מימין: אוחיון, גאון ושניידר
מימין: אוחיון, גאון ושניידר צילום: פלג לוי

למעלה מ-300 איש גדשו אמש (שלישי) את האולם באוניברסיטת בר אילן, והשתתפו בכנס שיזם מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל במזרח ובמערב.

האירוע, שכונס תחת הכותרת "אנחנו היינו כאן קודם", עסק בישוב העברי הספרדי בארץ וציין את מורשת ההיסטוריון משה דוד גאון.

הכנס התקיים בהשתתפות ד"ר שמעון אוחיון מנהל מרכז דהאן, סגן רקטור האוניברסיטה פרופ' אמנון אלבק, וחתן פרס ישראל לזמר עברי יהורם גאון, בנו של ההיסטוריון משה דוד גאון.

הכנס בא להוקיר ולהעלות על נס את דמותו של משה דוד גאון שכהיסטוריון טרח ועמל שנים רבות בתיעוד סיפורם של קהילות הספרדים בארץ ישראל שהוא נמנה בניהם.

גאון היה תלמיד חכם, איש חינוך, עיתונאי, משורר, חוקר יהדות המזרח, תרבות הלאדינו והיסטוריון. כותרת הכנס, "אנחנו היינו כאן קודם" זועקת על תקופה שנשכחה ולא מוזכרת בדפי ההיסטוריה ובספרי הלימוד של מדינת ישראל. בתחילת המאה ה-19, רוב הישוב היהודי בא"י היה ספרדי, היה זה משה דוד גאון שריכז את הפעילות ותיעד את התקופה בספרים ובכתבים רבים. סגן הרקטור פרופ' אמנון אלבק היטיב להגדיר שמטרת הכנס היא "לא כתיבה מחדש של ההיסטוריה אלא הדגש להשלמת החוסרים".

"התשתית הכלכלית-חברתית לפני קום המדינה נוסדה על ידי יהודי ספרד האלו. כאן למעשה מתחיל הסיפור הציוני בארץ ישראל", אמר ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן. "יהדות ספרד בנתה את התשתית החברתית, התרבותית והכלכלית לתנועה הציונית עוד בטרם הגיעה לארץ. הם אלו שעמדו בקשר עם פקידי הממשל העותמאני, הם אלו שדאגו למימון מבנקים, והם, שהיו קונסולים של מדינות זרות, דאגו להפעיל לחץ על השלטון הזר. הסיפור הזה מעולם לא סופר".

אוחיון מוסיף ואומר שכאשר מביטים בספרי הלימוד שליוו אותנו מקום המדינה, אתה נוכח לדעת שהסיפורים הללו פשוט אינם קיימים.

גאון הוא נצר למשפחה ממגורשי ספרד ועלה ארצה מבוסניה עוד בטרם מלחמת העולם הראשונה. בחייו, גאון היה פעיל פוליטי ולקח חלק בתנועה הציונית. בצעירותו הוא מילא תפקידים שונים בהנהלה הציונית, הן במזכירות הכללית של התנועה והן בלשכת העיתונות שלה. כעיתונאי היה בקיא בשפה העברית ופעל לחזק את השפה העברית בקרב יהודי התפוצות.

בנו, יהורם גאון, איש התרבות שהפך לאחת מדמויות המופת של מדינת ישראל, קונן על העוול ההיסטורי שנעשה לאביו בחלוף השנים. "לו זכה אבי באחוז מן הכבוד המורעף עליו באוניברסיטאות ובמרכז שהוקם על שמו בבאר שבע, בספרים שיצאו לאור לאחר מותו ובתלמידים הנעזרים במחקריו, אולי היה מאריך ימים, אולי היה שמח יותר בחייו".

גאון הביע את צערו על פעילותו האקדמית החשובה של אביו שמעולם לא זכתה לכבוד המגיע ולהנצחה הראויה, "העולם האקדמי לא החזיר לו אהבה ולא אימצו אל לבו", אמר גאון, "אני שזכיתי להביא את הספר שלו לדפוס מחודש, אומר היום בחרדת קודש - קטונתי".

בנאומו, קרא ד"ר שמעון אוחיון לתקן את העוול ההיסטורי: "מכאן אני רוצה לקרוא לשר החינוך הרב רפי פרץ ולמנכ"ל המשרד שמואל אבוהב – תקנו את העוול הגדול הזה שנעשה ליישוב היהודי הספרדי בארץ ישראל. אנשי היישוב היו מלח הארץ ותרומתם למדינה הייתה נחוצה וחשובה. אנא השלימו את הפרק המרכזי הזה שחסר בספרי הלימוד. היכן הסיפור שלנו? מי מכיר את הסיפורים שלנו?".

whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7