יועצות הלכה: להגדיל תורה ולהאדירה

מאז שהחלו לפעול יועצות ההלכה והמענה הטלפוני של 'נשמת' המאויש על ידן – מתברר שנשים שמעולם לא פנו לרב פונות יותר ויותר אל היועצת.

תגיות: נשים הלכה
מירב טובול כהנא , ח' באדר תש"פ

ד"ר מירב טובול-כהנא
ד"ר מירב טובול-כהנא
צילום: באדיבות המצולמת

12 נשים הוסמכו אמש (שלישי) מטעם מדרשת 'נשמת' ליועצות הלכה, וזכיתי להיות אחת מהן.

הערב הזה התקיים אחרי שנתיים של לימודים מפרכים ומעמיקים בהלכות נידה, מהמסד ועד הטפחות; הכוללים רובד עיוני מעמיק ורובד מעשי מפורט. לצד לימודי ההלכה, משתלמות הלומדות גם בהשלמות נוספות חשובות בתחום הרפואי והטיפולי.

בסיומם של הלימודים נכת בחינה בעל-פה, וכל אישה נבחנת אצל ארבעה בוחנים (השנה הבוחנים היו הרב יהודה-הרצל הנקין, הרב יצחק הלוי, הרב שלמה לוי והרב י"צ רימון). אחרי שנתיים של לימודים הן עוברות חצי שנה של סטאז'.

מפעל יועצות ההלכה הוא חלום שהחל לרקום עור וגידים לפני 23 שנה, כשרק לחלום אותו היה בגדר תעוזה, ויש שיאמרו חלומות באספמיה. חלום גדול מאוד של הרבנית חנה הנקין, ראש מדרשת 'נשמת'. מאז ועד היום היא מטפחת, מהפרט הקטן ועד הגדול, את מה שהפך זה מכבר למציאות שעולה על כל דמיון: 11 מחזורים של יועצות הוסמכו עד כה – כ-100 יועצות ברחבי הארץ ועוד 23 יועצות בחו"ל (בעיקר בארה"ב). בראש התכנית עומד הרב יעקב ורהפטיג הוא והרב הנקין מהווים את הסמכות הלכתית המשמעותית של תכנית ההכשרה ההלכתית.

הסיבות שהובילו אז לפתיחת התכנית של יועצות ההלכה, קיימות אף היום; למעשה נדמה כי הצורך בנשים משיבות הולך ומתגבר.

קיומן של נשים, הבקיאות בהלכות נידה והמסוגלות לענות לפניות בנושא, בא לתת בראש ובראשונה מענה לנשים שהפנייה לרב קשה עבורן. לקושי הזה פנים רבות: עצם השאלה החושפת את המצב האינטימי של האישה או של הזוג ומערבת גורם חיצוני; העובדה שהפנייה היא לגבר; הצורך לעתים לשאול ביחס למראה מסוים המחייב שליחת המראה האינטימי לרב. פעמים רבות כדי להשיב על השאלה, הפוסק חייב לברר פרטים נוספים אצל האישה/הזוג. תשאול כזה אינו פשוט ויוצר מבוכה ובושה אצל השאלת - על ידי כל גורם מתשאל, אבל במיוחד קשה כשמדובר ברב-גבר ששואל אישה.

נשים רבות בחרו (ובוחרות גם כיום) לעשות דין לעצמן (להקל או להחמיר), ובתנאי שלא תצטרכנה לפנות לרב, או לשלוח את אישן לרב ולנהל שיחת 'טלפון שבור' כשהאיש בתווך. ההפסד מההתנהלות הזו הוא כפול – ברמה האישית כל זוג משלם את המחיר של החומרא או הקולא שהוא לוקח על עצמו; כחברה שומרת תורה ומצוות אנחנו נושאים בהשלכות הרחבות של הבחירות האישית הללו, שאינן נשענות על הכרעה של פוסק.

עבור נשים רבות, העובדה שהן יכולות לפנות לאישה משנה הרבה מאוד מהתמונה. קל ונעים יותר לאישה לשוחח עם אישה ובעת הצורך גם להציג בפניה שאלה ביחס למראה. מאז שהחלו לפעול יועצות ההלכה והמענה הטלפוני של 'נשמת' המאויש על ידן – מתברר שנשים שמעולם לא פנו לרב פונות יותר ויותר אל היועצת.

באופן כללי הואיל והנושאים של טהרת המשפחה הם מהנושאים שהצניעות יפה להם, והן כוללות בירור בנושאים אינטימיים וגופניים של נשים, יש חשיבות גדולה שהמענה יינתן על ידי נשים.

נשים רבות מרגישות נוח יותר לשאול יועצת הלכה בנושאים של וסת, היריון, לידה, הפלה והנקה – גם משום שהן יודעות שהיועצת מכירה את רוב ההתרחשויות הללו מגופה היא. נכון שאין צורך שפוסק "יחווה" את הדברים באופן אישי כדי לפסוק בהלכה, אולם מצד השואלת ברור שזה מצע נוח ומאפשר יותר, ושיעור הנשים השואלות עולה בהתאם.

אחד הרבנים המלמדים בתכנית אמר אתמול שעל אף שהוא רב קהילה עשרות שנים, השאלות שקיבל לאחר שהחל לעבוד עם יועצות ההלכה והועברו אליו דרכן, היו מגוונות הרבה יותר ממה שנחשף כרב קהילה. מסקנתו הייתה שנשים הרחיבו את מנעד השאלות ואת דקות השאלות כשפנו ליועצת בהשוואה לפנייתן לרב.

אפילו בפרמטר פשוט של משך השיחה, ברוב המקרים השיח עם יועצת הלכה ארוך יותר מהשיח עם רב. אישה מרגישה נוח יותר לשתף, לשאול, להקשות, לברר – כשבצד השני יש אישה. לשיתוף הזה יש היבטים רבים וחשובים מעבר למענה הנקודתי ההלכתי. הוא מעניק לאישה חום, תמיכה, נִרמול של המצב – פעמים רבות זה כל מה שהאישה זקוקה לו, אולם האינטימיות של הנושא אינה מאפשרת לה לחלוק את הדברים אפילו לא עם הסביבה הקרובה, והיועצת היא הכתובת עבורה.

יש שהפנייה ליועצת אינה בסוגיה הלכתית מובהקת, אלא שהודות להכשרה המשלימה שהיועצות עוברות מעבר ללימוד ההלכה, הן יכולות להוות כתובת ראשונית של מענה בנושאים אלו. הידע המשלים הזה מאפשר ליועצות לזהות גם מורכבויות שונות המשפיעות על ההתנהלות מול האישה הספציפית - באופן כללי וגם ברובד ההלכתי הפרטני. כך למשל זיהוי של נשים בעלות o.c.d; מצבים רפואיים מורכבים – שלעתים אף השואלת אינה מודעת למורכבותם. במקרים אלו היועצות מפנות לגורם מקצועי ומומחה לטיפול בקושי ובבעיה.

ברובד רחב יותר נראה שהכניסה של נשים לשיח ההלכתי הכללי, ולזה של טהרת המשפחה בפרט, מחדד היטב את המציאות ההלכתית, ומאפשר לעולם הרבני לברר טוב יותר את המציאות ואת ההלכה, כך למשל ביחס לסוגיית הרגשה ועוד רבות אחרות.

חשוב כמובן להדגיש שיועצות ההלכה מתייעצות עם הרבנים והפוסקים בכל שאלה מורכבת הדורשת הכרעה מיוחדת. כן פשוט הוא שאין היועצת באה להחליף את הרב, בקהילות רבות מאוד יש שיתוף פעולה פורה מאוד בין הרב ובין היועצת. יש נשים וזוגות רבים שהפנייה לרב טבעית ופשוטה עבורם. הם שאלו בעבר את הרב וימשיכו לשאול. רבנים רבים משמשים בקודש במסירות וברגישות, והפונים אליהם זוכים מעבר לפסיקת ההלכה גם ליחס עוטף וקשוב. אולם לנשים ולזוגות רבים מוסד "יועצת ההלכה" הוא הצלה של ממש. הוא מאפשר את המשך השמירה על טהרת המשפחה באופן ההולם את שורת ההלכה במצבים של ספקות ושאלות.

הנה כי כן יש לברך על כניסתן של 12 נשים נוספות לשליחות הזו הנושאת בעול של טהרת המשפחה. שליחות שיש לגשת אליה בדחילו ורחימו; באחריות הלכתית, אנושית ורגשית עצומה.

לפני 17 שנים, עת סיימתי את לימודי הדוקטורט שלי פניתי לנשמת כדי להתקבל לתכנית היועצות. הרבנית הנקין הסבירה לי שלצערה אינה יכולה לקבלני לתכנית, מכיוון שהייתי רווקה. עניינה של התכנית, היא אמרה, אינו רק ברכישת הידע העיוני, אלא בהכשרה של הנשים לחזור אחר כך לקהילותיהן ולסייע לנשים. אתמול זכיתי לסגור את המעגל הזה, ועם המטען הרב שרכשתי לצאת אי"ה ולפעול במציאות.
אני מברכת אותי ואת חברותיי המסיימות שתהא יראתנו קודמת לחכמתנו, שלא תצא תקלה תחת ידינו ונכוון תמיד לאמיתה של תורה; שנזכה שהתורה וההלכה יתאהבו על ידינו, ונרבה טהרה וקדושה בעם ישראל.

ד"ר מירב (טובול) כהנא מלמדת גמרא והלכה במדרשה בבר-אילן ובישיבת 'דרישה', ראש צורים.