וירוס הקורונה ייעלם, זה ייקח עוד חודש, חודשיים, או שנה, אבל בסופו של דבר הוא ייעלם. או שהוא ייעלם מעצמו בשל חום הקיץ או שבקרוב יצא לשוק העולמי החיסון שיפתור את הבעיה.
כשזה יקרה, והקורונה כבר לא תהיה בחדשות, נחזור כולנו לשגרת היום יום ולמקומות העבודה. חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות (אלה שיישרדו את המשבר) ילקקו את פצעיהם, יעשו בקרת נזקים וישובו לעבודה, ואנחנו הציבור, נחזור לטייל בעולם היפה, המזמין והקורץ שסביבנו.
כשזה יקרה, אני מציע לא לשכוח את חברות התעופה הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע ואת התנהגותן המופתית בעת משבר הקורונה.
אנחנו צריכים לזכור שחברות התעופה היחידות שהמשיכו לטוס לישראל וממנה, למרות ההפסדים הכבדים בשל מיעוט הנוסעים, הן חברות התעופה הישראליות, חברות התעופה הראשונות שהחזירו כסף לנוסעים בשל המצב, הן חברות התעופה הישראליות והחברות היחידות שתמיד 'מצילות' אותנו מקטסטרופה הן החברות הישראליות: אם זה במהלך מבצע צוק איתן, כשהחברות היחידות שהמשיכו לטוס לישראל הן הישראליות, אם זה כשהר הגעש באיסלנד השבית את הטיסות באירופה והחברות הישראליות שלחו מטוסים מיוחדים לאסוף את הישראלים, ואם זה עם התפרצות הקורונה, שרק החברות הישראליות המשיכו לטוס כדי להשיב את כולנו הביתה, לישראל.
אז כשכל הבלגן ייגמר, בואו לא נשכח ונביע בפועל את הוקרתנו לחברות התעופה שלנו. זה מזכיר לי בדיחה ישנה על חולה שעבר ניתוח קריטי, ולאחר שהניתוח עבר בהצלחה שאל את המנתח כמה עליו לשלם לו: "תשלם לי כמה שהיית מוכן לשלם לפני הניתוח" השיב לו הרופא. ולענייננו, אמנם מדובר בחברות תעופה שכולן בבעלות פרטית, שלא משתפות אותנו ברווחים כשהן מרוויחות עלינו, ושבמהלך השנה אנו אוהבים 'לקטר' עליהן ולהצביע בקול גדול על מחדלים (איחור, שירות, רמת אוכל וכו'), אבל, אלה החברות היחידות שנזעקות לטובתנו בעת צרה אמיתית.
קטסטרופת הקורונה גם מלמדת ומזכירה לנו את הכלל "מה שזול עולה בסופו של דבר ביוקר". עשרות אלפי ישראלים לומדים זאת כעת בדרך הקשה, כאשר חברות תעופה זרות לא מעדכנות על ביטולי טיסות ומסרבות להחזיר כספים על טיסות וחבילות נופש שהוזמנו מהן זה מכבר.
את הוקרתנו צריך להביע בדרך פשוטה – להזמין טיסות, נופשים וכו' קודם כל מהחברות הישראליות ולתת להן עדיפות על פני כל שאר חברות "השמיים הפתוחים" (שכעת סגורים). אמנם כשמדובר בכיס שלנו כל שקל חשוב, כי הרי אף לא ישראלי אחד רוצה להיות פראייר ולשלם יותר מאחרים, אבל, יש גורמים שהם מעבר לכסף, שקשורים ישירות לחיינו בישראל ולעצם העובדה שאנחנו למעשה חיים באי, שאליו ניתן להגיע רק בטיסות (מסתבר שלא כל הזמן), או דרך הים.
היכולת להיות "ישראלי" בעת צרה ולהביא בחשבון שיקולים שהם לא תמיד חומרניים, צריכה להמשיך ולהדריך אותנו, הציבור הרחב, גם כשנשוב לחיי שגרה.
שמעתי את מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אומר ברדיו "ישראייר תשבית זמנית את כל טיסותיה, רק לאחר שנחזיר את כל הישראלים שטסו אתנו חזרה הביתה" וזה ממש לא מובן מאליו. אז כשהקורונה תדעך והשפיות תחזור, בואו נשיב להן טובה ונטוס קודם כל, רק איתן.