המכתב הבא הכניס אותי ישר לאווירת פורים, אבל מהחלק הלגמרי לא מצחיק שלה:
"שלום אבינועם. כותבת לך לקראת ההכתרות בחוויה שעברתי לפני שנה: כולנו התרגשנו וחיכינו להכרתה של השמיניסטיות שלנו. הגעתי לשם במיוחד עם המשפחה שלי: בעלי ושתי הילדות הקטנות.
ההכתרה התחילה בסרטון באמת מושקע ואז הגיע קטע שבו התלמידות החלו לחקות בעצם את המורות כאשר התלמידה שחיקתה אותי הייתה כאילו בהריון. למוטב לציין שאני לא בהריון ולכן יצא שהם בעצמם צחקו על כך שאני שמנה.
הרגשתי שלמרות שכל כך רציתי לזרום שאני נקברת במקום, בכיסא שלי: הבאתי להכתרה במיוחד את בעלי, אז הוא צריך לראות שהתלמידות חושבות שאשתו שמנה?
לא הצלחתי להסתיר את הדמעות והרגשתי שאני פשוט נאכלת מרוב בושה. בעלי שם לב למה שקרה לי ולזה שהחלפתי צבעים והוא ביקש ממני שנקום ונעזוב את ההכתרה לאות מחאה וזה בדיוק מה שעשינו:
קמנו עם הילדות הקטנות שלנו שלא הבינו למה אמא בוכה ואבא עצבני ועזבנו את ההכתרה.
מרוב בושה לא יכולתי למחרת להגיע לבית הספר ורק ביום שלישי הגעתי. התלמידות מצידם כמובן התנצלו וביקשו את סליחתי וכמובן שסלחתי להם אבל אני רוצה דרכך להעביר את המסר: כשאתם מגיעות לצחוק או לרדת על המורים והמורות שלכם תחשבו אלף פעם האם הם יכולים להיפגע מזה והאם לא תעשו להם שפיכות דמים לפני כולם. תודה על הבמה"
****
אני יודע על הרבה אולפנות וישיבות שצוות ההוראה מבקש לעבור באופן אישי על כל החומר לפני שהוא מפורסם בדיוק בכדי להימנע מסיטואציות מביכות כאלו ובכל זאת ולמרות הכול עדיין האפשרות לפגוע במישהו או במישהי דווקא דרך בדיחה או ירידה או דחקה או 'ממים' ובעטיפה פורימית היא גדולה במיוחד:
כי זה בצחוק ובכלל מצופה מכולם 'לזרום' ולא 'להיות כבדים' והתלמידים מסתכלים ורק רוצים לראות שכולם עושים 'פאן' ונהנים.
אז מוגשים לכם תלמידים יקרים כמה כללים שיעזרו לכם באמת להפוך את פורים לחג מושלם ומהנה ולא פוגע ומשפיל:
א. אם יש ספק אין ספק - אם יש לכם בדיחה ואתם לא סגורים עליה ויש אפילו ספק קטן שמישהו יכול להיפגע פשוט תוותרו עליה. עדיף ככה מאשר לגלות שטעיתם בשיקול הדעת שלכם.
ב. זה לא מעניין אף אחד מה אתם חושבים - מה שחשוב בשורה התחתונה זה מה שיחשוב האדם שעליו נאמרה הבדיחה/דחקה/ירידה. ואם הוא ייפגע מזה אז כנראה שזה פוגע.
ג. לפעמים הרבה יותר קל ופשוט זה לרדת על אנשים מאשר להעלות הצגה או מחזה שדווקא מעצים אותם. נסו להיות מקוריים ולעשות משהו שונה. אין ספק שזה מצריך יותר חשיבה ויצירתיות - אבל התגובות יהיו בהתאם.
ד. אנשים שיש להם סימני היכר מיוחדים בקול שלהם, במראה, בצורת הדיבור או בלבוש - לא בטוח שישמחו לראות את עצמם דרך מישהו שמחכה אותם ומדגיש את השוני שלהם. למעשה זה יוכל ממש לפגוע. ואם אתם ממש חייבים לחקות אותם בשביל ההצגה, תהיו מספיק רגישים בשביל לשאול אותם קודם ההכתרה אם זה יפגע בהם, כן, גם במחיר לגלות חומר מההכתרה.
ה. הכתרה טובה היא הכתרה שגורמת לאנשים שמחה בלב. הכתרה שגורמת לאנשים שבאו לצפות בה ומגלים את הדמויות שלהם על הבמה ומרגישים מבוכה היא הכתרה רעה. נקודה.