ביקור לפני פורים בעיר העתיקה - המוקפת חומה

אילו היו מספרים לכם או קוראים באזנכם את המשפטים הבאים, אני מניח שלא הייתם מאמינים. לפחות אני לא האמנתי בו, אבל הוא נכון.

"צריך להרוס את חומת ירושלים, היא איננה יהודית. היא נבנתה על ידי סולטן טורקי במאה ה-16. אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת. חשוב לנו הכותל - והוא עומד וקיים. ואילו להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי. אז יידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשרי מיעוט ערבי".

בן גוריון בעד הרס החומה
בן גוריון בעד הרס החומהצילום: קובי פינקלר

את המשפטים הללו אמר דוד בן-גוריון, באסיפת רפ"י בבית הרופא בירושלים, ב- 19 ביוני 1967, כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים.

הדברים לא התקבלו. גם כיום אחרי למעלה מ-2000 שנים מאז תקופת מגילת אסתר ו"קבעוני לדורות" על יום משתה בפורים דשושן או פורים בירושלים, החומה עומדת והמנהג בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, לקרוא את המגילה בט"ו באדר.

אפיזודה קטנה בטרם נכנס בשערי העיר שעכשיו חוברה לה יחדיו.

הסופר ש"י עגנון, שלא היה בארץ בזמן המלחמה, אבל סייר בעיר העתיקה ב-25 ביוני 1967, חתם את התגובות בדרכו הישירה: "בן-גוריון אמר הרבה שטויות בחייו, הצעתו להרוס את החומה היא היותר גדולה".

אנחנו יוצאים למסע בתוך העיר המוקפת חומה. המסע לירושלים.

כראוי לעיר המוקפת חומה, גן לאומי מקיף את ירושלים העתיקה, המהווה את הלב ההיסטורי של ירושלים בירת ישראל. הגן בנוי כטבעת הכוללת בתחומה את חומת ירושלים העתיקה ושעריה: במזרח, ערוץ הקדרון וחפירות העופל, שערי חולדה, עיר דוד ומפעלי המים הקדומים. בדרום, הר ציון וגיא בן הינום. במערב, אזור ימין משה, משכנות שאננים ובריכת הסולטן. ובצפון, הגן הצמוד לקיר החומה.

אתר תיירות ראשון מסוגו "המסע לירושלים", מספר את סיפור נדודי העם היהודי, מכל קצוות תבל, עד שובו לירושלים.

המסע לירושלים
המסע לירושליםצילום: קובי פינקלר

כל מבקר במרכז יוצא כאן למסלול אישי (על פי ארץ מוצאו), בו עומדים (בעצם יושבים מול מסכים) בצמתי ההכרעה הדרמטיים של התפוצה היהודית ממנה הגיע ומקבלים את ההחלטות שקיבלו אבות אבותינו במהלך שנות הגלות הארוכה.

רחלי חדד מורת הדרך שלנו, מספרת ש"המסע לירושלים" עושה שימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית מתקדמת, המשלבת בין למעלה ממאה סצנות דרמטיות וסרטי מידע אנימטיביים, אשר יוצרים הזדהות והבנה עם סיפורו המופלא של העם היהודי.

במשך למעלה מעשר שנים עמל צוות ההקמה על בניית מפת נדודי היהודים בעולם ועריכת תחקיר מעמיק על כל אחת מתפוצות ישראל, שבעקבותיהם נכתבו תסריטים דרמטיים הפותחים צוהר אל חייהם של יהודים בכל שנות הגלות ובכל קצוות תבל - האתגרים, התלאות והגעגועים התמידיים לירושלים ולארץ ישראל.

כדי להגיע למידע, הוכנו 63 "ספרי תפוצה" כשבכל ספר הסיפור המלא של תולדות היהודים מהגעתם ועד צאתם מאותה תפוצה, צוות קבוע של 17 אנשים ליווה את הפרויקט מתחילתו ואליהם הצטרפו מאות בעלי מקצוע שונים (אוצרים, תחקירנים, תסריטאים, במאים, מתרגמים, מגיהים, עורכים ועוד עשרות בעלי נוספים), צולמו 128 דרמות תקופתיות בהשתתפות למעלה מ-420 שחקנים וכ-700 ניצבים להם נתפרו 420 תלבושות ייחודיות.

הסרטונים עוסקים בנדודים לירושלים מ-9 ארצות מוצא: מערב אירופה, מזרח אירופה, המסלול הפרסי-עיראקי, צפון אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, הודו, תימן אתיופיה ומסלול ארץ ישראל.

למדנו? השכלנו? יצאנו לתוככי העיר. גם אל וירוס הקורונה נגיע תכף.

מסע בירושלים הנבנית, הוא מסע לירושלים "מחורבותייך אבנך", כפי שאומר הנביא.

רחוב חב"ד בעיר העתיקה, הוא עוד אחד מרחובות השוק המובילים מחד לרובע היהודי ומאידך לכותל המערבי.

שוק ססגוני, צבעוני, תיירותי מאד (אל תתפתו לקנות מאום שם), לא הכי נגיש אבל מהווה דרך מהירה לשריד בית מקדשנו.

עד לפני זמן לא רב אפילו מיספור לא היה לבתים שלא לדבר על שלטי הכוון והסבר.

עכשיו הכל משתנה. החברה לפיתוח ירושלים, שילטה וסימנה את הבתים, הוסיפה מספרים, מתכננת את שיקום המזרקה הישנה ברובע הנוצרי ובעיר מפתחת את גגות העיר העתיקה תחת הכותרת "גגות השוק" שהוא הוא שמה של הטיילת שנמצאת מעל לגגות השוק בעיר העתיקה.

מאות פעמים ביקרנו ולא הבחנו בגרם מדרגות קטן שעולה מעלה ומפעים את מבטינו. ישיבות פורחות בהם, חסידים שעושים דרכם בין הגגות והכל 2-3 מטרים מעל השוק המקורה. כל זאת במתחם המצוי בנקודת המפגש ההיסטורית של הדרכים העתיקות - ה"קרדו" וה"דקומנס" שהוא גם מפגשם של ארבעת הרובעים שבעיר ונקודת תצפית ייחודית במינה לעבר הר הבית, מגדל פצאל ( מגדל דוד בלשוננו) , החורבה ועוד.

ענר עוזרי, מספר לנו תוך דילוג על הגגות שזהו השלב הראשון של הטיילת ועתה החברה לפיתוח ירושלים, מבקשת לבצע את השלב השני.

מטרים ספורים משם ירדנו לרחוב הגיא ברובע המוסלמי.

בית כנסת מפואר, דומה ומזכיר את בית הכנסת החורבה הוא בית הכנסת אוהל יצחק, על שמו של הרב יצחק רטסדורפר, מראשי חסידות בעלז בארץ ישראל.

בית הכנסת נבנה בשנת לפני 110 שנים ננטש בפרעות תרצ"ו, שוחזר ושוקם מעל חפירות המתוארכות לימי הבית השני. בחפירות שנערכו ברחוב התגלו כלים עתיקים עשויים חרס, שרידי אבנים וחפצים מימי הבית.

אתרי הרובע היהודי

השכונה היהודית שבתוך החומות טומנת בחובה את כל תולדות העם היהודי בירושלים. מימי בית ראשון עם החומה הרחבה ועד השכונה שנחרבה בתש"ח ונבנתה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים.

בעוד אנו מסיירים בפתחה של בעיר העתיקה, אי אפשר לפסוח על אתריה של העיר בימים אלו. הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מהווה מקום אידיאלי לביקור, גם אם לא מתוכנן מראש, הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון העצום של האתרים ההיסטוריים שמציע הרובע.

חשוב לציין שרבים מהאתרים ההיסטוריים שברובע פתוחים לקהל הרחב ללא תיאום , ביניהם: הקארדו הפתוח והסגור, תערוכת התמונות במוזיאון "המאבק על הרובע", החומה הרחבה, טיילת הגגות, ארבעת בתי הכנסת הספרדיים, ועוד.

הטיול והשיטוט בסמטאות הוא הזדמנות "להחליף אוויר ולהתבשם מאווירה", להיחשף לנופיו הייחודיים של האזור, לגלות סמטאות ציוריות וחבויות... וממש על הדרך, להתרשם מקרוב מפרויקט בניין בית כנסת החורבה אשר עמד בשיממונו מאז נפילתו של הרובע בתש"ח ונבנה מחדש.

הבית השרוף - בית מגורים מפואר לשעבר, ממנו נותרה רק קומת המרתף ובה נמצאו חורבות הבית וכליו. הבית נשרף ככל הנראה ע"י הצבא הרומאי עם נפילת בית שני. במקום תצוגה של ממצאים היסטוריים וחזיון אור-קולי מרגש המקים לחיים את ספורה של המשפחה.

מוזיאון וואהל – הרובע ההרודיאני - האתר הגדול והחשוב מבין אתרי בית שני בעיר העתיקה. שישה בתים בסגנון רומי-הלניסטי של כהני העיר שצפו להר הבית. הזדמנות נדירה להציץ לתוך הווי החיים של אצילי ירושלים ערב חורבן בית שני.

הקארדו המקורה - רחובה הראשי של ירושלים מהתקופה הרומאית והביזנטית. אבני הריצוף של הקרדו מספרות גם הן סיפור - האבנים השחורות מעידות כי ישנם שרידים חשמונאיים מתחתינו והכתומות שרידים מתקופת בית ראשון (לפני כ-3000 שנה).

הקארדו מאפשר טיול באזור פתוח וסגור. בקצה הקארדו "מוזיאון המאבק האחרון על הרובע", ולידו מנורת הזהב המשוחזרת של בית המקדש מימי בית שני.

טיילת הגגות - על גג העולם - אחת מנקודות התצפית היפות בירושלים. גגות בתי העיר העתיקה הבנויים בצפיפות זה ליד זה, מחברים בין ארבעת רובעי העיר העתיקה ומעניקים הצצה מכיוון אחר מהרגיל – בטיול שנמשך מרח' חב"ד שברובע ועד לירידה במרכזו של הרובע ליד מרכז אריאל.

מומלץ גם למי שעיתותיו בידיו, לערוך סיור מקיף על טיילת החומות המקיפה את העיר העתיקה. העליה לקטע הצפוני היא דרך שער יפו בפתח לשכת התיירות. העליה לקטע הדרומי נעשית דרך מגדל דוד, שבו התחלנו את הסיור.

כאן עמד משגב לדך
כאן עמד משגב לדךצילום: קובי פינקלר

הקרן למורשת הכותל המערבי מפעילה מוקד טלפוני להזמנת סיורים באתרי הכותל ובירושלים.
המוקד פועל בימי ראשון עד חמישי. בין השעות 8:30-19:00 בטלפון 5958*

זוכרים את וירוס הקורונה המסתורי?

נחזור לירושלים שבימי חזקיהו. אנשי הדור לא החשיבו את הנסיבות שהביאו לנסיגתו הפתאומית של הצבא האשורי. לנו כיום, כשמדברים על ניסים, חשוב שנזכור זאת כנס הראוי להנצחה. הנס הוא, שסנחריב נאלץ להפסיק את המלחמה באופן פתאומי (ומסיבה שלא נשתמרה) ולחזור אל אשור מבלי שהמסע יסתיים בכיבוש ירושלים ובכניעה סופית של חזקיהו.

תשועת ירושלים בימי חזקיהו היא ציון דרך חשוב בתהליך הארוך והממושך של עלית מעמדה של ירושלים מעיר יבוסית בראשית ימי מלכות דוד ועד לבירה הנצחית של עם ישראל לאחר חורבן הבית הראשון.

אבל עוד לפני חורבן ירושלים ע"י הכשדים נשמעים הדיה של האמונה שנשתרשה בקרב אנשי יהודה וירושלים בדבר חסינותה של ירושלים המוגנת ע"י אלהי ישראל (ירמיהו ז', א-טו; כ"ו, ט; איכה ד', יב וכן במזמורי תהילים. "האמונה בחסינות ירושלים נסמכה בין השאר על התיאור שהתהלך בעם בדבר הצלת ירושלים מידי סנחריב באורח נס" מגלה לנו רחלי חדד מנהלת ההדרכה בקרן למורשת הכותל "והוא נסמך, ככל הנראה, על הכתוב "הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו" (מל"ב י"ט,).

היתלה זו נסיגה פתאומית של סנחריב ממצרים כאשר בתחילה המחנה האשורי נאלץ לסגת לאחר שעכברים כירסמו את הקשתות ואת המגינים והצלת ירושלים היתה לאחר שנגיף מסתורי הרג בין לילה כ-180,000 מלוחמי סנחריב בעודם צרים על החומה.

החומה בבית ראשון
החומה בבית ראשוןצילום:קובי פינקלר

"לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר... בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא, בָּהּ יָשׁוּב; וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם-יְהוָה. לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. לה וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מתים" ( מלכים ב' י"ט)

נס פורים, נס בערים המוקפות חומה ונס שלא הרסו את החומות. עכשיו אנחנו יכולים לסייר בתוכן.