רשימת דרישות משותפת

התסריט האופטימי והתסריט הפסימי של ממשלת גנץ-המשותפת, והמוצא האחרון של מי שנתקעו בבידוד

אבי סגל , ט"ז באדר תש"פ

בני גנץ
בני גנץ
צילום: קובי ריכטר/TPS

1.

התרחיש הפסימי: שלום.

ממשלת גנץ יוצאת לדרך בתמיכת הרשימה המשותפת. בתוך 48 שעות נכנסת ישראל לתהליך מדיני עם הפלשתינים. נציגי שני הצדדים נפגשים למו"מ בקהיר.

נציג פלשתיני: יש לנו פה רשימה של דרישות.

נציג ישראלי: מוסכם.

פלשתיני: רגע, עדיין לא העליתי את הדרישות.

ישראלי: עזוב, חייבים להתקדם.

פלשתיני: אנחנו דורשים את שחרור כל האסירים שלנו מהכלא.

ישראלי: ברור.

פלשתיני: ושתחמשו מיד את הצבא שלנו בנשק הכי חדיש.

ישראלי: כולל טילים ארוכי טווח. חייבים להתקדם.

פלשתיני: ותפנו מיד את השטחים הכבושים.

ישראלי: גם אלה שנכבשו ב-1948.

פלשתיני: ותכריזו על מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית.

ישראלי: לא רק מזרח אלא גם מערב, צפון ודרום.

פלשתיני: ואז אפשר יהיה לדבר על 'הודנה' לחודשיים.

ישראלי: מספיק שבוע-שבועיים, ואתם יכולים להפר אותה אחרי יומיים.

פלשתיני: אבל לפני הכול יש להחזיר את כל הפליטים לבתיהם.

ישראלי: בוודאי, הנה מפתח מאסטר. הכול שלכם כולל הולילנד. היהודים כבר אורזים מזוודות כדי לחזור לאירופה.

פלשתיני: מה פתאום אירופה, הם שוב יכבשו שטח מוסלמי.

ישראלי: שטויות, הם לא ישרדו שם את הקורונה. יאללה, חייבים להתקדם.

פלשתיני: תגיד, מר טיבי, אתה בטוח שהממשלה שלכם תסכים לכל זה?

ישראלי: אה נכון. חחח... שכחתי שאני כבר לא מייצג את הצד שלכם... חודשיים הודנה אמרת? אני דורש שלושה חודשים.

פלשתיני: חודש.

ישראלי: מוסכם. חייבים להתקדם.

2.

התרחיש האופטימי: מלחמה.

ממשלת גנץ יוצאת לדרך בתמיכת הרשימה המשותפת. בתוך 48 שעות פותחים ערביי יהודה, שומרון וחבל עזה במתקפת טילים כוללת על ערי ישראל. למרבה המזל, אזרחי ישראל מוכנים לתרחיש מעין זה. הם נכנסים למקלטים ולממ"דים, מוציאים את כל ערימות הפופקורן שהכינו מראש, פותחים שקית אחת, ממתינים לתגובה של ממשלת ישראל ונהנים מכל רגע.

3.

"שלום, הגעתי למוקד מד"א? יש לי כמה שאלות על הבידוד הביתי בעקבות הקורונה".

"בבקשה, בשביל זה אנחנו פה".

"אם אני בבידוד, ובעבודה מבקשים ממני להגיע בדחיפות, מותר לצאת?"

"לא, אדוני. מי שנמצא בבידוד לא יוצא לשום ענייני עבודה".

"טוב. האם אני יכול לפחות לקחת את הילדים לבית הספר?"

"לא, בידוד זה אומר להישאר בבית וכמובן לא להתקרב לבני המשפחה".

"ככה? סנדביצ'ים בבוקר אני יכול להכין להם?"

"תן למישהו אחר להכין את הסנדביצ'ים, ובכלל תשתדל לא לצאת מחדר הבידוד".

"בסדר. עוד שאלה: אם יש לי אירוע משפחתי באולם שמחות, האם אני יכול לקפוץ לכמה דקות ולהגיד מזל טוב?"

"אתה רציני? להיות בחברת מאות אנשים בתקופת בידוד? חס וחלילה, אל תצא מהבית!"

"אפילו לא לדקה בשביל להתנשק ולהתחבק עם קרובי משפחה?"

"במיוחד לא להתנשק ולהתחבק! מה קורה איתך, בנאדם?"

"הבנתי, תודה רבה לך".

"בשמחה. אפשר לעזור בעוד משהו?"

"רק שאלה אחת: אולי אתם יודעים איפה קונים כרטיסי טיסה למילאנו ובחזרה?"