שרה ב״ק מסכמת

"מה שלומך? איך את? תזכרי שאנחנו איתך..." אנשים אהובים ומתוקים שואלים לשלומי. אז הנה - לפני שבת קודש. סיכום ביניים (וסליחה שארוך...יש כמה תובנות)

1.אני בסדר גמור! היו חודש וחצי אינטנסיביים בטירוף, מעניינים, מהנים, מעייפים, מרגשים, וגם לרגעים כואבים. הכל היה בווליום גבוה(:

2. פגשתי אנשים שנכנסו לי ללב בכל רחבי הארץ. נסענו בקראוון וראינו את ישראל לגווניה בלי פילטרים: חקלאים ואנשי חינוך, אנשי יוזמה חברתית ואנשי עסקים, שליחי ציבור ברשויות המקומיות, אנשי תורה, תלמידים ותלמידות מכיניסטים ועוד ועוד.. קודם כל- איזה כיף! אחלה עם יש לנו ואחלה חברה. חברה יצרנית. טובה. מחפשת להיטיב. לא מגיע לנו האזרחים כל הרפש שיוצא במערכות בחירות.

3. בהכללה הציבור הציוני דתי הוא אכפתניק, דעתן, ומעורב והוא מאוד מגוון. לכן:

א. יש לו הכי הרבה שיקולים וחישובים בבואו להצביע. אין לו הצבעה פשוטה.

ב.כאיש ציבור לעולם לא תצליח לרצות את כולו: ההוא מידי פלורליסט. ההוא מידי דוס. ההיא מידי חברתית, ההיא מידי קפיטליסטית. למה אתה הולך עם בן גביר. בושה. למה אתה לא הולך עם בן גביר. בושה. למה אתה דואג רק למגזר. בושה. למה אתה לא דואג רק למגזר. בושה. ובאופן כללי נדמה לי שגם אם הקב"ה בכבודו ובעצמו ימנה מנהיג מושלם על הציבור- מסורת זו מסורת - יהיו תלונות.

4. האם אכן צריך מפלגה לציונות הדתית? הבעיה מובנית: אנחנו מגזריים אבל מחונכים לקחת אחריות ולהיות מעורבים בכלל החברה הישראלית. ולכן גם בפוליטיקה נדמה לנו שנהיה מגזר בביתינו וכלל ישראלים בצאתנו להצביע.

אבל כל מי שגדל בבית הזה שנקרא הציונות הדתית יודע שיש לנו מוסדות ומפעלים אדירים שמתקיימים הודות לכוח הפוליטי של מפלגת הציונות הדתית על גלגוליה השונים. זאת ועוד- כשיש לנו כוח פוליטי מחוץ למפלגת השלטון - יש יכולת לקבל תיקים משפיעים יותר ויש גם יכולת הטלת וטו גדולה יותר.

אבל כשאומרים לאנשים תצביעו למפלגה בין השאר כי צריך לדאוג למוסדות וצריך כח פוליטי לציונות הדתית- הם כמעט נגעלים. "זה נורא מגזרי".

את הדיסוננס הזה צריך לפרק ע"י 2 דברים:

א. עבודת הסברה שאין שום בושה ביצירת כוח פוליטי רב שכבתי מחויב לדרך שלנו- דרך הציונית דתית ומשם להשפיע על החברה הישראלית כולה. בלי נמל בית שממנו אתה יוצא ( מהמועצה הדתית, מוסדות החינוך, הרשויות המקומיות, ועד לממשלה) יש לך הרבה פחות השפעה.

מספיק לראות את בני הציונות הדתית שנמצאים עכשיו בכחול לבן- ולאן הם עלולים להיגרר עם החוק נגד נתניהו (בעצם החוק נגד הדמוקרטיה) ותבינו שהרבה יותר קשה להישאר נאמן לדרך של עצמך כשאתה בתוך מפלגה גדולה

ב. בני ובנות הציונות הדתית צריכים להרגיש יותר את הנוכחות של המפלגה בחיי היומיום.

‌5. קשור לסעיף הקודם ולשאלה ששואלים: אבל תראו איך ש"ס ואגודה דואגים לאנשים שלהם. אגיד כך: זה נכון, אבל . אנחנו לא ש"ס כי אנחנו לא ציבור שמצביע רק לפי רב אחד מסוים. יש לנו הרבה רבנים. וגם להם לא כולם מקשיבים. באופן כללי. אנחנו הרבה יותר אינדיבידואלים מאנשי ש"ס ואגודה.

אנחנו רוצים מפלגה שיש בה ריבוי דעות. שיש בה גם נשים.שיש אמירה לפרט. ועוד: היכולת של ש"ס ואגודה לדאוג לחינוך זול עבור ילידהם עוברת לא פעם דרך שכר לא הוגן לגננות ומורים ותשלומים מתחת לשולחן. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. אבל לא הכל.

6. לא באתי לטיול קצר. אני מאמינה בציבור שלנו. אני מאמינה ביכולת של הנהגה להוביל מהלכים משמעותיים ואם הציבור ירצה בי - ארצה להמשיך להיות שליחתו.

7. רגע של התרוממות רוח בקמפיין: יער עין זיתים. נטיעות של בני עקיבא. ברגע אחד אני חוזרת לכל הימים שהייתי שם כחניכה, מדריכה, וגם כאשתו של רכז המחנה (:

רוקדת עם החניכות. מדברת איתן. מכריחה ילדה עם צרכים מיוחדים שלא רצתה לרקוד- לרקוד איתי והיא מאושרת. הולכת בשביל הקטן לכיוון החניה. הירח מאיר למרות שעדיין לא שקעה השמש. ואני מרגישה שהלב שלי רוקד בי. זאת שמחה של להיות במקום שאני אוהבת. בלי להיות מישהי אחרת. בלי לתווך את עצמי. ככה מרגיש להיות בבית. יש כזה דבר בית הציונות הדתית.

8. זמן לסיפור חסידי(:
בימי אלול נהג רבי חיים מצאנז לספר משל לתלמידיו: אדם אחד היה הולך ותועה ביער זמן רב, ולא מצא את דרכו. פתאום ראה איש הולך ביער לקראתו. באה שמחה בלבו, כי עתה יֵדע מהי הדרך הנכונה!
כאשר נפגשו שניהם שאל: "אחי, אמור לי מהי הדרך הנכונה, כי הנני תועה כאן כבר כמה ימים."

– "אינני יכול לומר לך מאומה," ענה האיש, "כי גם אני תועה כאן ימים רבים. יכול אני רק לומר לך, כי בדרך שהלכתי אני – אל תלך, בדרך זו תועים. וכעת – נחפש יחד דרך חדשה." אחרי שסיים את סיפורו היה ר' חיים נוהג לומר: "רבותיי, יכול אני לומר לכם רק זאת – כי בדרך שהלכנו עד עתה לא נלך עוד, כי בדרך הזאת תועים. כעת נחפש יחד דרך חדשה!"

מהי הדרך של הציונות הדתית? אני לא בטוחה. אפשר רק לומר שני דברים: בדרך שהלכנו טעינו, ועכשיו נוכל לחפש *ביחד* את הדרך החדשה.

9. תודה לכל המתנדבים והפעילים שבמסירות נפש הביאו גם את המנדטים האלה. תודה לסעדיה גורדצקי לאוהד שגיב ולידידיה שלמן שליוו אותי כל החודש הזה במקצועיות במסירות ובשמחה.

תודה לשר החינוך הרב רפי פרץ. לא הכרנו קודם וגיליתי אדם משכמו ומעלה. איש אמת. איש שצרכי הכלל מנחים אותו. מנהיג שיודע לדבר לציבורים רחבים שאני מקווה שעוד שיחזרו הביתה. נעשה לו עוול תקשורתי.

תודה לשאר חברי המפלגה והקמפיין על המאמצים המטורפים של כולם בחודש וחצי הזה. תודה למשפחתי האהובה ולבעלי הרב אפרים ששרדו את המילואים... ואם הגעתם עד לכאן תודה שקראתם (:
שבת שלום!