חיסון נגד בחירונה

הסיכוי להידבק בנגיף המזהם עלה השנה באופן משמעותי. גם המסיכה שעוטה הפוליטיקאי בימי בחירות לא מגינה על איש מפני הבחירות הבאות.

אבי סגל , ט' באדר תש"פ

חיסון נגד בחירונה-ערוץ 7
קלפי
צילום: אסתי דזיובוב/TPS

1

שלושה ימי בחירות לכנסת התגלו בישראל בשנה האחרונה, ובכך עלה מספרן של מערכות הבחירות לעשרים ושלוש. עכשיו כבר ברור: הסיכוי להידבק בנגיף המזהם עלה השנה באופן משמעותי. כל אדם מגיל 18 יכול להידבק, וכבר אי אפשר לעלות על מטוס לחו"ל כי שוב הגיע הזמן להתייצב בקלפי. נראה שמקורו של הנגיף בסין. לכן כל המפלגות נראות בעינינו אותו הדבר, ואין לנו מושג מה הן אומרות. תסמיני המחלה הם כאבי ראש, עייפות, אפתיה ונטייה לקלל באופן לא רצוני. גם המסיכה שעוטה הפוליטיקאי בימי בחירות לא מגינה על איש מפני הבחירות הבאות.

יש מי שטוען שההיסטריה מוגזמת, שהבחירונה לא מסוכנת יותר ממחלות אחרות כמו בחירות ישירות, תרגילים מסריחים והצבעות על חודה של מיצובישי. אבל בינתיים כבר מתה חולה אחת, החגיגה לדמוקרטיה ז"ל, ועדיין לא נראה פתרון באופק. רגע, יש לנו עדכון: ייתכן שבבחירות שהתקיימו השבוע נמצא החיסון לנגיף, ובקרוב תוקם ממשלה יציבה שתמנע את התפשטותו. אם זה לא יקרה, נראה שנצטרך להכניס את כל הפוליטיקאים לבידוד ולהחליף אותם באחרים. למרבה הצער, זה יחייב את הציבור ללכת לבחירות חדשות.

2

טור זה נכתב לאחר ספירת שליש מקולות המצביעים, וכבר עכשיו אפשר להצביע בוודאות על שתי מפלגות מנצחות בבחירות הללו: ימינה והעבודה-גשר-מרצ. לא, הקורונה לא השפיעה לי על פעילות המוח. זה הכול עניין של ציפיות מוקדמות. הליכוד והרשימה המשותפת אומנם זכו במספר מרשים של מנדטים, אבל הליכוד עדיין לא הקימה ממשלה, והמשותפת לבטח תמשיך להיות באופוזיציה, כך שההישג של שתיהן הוא בעירבון מוגבל. ואילו מפלגות הימין והשמאל הקטנות שאפו בעיקר לא להיעלם מהמפה הפוליטית, ובכך הן הצליחו בגדול. ברכות למנצחות.

אחרי שנמחק את החיוך, נצטרך להודות באמת המרה: יש שתי מפלגות גדולות, יש חרדים וערבים, והמפלגות הנותרות עסוקות בעיקר בהישרדות. הסחורה של מרצ לא רלוונטית, ליברמן יחזור להתנדנד, וגם נציגי הסרוגים הולכים ומאבדים את כוחם. זה עדיין לא מתבטא במנדטים (באפריל הקודם היו להם חמישה בלבד), אבל הכיוון השלילי ברור לכל מי שעיניו בראשו.

כרגע יש למפלגת ימינה שלוש אפשרויות: להמשיך במצב הקיים עד להתפוגגות הצפויה, להיטמע מרצון בתוך מפלגה גדולה, או להמציא את עצמה מחדש כפי שקרה ב-2013. המצאה מחדש אינה בהכרח הצנחה של משיח תורן מבחוץ. אפשר גם לבצע רענון מסוג אחר: להפסיק להתחפש לליכוד ב', לאחד את כל השבט הסרוג, להכיל גם את הקצוות שבתוכו, להיאחז מחדש בערכי מוסר בסיסיים ובעיקר להימנע ממחלוקות פנימיות. בקיצור: כמו שהיה עד עכשיו, רק הפוך. אם ימינה תאפשר לבייס להצביע לה בלי לסתום את האף, זאת תהיה התחלה טובה לקראת הצדקת קיומה.

3

לפעמים צריך לומר את המובן מאליו:

סליחה על הביטוי, אבל הבחירות האלה היו

גועל נפש אחד גדול, דוחה ומזוקק.

ועדיין, גם בתוך אווירת המיאוס הכללית

ראוי לחלק בין כמה דרגות של גועל.

כי יש פוליטיקאים מאוסים, ויש גועל פוליטי

במערכת המשפט, ויש יועצי קמפיין וסתם בוטים

רברבנים שמככבים ברשתות החברתיות.

אבל הגרועים מכולם הם אותם אנשי

תקשורת שנושאים את שם האתיקה לשווא,

גנבי דעת חסרי הגינות שמרשים לעצמם הכול.

למשל, לשלוח מייל לחיילים בגל"צ, שיבדקו אם

יש אקרוסטיכון נגד ביבי. להם זה מותר, שידור

ציבורי הרי רשום על שמם בטאבו, לא? ואגב,

הומור באמצעות אקרוסטיכון הוא מיושן בעיניי,

למרות שלפעמים יש בו מסר בעל חשיבות עליונה.