האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה?
פרופ' ידידיה שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה אומר כי מדובר בשינוי כללי המשחק. "יש פה סוג של הנמכת קומה, הורדת המכנה המשותף והמחויבות לכללי המשחק. המשמעות היא שמוכנים ללכת לכיוון של חקיקה פרסונלית, על אף שיש הצדקות ענייניות. זה הרי ברור שמי שיתמוך בחוק הזה כרגע הם מי שמשתייכים למתנגדי נתניהו, ומי שיתנגדו לו הם תומכי נתניהו. לכן החוק הזה הוא פרסונלי, וזה פסול".
"אם חוק כזה יעבור, יביאו אותו לבדיקת ביקורת שיפוטית בבית המשפט העליון. זו תהיה ההזדמנות של בית המשפט העליון לפסול חוק באופן שיראה לציבור שבית המשפט הוא ענייני, ולא פוליטי", מוסיף שטרן.
לדעתו, "עקרונית, בית המשפט צריך היה לשאול את עצמו למי החוק הישראלי נותן את הסמכות להעניק את המנדט להקמת הממשלה. התשובה שאני מבין מהחוק, היא הנשיא. אם כך, בית המשפט היה צריך לומר שהנושא איננו שפיט, אולם הנשיאה חיות ושני שופטים נוספים קבעו שהנושא שפיט. בעיניי, זו לא שאלה משפטית, אלא נורמטיבית".
"בהנחה שימשיכו לחשוב שהנושא שפיט, מדובר בנושא שנמצא בליבת הזירה הפוליטית. התערבות באמצעות נורמות משפטיות, אחרי שנערכו בחירות - זה סיכול רצון הבוחר. נורמת הסבירות, המופעלת על ידי שיקול דעת שיפוטי, הייתה צריכה להיאמר באופן מפורש בחוק, אך פרשנות חדה כזו - אין לנו. זו ליבת הזירה הפוליטית ועל המשפט לכבד זאת. עם זאת, חשוב לומר כי ברור שדין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט, והבוחרים אינם מכריעים בנוגע לנורמות", מסכם שטרן.
פרופ' יובל שני, סגן נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסכים עם עמדתו של שטרן. "אני חושב שהחוק הזה הוא לא רעיון טוב. אני מבין שכרגע מדברים על חוק שיחול רק מהכנסת הבאה, מה שמפחית את הפגיעה במשחק הנוכחי, אולם יש כאן שאלה נוספת - האם לפי המצב המשפטי היום, יש אפשרות למנות חבר כנסת שיש נגדו כתבי אישום חמורים".
"הטיעונים שנשמעים בנוגע להרשעה חלוטה או הרשעה בערעור, מדברים על ראש ממשלה מכהן. הוויכוח כרגע הוא האם הכלל הזה תופס גם כלפי מועמד לראשות הממשלה. הדיון הזה מתבסס על הבנה חלקית של פסיקה של בית המשפט העליון בנושא מאז ימי דרעי ופנחסי. בפסקי הדין הללו, בית המשפט יוצר הבחנה בין שאלת הכשירות, שזה עניין בינארי - יכול לכהן או לא - ובין שיקול הדעת. כלומר, ייתכן שבנסיבות מסוימות גם אדם שכשיר לתפקיד - בנסיבות הספציפיות של נתניהו, מדובר בכתבי אישום חמורים שקשורים לטוהר המידות ולמילוי תפקידו – עדיין לא סביר למנותו לראש ממשלה. כך נקבע גם בתיקי דרעי, פנחסי והנגבי", מוסיף שני.
לדבריו, "השיקול של רצון הבוחר אכן דומיננטי, וההכרעה הדמוקרטית צריכה להתקבל במסגרת חוקית. אולם החוק לא קובע עילת פסילה ברורה, אלא שזה עניין של שיקול דעת".