריך משהו רציני וכבד משקל ואנחנו אפילו לא באזור. כרגע יש תוצאות ברורות של הבחירות ויש חוק מאוד ברור שמקנה לנשיא שיקול דעת מה לעשות במקרה כזה. אני לא רואה שיש בטענה הזו משהו רציני".
בנוסף לכל אלה מציע בן שמש להמתין לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלהערכתו יעלה את הטענות הללו כחלק מהדרישה לדחות את העתירה.