קהלים רחבים יותר ויותר נדרשים להיכנס לבידוד בישראל והמשמעות עבור רבים מהם היא כלכלית. האם ניתן לתבוע את חברות הביטוח בדרך כלשהי? עו"ד יראון פסטינגר (בעלי משרד רון פסטינגר), מומחה לתביעות נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח, מתייחס לסוגיה הזו בראיון לערוץ 7.
"לגבי השוהים בחו"ל וחלו או חזרו לבידוד, יתכן והמענה לתקופת הבידוד היא בפוליסת ביטוח הנסיעות, שהיא סוג של ביטוח חיים. יש פוליסות שונות שהן מוגבלות בסכומים וסכומי הפיצוי בהן לא גבוהים, אבל הן מכסות תקופה של אי כושר", אומר פסטינגר ומדגיש כי הדברים תלויים בסוג הפוליסה. ישנן פוליסות פשוטות שאינן כוללות את הרכיב הזה וישנן שכוללות אותו, "המגוון בעניין הזה מאוד רחב".
"לגבי אנשים שנמצאים בארץ ונכנס לבידוד ותקופת אי כושר של שבועיים, יכול להיות שהתשובה היא דרך ביטוח המנהלים או פוליסות אחרות שבהן יש מענה לתאונות אישיות או אבדן כושר עבודה. המגוון של הפוליסות עצום וההתניות שלהן רבות ומגוונות. מובן שמי שחלה במחלה ומדובר באבדן כושר ארוך יותר, הפוליסות הללו אמורות לתת את התשובה גם בעניין אבדן כושר וגם בעניין תאונות אישיות".
כך או כך הסעיף הרלוונטי עבור הלוקים בנגיף או סעיף אבדן כושר העבודה שאינו מוגדר כסעיף חובה אלא כסעיף וולונטארי. "לא לכל האנשים יש את זה. במקומות מסדורים שבהם יש ביטוח מנהלים, בדרך כלל יש את הרכיב הזה של אבדן הכושר ודרכו אפשר לקבל את הפיצוי, בין אם מדובר באבדן כושר לשבועיים ובין אם לתקופה ארוכה יותר".
עוד מוסיף פסטינגר ומציין כי "אם חלילה אדם יחלה במחלה ויסבול מתקופות אי כושר ארוכות, גם ביטוח לאומי ואגף נכות כללית יתכן ויספק לו קצבה חודשית לתקופת אי הכושר אם הוא יעמוד בתנאי הסף. אם מגיעים לאבדן כושר של ארבעים או חמישים אחוז הביטוח הלאומי יפצה גם אם מדובר בתקופה מתוחמת בזמן. אולי לא כאשר מדובר בשבועיים, אבל אם אדם יסבול מחודשים ארוכים של אי כושר אז גם בביטוח הלאומי יכולה להיות תרופה לעניין הזה, לפחות חלקית"