מאחורי המסיכה

אחרי הפגישה עם סופרמן בשבוע שעבר, מגיע גם באטמן לסופר השכונתי ועוזר לי לגלות מה עומד מאחורי המסיכה שמסתירה כל אחד מאיתנו

איה קרמרמן , ט' באדר תש"פ

מאחורי המסיכה-ערוץ 7
איה קרמרמן
צילום: יעל אילן

אני: מה, באטמן, גם אתה עושה פה קניות? כל הסופר סלבס באים לפה.

באטמן: כן? את מי ראית?

אני: סופרמן.

באטמן: איזה קטע, הוא מגיע אליי למשתה פורים, חולה על וודקה.

אני: הוא דווקא סיפר שאתה מחבב טקילה.

באטמן: מה?

אני: כלום. סוף סוף טינופת הבחירות נגמרה, לא רוצה לפתוח סופר-סכסוך. תגיד, העובדה שהקורונה התחילה מעטלפים פוגעת במוניטין?

באטמן: אל תשאלי, אנשים שמים לידי מסיכות, כאילו יש לי כלבת. שואלים אם קניתי את התחפושת בפיראט האדום. זה ממש מעליב. אופירה הודיעה שהיא לא מסכימה שאבוא לאולפן, אמרה שאני לא ממושמע ולא שומר על הנחיות משרד הבריאות. מי היא רוצה שישמור על העולם, ברקו? את יודעת כמה פרופוליס ואכינצאה אני לוקח עכשיו?!

אני: כן. היועצת בניצת הדובדבן אמרה לי שרוקנת את המלאי.

באטמן: ברור. אני מותש. את יודעת כמה אנשים מדליקים את מנורת החירום של העטלף ומזניקים אותי, סתם כי נגמר להם הטישו בבידוד? מה אני, שליח פיצה? אפשר לחשוב שזו אשמתי שאנשים אוהבים לנשנש עטלפים כשהם רואים את הדרבי. גועל נפש, אני בכלל טבעוני.

אני: אז אתה מקפיד על ירוקים גוש קטיף?

באטמן: מה קשור?

אני: לא, 'מה קשור' לא טבעונים, הם מרמלה. בכל מקרה, סתם שתדע שאם אתה אוכל כוסברה רגילה, אתה מנשנש על הדרך חרקים. אבל מה אני מבינה בתזונת עטלפים. תגיד, כשאתה מוריד את המסיכה, הפרצוף שלך מקווצ'ץ׳ כמו הפנים של האחיות הסיניות שמטפלות בחולי הקורונה?

באטמן: האמת שהיא לא הכי נוחה, אז בלילה אני ישן עם מסיכת הזנה לעיניים. מייצרים לי אותה במיוחד מרוק עטלפים. זה נשמע מגעיל אבל מלא אנטיאוקסידנטים. אם את מעוניינת לפתוח את הנושא, אז גם המסיכה שלך לא נראית משהו.

אני: איזו מסיכה?

באטמן: מה נראה לך, שלא עליתי עלייך? מי שיש לו זהות מפוצלת, אלטר אגו, מיד מזהה חבר מפוצל. בלי כוחות על אני מריח את התחפושת שלך. באופן כללי היא מוצלחת, תצליחי לעבוד על רוב האנשים. אבל אני באטמן.

אני: א. לעטלפים אין ראיית על. ב. אתה בטוח שאתה מדבר עליי? או שאולי סופרמן צודק ואתה אחרי יותר מדי טקילה? אם כן, תזמין מונית. לא כדאי שתנהג, חבל על הבאט-מוביל שלך.

באטמן: יאללה יאללה. שמענו אותך, מתחמקת באלגנטיות. שנינו יודעים את האמת. הכיסוי ראש והחצאית, פרצוף הצדיקה והדוס-מוביל שלך. כולם חלק מזהות אחת, החוזרת בתשובה האולטימטיבית, עאלק.

אני: למה עאלק, יא שופט לכנף חובה שכמוך. אתה נשמע כמו האנשים שהכירו אותי פעם, שבטוחים שהם יכולים להציל אותי משטיפת המוח שלא שעברתי.

באטמן: שנינו יודעים שמתחת לזהות הזאת בועטת זהות נוספת. את לא לבד, כמעט כל גיבורי העל כאלה. גם לי יש את הזהות המוחצנת שלי. הברוס ויין שלי. איש העסקים, הפילנטרופ, הנהנתן, חובב המסיבות. זו הזהות שאנחנו מפרסמים קבל עם ו...

אני: וסופר. נראה לי שאני מחליפה סופר. לפחות אצל רמי לוי אני אפגוש את פאולה. אבל אתה צודק. סופרמן ואני הגענו למסקנה שאני באמת גיבורת על. אתה יודע כמה סלעי ענק הזזתי מהנשמה שלי?

באטמן: נו, אז תודי שברגע האמת הזהות האמיתית של שנינו יוצאת החוצה. אני הופך לבאטמן, ואת - את חוזרת להיות התל אביבית עם הג'ינס הקצר והקוקו. קלעתי?

אני: די בול בפוני. זה לא פשוט להיות בעלת תשובה. בתהליך הזה אנחנו עוקרים כל כך הרבה דברים מהגלגול הקודם, מנסים להתנקות מהם. דיבורים, מראות, מקומות, טעויות.

באטמן: בטעויות אני חזק. את יודעת מה זה להיכנס למכונית שחורה בקיץ הישראלי, לבוש בחליפת גומי?

אני: אתה יודע מה זה להסתובב בקיץ עם כיסוי ראש שמתחתיו בובו? וגרבי ניילון?

באטמן: כן. גם קאט וומן תמיד התלוננה עליהם.

אני: תראה, בגדול אתה צודק. רוב הימים אני מרגישה חדשה לגמרי, מתפתחת, משתדרגת. ואז פתאום מגיע איזה שיר משנות ה-80 ומנפץ לי הכול. ברגע אחד אני עפה למועדון הדאנס סיטי בדיזנגוף סנטר, או באכזיב בקלאב מד, שרה אגדו.

באטמן: גם את יכולה לעוף?

אני: האמת שכן. אם יש בבית הכנסת שמחה אמיתית, שירה וריקודים בקדושה, אני עפה. בציון של רבי מאיר או רבי שמעון אני בכלל בעננים. בזכותם אני יכולה לעוף גבוה.

באטמן: את קצת כמו הרידלר. או חמיצר. מדברת בחידות.

אני: אני פשוט אישה. יודעת שזה קצת מסובך בשבילכם. האמת היא שאתה צודק. אני מג׳נגלת בין שתי זהויות. אוהבת את שתיהן. עקורה קצת מכל אחת. אתן לך דוגמה: בשבוע שעבר הייתי בתל אביב. נסעתי בין תחנות האוטובוסים של ילדותי וממש בכיתי.

באטמן: הפקקים של המרתון?

אני: לא. הרגשתי שם בבית. והחיים שלי היום, בהמון מובנים, מאוד רחוקים מאיפה שאני מרגישה בבית. כן, יש ימים שאנחנו בעלי התשובה מרגישים שהתרחקנו מדי מכור מחצבתנו. יש ימים שלהסתכל במראה זה קצת צורב ולא מוכר. אבל אתה יודע מה ?זה היצר הרע.

באטמן: מי?

אני: נו, הג'וקר שלי. זה שמגיע והורס הכול. מה אתה חושב, שרק אתה נלחם בנבל על?

באטמן: גם שלך כל כך מוצלח שהיה מועמד לאוסקר?

אני: שלי כל כך מוצלח, שקיבל אוסקר ופרס נובל על כך שהוא גורם לי לנבול. כל היום הוא לוחש: ״תרימי ידיים. חבל על המאמץ. בגלגול הזה את כבר לא תהיי קדושה. יאללה בואי לים, זרקי הכול״. אני יודעת שהוא משקר לי - ואני עדיין מאמינה לו, מאפשרת לו לכרסם באמונה שלי, בהכרת הטוב בחיים שלי.

באטמן: נראה לי שאת צריכה משקה. באה למשתה פורים?

אני: מצטערת, אני גרה בירושלים. אולי אגיע למשתה שושן פורים. חוץ מזה, לא בא לי לראות אגדות שפוכות בהאנג אובר.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

פודינג תות
צילום: איה קרמרמן

פודינג תות

מנה אחרונה טבעונית וקלילה. מתאימה לעונת התותים, למרות שהכנתי אותה גם מתותים קפואים. לפודינג מוסיפים סלט פירות ושלוק של יין מוסקטו לבן. המנה מתאימה למשלוחי מנות או לפסח (לאוכלי קטניות).

המצרכים הדרושים:

לפודינג: 1 ק"ג תותים / 4 כפות דבש / 1 כפית תמצית וניל / 1 כוס מים / 1 קרטון (250 מ"ל) חלב קוקוס / שליש כוס קורנפלור

לסלט פירות: חבילת תותים טריים / 1 אשכולית אדומה מקולפת ומפולטת / 1 פומלית מקולפת ומפולטת / גרגירים מרימון אחד / 1 כף סוכר

אופן ההכנה:

טוחנים היטב את התותים ומכניסים לסיר / מחממים את התותים, תמצית הווניל והדבש עד לרתיחה, מנמיכים את האש ומוסיפים את חלב הקוקוס / בקערה ממיסים היטב את הקורנפלור במים, מוסיפים את מי הקורנפלור לסיר ומערבבים ללא הפסקה, עד שהנוזל מתחיל להתעבות / מוזגים לקערות או לכוסיות הגשה ושומרים במקרר (יכול להישמר בכלים סגורים עד שלושה ימים) / חותכים את מרכיבי סלט הפירות ובוזקים מלמעלה את הסוכר שיגרום להם להגיר את המיץ / להגשה מניחים כף סלט פירות מעל הפודינג המקורר, ומעליו יוצקים מעט מוסקטו לבן (לא חובה).