דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע מתפרסם הבוקר (ראשון) לקראת יום האישה הבינלאומי ומציג שורה של נתונים על נשים בכנסת.
בפתח המסמך, אותו כתבו עדו אבגר ואיתי פידלמן, מוצגים נתונים על שיעור הנשים שנבחרו לכנסת מאז כינונה; בהמשך מוצגים נתונים מפורטים יותר על שיעור הנשים שהתמודדו ונבחרו לכנסת מאז הכנסת ה- 16 (אחרי ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה), תוך התמקדות בכנסת ה-23.
במסמך מוצגים נתונים גם בדבר ייצוג חברות הכנסת בקרב ממלאי תפקידים בכנסת, וכן התייחסות למצב בישראל ביחס לעולם ולשימוש במכסות לשם קידום ייצוג הולם לנשים בפרלמנטים.
נתוני הייצוג במסמך לקוחים מהפרסומים הרשמיים ברשומות בדבר הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, מאתר הכנסת ומאתר ועדת הבחירות המרכזית. יודגש, כי המסמך מפורסם טרם פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-23, והנתונים שבו מתבססים על תוצאות הבחירות הנכונות ל-5 במרץ 2020.
עיקרי הממצאים במסמך:
בבחירות לכנסת ה-23 נבחרו 30 נשים, שהן 25% מכלל חברי הכנסת הנבחרים. מספר הנבחרות הוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה, אם כי הוא נותר כמעט ללא שינוי מאז הכנסת ה-20.
למרות שלעיתים, בעקבות חילופי גברי, מספר לא מבוטל של נשים מתמנות לחברות כנסת במהלך כהונת הכנסת, חלקן היחסי בקרב כלל חברי הכנסת נותר לרוב דומה לשיעורן עם השבעת הכנסת.
בין הכנסת ה-16 והכנסת ה-23 שיעור הנשים ברשימות המועמדים לסיעות שהרכיבו כנסות אלו הכפיל את עצמו – מ-15% ל-30% (לצורך מסמך זה, רשימת המועמדים של כל סיעה הוגדרה כך שהיא מונה פי 1.5 חברים ממספר המועמדים שנבחרו בכל סיעה בפועל). שיעור הנשים גדל גם בקרב המועמדים ה"ריאליים" (לצורך מסמך זה רשימת המועמדים הריאליים הוגדרה כך שהיא מונה את מספר הנבחרים בפועל בכל רשימה בתוספת מועמד נוסף לכל עשיריית נבחרים, או חלק ממנה) ובקרב הנבחרים, אך הגידול במדדים אלו היה מתון יותר. לא ניתן להצביע על מגמת גידול דומה בשיעור הנשים בקרב המחצית הראשונה של הנבחרים או ראשי הרשימות.
מלבד הסיעות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה, בהן לא היו כלל מועמדות (או חברות כנסת), שיעור הנשים ברשימות לכנסת ה-23 נע בין 26% ל-44% מהמועמדים; בין 13% ל-38% מהמועמדים "הריאליים"; בין 14% ל-43% מהנבחרים. בארבע רשימות (כולל הרשימות החרדיות) לא היו כלל נשים בחמישייה הראשונה, בשלוש רשימות הייתה אישה אחת בלבד, ורק ברשימה אחת היו שתי נשים בחמישייה הראשונה. בראשה של אף רשימה לא עמדה אישה.
מאז כינון הכנסת, רק אישה אחת מילאה את תפקיד יו"ר הכנסת – דליה איציק שהייתה יו"ר הכנסת ה-17. לאורך השנים חלו תנודות משמעותיות בשיעור הנשים בקרב סגני יו"ר הכנסת, ושיעורן נע בין 0% ל-44%, אך קשה לזהות מגמת שינוי ברורה.
שיעור הנשים בקרב יושבי ראש ועדות הכנסת הקבועות נע לאורך השנים בין 0% ל-26%, וקשה לזהות בו מגמה ברורה. כמו כן, יש שונות ניכרת בין הוועדות הקבועות בכל הנוגע לשיעור הנשים שעמדו בראשן: כך, בשלוש מוועדות הכנסת הקבועות לא כיהנה מעולם חברת כנסת כיושבת ראש – ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט; גם בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכנסת עמדו מעט נשים בראש הוועדה (3%, 7% ו-8% מיושבי הראש של ועדות אלו, בהתאמה); לעומת זאת, נשים היו כמעט שליש מיושבי הראש של ועדת החינוך, התרבות והספורט, 40% מיושבי הראש של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כל יושבי הראש של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי היו נשים, למעט אחד (גדעון סער, שכיהן כיו"ר הועדה במהלך חלק מכהונת הכנסת ה-17).
האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU) מדרג את הפרלמנטים בעולם על-פי שיעור הנשים המכהנות בהם. לפי נתוני ה-IPU, ישראל הייתה מדורגת (לפני הבחירות לכנסת ה-23) במקום ה-83 מבין 189 מקומות; בהתמקד במדינות ה-OCED, ישראל נמצאת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות.
אחד הכלים הרווחים בעולם להעלאת שיעור הנשים בפרלמנטים הוא מכסות לייצוג נשים: לפי נתוני האיגוד הבין-פרלמנטרי, נכון לשנת 2019 מכסות כאלו היו נהוגות ב-130 מדינות בעולם. בכמה עשרות מדינות המכסות הן סטטוטוריות, כלומר מוסדרות בחקיקה (לרוב בחוקי בחירות או בחוקה), ולכן מחייבות את כל המפלגות; במדינות אחרות אין מכסות מחייבות, אולם חלק מהמפלגות קבעו לעצמן חובת ייצוג הולם באמצעות מכסות וולונטריות – מכסות בדבר שיעור הנשים ברשימה מפלגתית אשר כל מפלגה בוחרת לאמץ מיוזמתה. מכסות אלה מוסדרות לרוב בתקנון המפלגה. בדו"ח מוצגות המכסות השונות הנהוגות בעולם תוך סקירה מקיפה של הנושא.
בישראל אין כיום מכסה סטטוטורית לייצוג נשים ברשימות של מפלגות לכנסת, על אף שלאורך השנים הוגשו הצעות חוק שונות שבקשו לעגן בחקיקה חובה כזו. חלק מהמפלגות קבעו לעצמן הוראות בעניין ייצוג הולם לנשים, בין אם שריון מקומות מסוימים ברשימה לנשים, ובין אם הבטחת ייצוג נשים בשיעור מסוים ברשימת המועמדים. עם זאת, מיזוגים בין מפלגות שונות לצורך התמודדות ברשימה משותפת לכנסת, דחקו במקרים רבים את הנשים למקומות נמוכים יותר ברשימות המועמדים. בדו"ח המלא מוצגות המכסות של המפלגות השונות בארץ על פי דיווחי המפלגות עצמן.
