הילד החרדי שהתעורר הבוקר עם חשיפתה של דנה וייס מחדשות 12 אודות מניעיו של אביגדור ליברמן נגד ראש הממשלה נתניהו, שואל עצמו שאלה אחת ויחידה: אז למה.
אם ליברמן כועס על נתניהו ולכן לא ייכנס איתו לשום ממשלה, מדוע הוא הדביק על האדם החרדי את כל תחלואי האומה?
היכן שלא צעדנו בשנה האחרונה נתקלנו בשלטי החוצות של ישראל ביתנו המתריעים מפני חלוקת הארץ לחרדים, מפני ''המשתמטים באים'' וכמה חשוב "להעיף" את הנציגים החרדיים מוועדות הכנסת והממשלה.
אם הסיפור הוא הכבוד האישי של אביגדור ליברמן מדוע הוא משגע מדינה שלמה משה שנה תמימה בטענה שהוא רוצה להחזיר אותה בשאלה ועל הדרך הוא קורע ומפלג את העם בשם המוסר החילוני והצדק הליברלי.
אם המשבר הפוליטי מקורו בפגיעה במשפחת ליברמן, כיצד נכרכים אחריו שאר חברי מפלגתו, אנשי ימין עם השקפת עולם ממלכתית שבימים כתיקונם לא מוכנים לתת יד למלחמת אחים רק משום שמישהו אחד פגע במישהו שני.
ליברמן קרא את הביקורת המוטחת בו וכדי לסובב חזרה את ההגה הציג רשימת מכולת לבני גנץ כתנאי סף להצטרפות לקואליציה בראשותו, רשימה שרובה ככולה עוסקת בניתוץ הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, לאמור, אל דאגה, זה לא רק ביבי. לא עבדתי עליכם בעיניים. התכוונתי לאורך הקמפיין לכל מילה שנאמרה.
רגע, אבל איווט, מה עם המשאלה הקיומית למיטוט החמאס בעטייה פרשת מממשלת נתניהו האחרונה והובלת את כולנו לסחרור בלתי נגמר.
האם לא היה זה ליברמן שכינס את מסיבת העיתונאים רגע לאחר שהניח את מפתחות שר הביטחון על השולחן וקונן על כך בפני המצלמות שידיו כבולות בכל הנוגע למימוש חלומותיו בעזה? האם הדרישה לבלימת ההסדרה בעזה והחזרת מדיניות החיסולים כבר לא קיימת? דף המכולת של ליברמן היה כה קצר עד שלא היה מקום לשילוב סעיף 6?
אז זהו שהדרישה הזו כבר אינה קיימת משום שבממשלת 2020 איווט ליברמן משלב זרועות עם אחמד טיבי ועודד פורר עם עופר כסיף. מילה אחת בעניין עזה/ח"כים ערביים/ מלחמה עיקשת בטרור וכיוצא באלו – ואיווט יכול לגנוז את נקמתו הרטובה בבנימין נתניהו. סעיפי הסטטוס קוו שמוקמו שם הם ברירת המחדל של איווט. אגב, אם תהיתם, מזוודות הכסף לא ימשיכו לזרום לעזה הם יעופו בקצב שכמותו לא נראה כאן מאז ימי המנדט.
מאותה סיבה נאלץ איווט ליברמן לגנוז את סעיף לימודי הליב"ה למוסדות החרדיים שכן באותו רגע הוא יקומם עליו את מוסדות החינוך הפרטיים הערביים וחלאס ממשלת גנץ.
כמה עליבות. כמה נמיכות קומה. והכל בשם הנקמה.