דרך הכסף

מחקר חדש של מכון המחקר NGO Monitor מראה כיצד ארגון 'יש דין' פעל מול ממשלת ספרד כדי שתעביר כספים ל'מרכז הפלשתיני לזכויות האדם'

שילה פריד , ט"ז באדר תש"פ

כספים ממשלות זרות מממנים פעילות משפטית נגד צה"ל. אילוסטרציה
כספים ממשלות זרות מממנים פעילות משפטית נגד צה"ל. אילוסטרציה
צילום: Abed Rahim Khatib, פלאש 90

תביעות נגד ישראל בהאג, תמיכה בחזית העממית וסיוע לאסירים ביטחוניים – אלו היעדים שלשמם מוזרמים כספים ממשלת ספרד לבקשת ארגון שמאל ישראלי. הקשרים של ארגון 'יש דין' שנחשפים כאן, מטילים צל כבד על פעילותו. בשנת 2015 הוקם מנגנון תיאום בין המחלקה המשפטית של ארגון 'יש דין' לבין המחלקה המשפטית של PCHR - המרכז הפלשתיני לזכויות האדם - המזוהה על פי הגדרות ממשלת ישראל כארגון טרור של ממש. לצורך הפרויקט פנו שני הארגונים במכתב משותף לממשלת ספרד, שנרתמה למשימה והעבירה סכום כסף נדיב. הספרדים העבירו את המימון דרך ארגון Nova-Act, וכך פועל הארגון הפלשתיני שמושבו בעזה, בשיתוף פעולה עם עמותת השמאל.

פעילותה של עמותת השמאל הקיצוני 'יש דין' מאז ומעולם הייתה שנויה במחלוקת. מאז הוקמה לפני כ-15 שנים על ידי נשות 'מחסום ווטש', פועלים אנשיה במסווה של זכויות אדם ושיפור חייהם של הפלשתינים ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בפועל, מסייע הארגון לפלשתינים בתביעות נגד חיילי צה"ל, הכתמת שמה של ישראל בעולם, ופגיעה בהתיישבות באמצעות פעילות משפטית.

'המרכז הפלשתיני לזכויות אדם' – זה נשמע אולי שם תמים. אבל למעשה, מדובר בגוף אותו מנהיגים בוגרי ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלשתין', המוביל קמפיינים אנטי-ישראליים של לוחמה משפטית, תוך התעלמות מקיומו של טרור נגד אזרחים ישראלים, ומציג גרסה מעוותת של העימותים בין ישראל לערבים המבוסס רק על הנרטיב הפלשתיני.

הקשרים בין המרכז הפלשתיני ל'חזית העממית לשחרור פלשתין', אינם דבר הנשמר בסוד. ב-27 ביוני 2015, ועדת האסירים של החזית העממית השתתפה בסדנה שאורגנה על ידי PCHR. האירוע נערך "בסולידריות" עם חאדר עדנאן, חבר ואחד המנהיגים הבולטים של ארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי הפלשתיני, במהלך שביתת הרעב שקיים עדנאן בכלא הישראלי במשך חדשים. חבר ועדת האסירים של החזית העממית האני מיזהר, קרא ל-PCHR "לעשות מאמץ כפול ליצור קשרים דחופים עם כל המוסדות, ולהעלות את נושא האסירים עם הקהילה הבינלאומית והעולם החופשי כדי שנוכל להציל את חייו".

המעורבות בטרור נשזרת בפעילותם של כל הבכירים בארגון: יו"ר המרכז הפלשתיני, ראג'י סוראני, מעורב מאוד בצעדות הטרור שמובילה חמאס. מעורבות זו כוללת הפקת סרטונים, סיקור שבועי, והכנת דוחות על פעילות צה"ל. ג׳באר וישאח, סגן יו"ר הוועד המנהל של המרכז, שימש עד לשנת 2017 כ"ראש הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלשתין ברצועת עזה". וישאח היה כלוא יחד עם המחבל סמיר קונטאר, וברך בחגיגיות על שחרורו מהכלא. "היום זה הוא יום שמחה אמיתי לכל הפלשתינים ולכל שוחרי החופש ברחבי העולם", אמר.

לפני כשלוש שנים אנשי המרכז הפלשתיני הגישו סיוע וייעוץ משפטי לחמאס, באיסוף נתונים וכתיבת מסמכים לצורך שימוש בהליכים משפטיים נגד ישראל בזירות הרלבנטיות. כך שלמעשה ניתן להצביע על קשר אדוק בין פעילות 'יש דין', לבין תעשייה משפטית בחסות חמאס וארגוני טרור נוספים נגד ישראל.

קופת שרצים לא מבוטלת נמצאת גם בביתו של באסם אל אקרא, פעיל ששימש כראש יחידת ההדרכה של המרכז הפלשתיני לזכויות אדם. בפברואר 2018, לאחר פטירתו, פרסמה החזית העממית כתבה באתר האינטרנט שלה בה נכתב על סוכת אבלים שהוקמה עבור באסם אל-אקרע בקהיר, והתייחסה אליו כאל מי "שליווה את החזית העממית לשחרור פלשתין". החזית העממית ערכה לכבודו אירועי אבל ציבוריים וקראה לתומכיה להשתתף בהלווייתו.

חברתי רק מהצד הנכון

מי שאמונים על חשיפת שיתוף הפעולה הצורם הם אנשי מכון המחקר NGO Monitor, העוקב אחר ארגוני שמאל ומקורות המימון שלהם. אנשי הארגון אומרים לנו כי לא מדובר במקרה יחיד אלא ״יש לא מעט ארגונים ישראליים המקיימים קשרים עם ארגונים פלשתיניים שנמצאים בחוד החנית של המלחמה הפוליטית נגד ישראל". כך, הם מסבירים, "ממצאי הכתבה כפי שמוצגים הם רק דוגמא שמראה כיצד עובד קמפיין של לוחמה משפטית במימון ממשלתי זר. לאחרונה מספר ממשלות פרסמו קווים מנחים על מנת למנוע מימון לארגונים הקשורים לחזית העממית, ואנו מקווים שממשלות נוספות יצטרפו למהלך".

עורך הדין אבינעם גואלמן מכיר מקרוב את עבודתם של ארגוני זכויות האדם המשרתים את הצד השמאלי של המפה הפוליטית. לדבריו, לפחות חלק מפעילות זו יש להוציא מחוץ לחוק. "לפני שנה וחצי נרשמתי להשתלמות של עשרה מפגשים אותם ארגן אחד 'מהארגונים החברתיים' התומכים בפלשתינים", הוא מספר. "נאלצתי להציג את עצמי כפעיל חברתי – שזהו תיאור נכון אמנם – אבל כזה שנמצא בצד הנכון של המפה הפוליטית.

"ההשתלמות עסקה בדיני הכיבוש, במעמד הפלשתינים, בדין הבינלאומי, ובכלים המשפטיים שניתן להעמיד לטובת פעילותם של אותם ארגונים כנגד מדינת ישראל. היה מצער לראות שוב ושוב, שכאשר שאלתי את המארגנים שאלות קשות על האיפה ואיפה שהם נוהגים כלפי אזרחים ישראלים החיים ביהודה ושומרון, לא ניתנו לי תשובות המניחות את הדעת. במהלך אותם מפגשים, התברר לי כי ארגונים אלו פועלים נגד מדינת ישראל, במסווה של סיוע הומניטארי, במימון של כספים בעיקר ממדינות בחו"ל".

גואלמן מספר כי ניסה בזמנו לקדם אכיפה כנגד אותם ארגונים. "כבר אז פניתי לשרת המשפטים איילת שקד וביקשתי את הגברת האכיפה כנגד ארגונים אלו, ויצירת שקיפות של פעילות אותם הארגונים, וחבל שלא נעשה מספיק בנושא זה. אם הדברים המיוחסים לארגון נכונים, זה מצער מאוד לראות שוב שארגונים 'חברתיים' משתפים לכאורה פעולה עם ארגונים שמטרתם חיסול מדינת ישראל, כשכל הפעילות נעשית לכאורה במסווה של פעילות למען 'זכויות אדם'. מצער לראות כי אצל ארגונים אלו ודומיהם, 'זכויות אדם' יש רק 'לפלשתינים', אבל חלילה לא ליהודים. הגיע הזמן שהמחוקק הישראלי יאסור על כל פעילות של ארגונים התומכים בעקיפין בארגוני טרור במסווה של פעילות הומניטארית ויעמיד לדין פלילי את ראשי הארגונים".

גואלמן סבור כי הבעיה אינה מצויה בארגון מסוים כזה או אחר, אלא במדיניות סלחנית כלפי מי שפוגעים בביטחון ישראל, אך נהנים מהחופש הפוליטי שלה. "אחרי ששוב ושוב ועדת הבחירות פוסלת חלק ממועמדי הכנסת מהמפלגות הערביות עקב התבטאויות קשות שלהם, ולבסוף הם מצליחים להיכנס לכנסת בחסות ההגנה שנותן להם בג"צ, מה יש לנו להלין על ארגונים החשודים בפעילות המחלישה את מדינת ישראל?", הוא תמה.

שוחקים את ההרתעה

למרות ניסיונות ההשתקה של חלק מהמפלגות הערביות כלפי מי שמעז לבקר אותם על עידוד פעילות טרור, בין היתר באמצעות הגשת תביעות דיבה נגד עיתונאים – העובדות נמצאות על השולחן. ההיסטוריה הפלילית והביטחונית של מפלגת בל"ד כבר פורסמה מספר פעמים. חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שכיהן כח"כ במסגרת הרשימה, נחשד בין היתר בסיוע לאויב במלחמה, כאשר העביר ידיעות סודיות לחיזבאללה בעיצומה של מלחמת לבנון. חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס השתתף במשט שנועד לפרוץ את הסכר הימי הישראלי על עזה, ולאחר מכן הורשע בעבירת מתן אמצעים לביצוע טרור, כאשר הבריח טלפונים סלולריים למחבלי החמאס בעודו משתמש בחסינותו כחבר כנסת.

חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי הורשעה בעבירה פלילית, כאשר השתתפה במשט האלים של אוניית 'מרמרה', והתבטאה פעמים רבות נגד מדינת ישראל ואף עודדה את אויבי ישראל לפגוע בה. ח"כ סעיד נפאע הורשע אף הוא בעבירות של מגע עם סוכן זר ויציאה שלא כדין למדינת אויב. חבר הכנסת לשעבר ג'מאל זחאלקה ריצה עונש מאסר בגין חברות בארגון עוין וביקר את עזמי בשארה הנמלט. כל אלו ואחרים רק מדגישים את הבעיה הגדולה הניצבת בפני החברה הישראלית, שרוצה אמנם לשלב את ערביי ישראל, אך מתקשה לעשות זאת עם המייצגים שלהם בכנסת, שבחלקם נחשדים ואף מורשעים בפעילות טרור.

סא"ל במיל. בועז קוקיא, אביו של לוחם הנח"ל רון קוקיא שנרצח בפיגוע בערד, הוא חבר בפורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות, המלווה על ידי ארגון 'אם תרצו'. כנציג הארגון, הוא מבקר בחריפות את פעילות ארגון 'יש דין' וקשריו עם מקבילו בצד הערבי. לדבריו מדובר בפגיעה של ממש בחיילי ומפקדי צה"ל ורמיסה של בטחון ישראל. "ארגון 'יש דין' מסייע פה בפועל לבית הדין הבינלאומי בהאג לקבוע שורה של החלטות נגד צה"ל, לוחמיו ומפקדיו", אומר קוקיא בשיחה עם 'בשבע'. "כשקצינים ירצו לנסוע לחו"ל יהיו נגדם צווי מעצר והם עלולים להגיע לבית הדין בגלל פעילות של ארגוני שמאל ישראלים. זה כואב מאד. מעבר לעניין המשפטי – יש פה פגיעה בביטחון וביכולת הבסיסית להגן על אזרחי ישראל. החיילים הזוטרים בשטח אולי לא מרגישים את זה בשלב זה, אבל ההחלטות של הקצינים המערכתיים מדרגת סא"ל ומעלה יכולות להיות מוטות מהפחד והחישובים המתמידים – איך יגיבו לזה בעולם, איך זה יצטייר משפטית ואיך זה יופיע בתקשורת.

"הוראות הפתיחה באש ומדיניות צה"ל נפגעת לחלוטין מהפעילות הזאת. יש מקרים שחיילי צה"ל חוטפים בקת"בים לעבר הרכבים שלהם ביהודה ושומרון והם לא מגיבים. זה חלק ממדיניות, והמדיניות הזאת פוגעת בהרתעה. הרצון של מערכת הבטחון הישראלית היום, ולא רק צה"ל אלא כל הגופים, היא לשמור על שקט בלי להבעיר את השטח יותר מדי, ולכן נמנעים מכל גביית מחירים מאותם פורעים. גם השב"כ נוהג כך – נמנעים מכל חיכוך ומלבד חיסולים שנצרכים, הם לא פועלים בשטח. השב"ס פועל כך גם כן בבתי הסוהר. זה שומר על שקט יחסי אולי לכמה ימים או שבועות אבל בטווח של חמש או שש שנים קדימה זה שוחק את ההרתעה ופועל בדיוק הפוך. כאיש צבא, במהלך השירות במבצע חומת מגן, אני זוכר איך עמדנו בטול כרם וקלקיליה מול אלפי מתפרעים, ואני דאגתי שבמסגרת הוראות פתיחה באש המותרות לי תהיה גביית מחיר מכל מי שצריך לגבות ממנו. כך עשינו וזה עבד. את ההרתעה צריך לייצר לא בימי מלחמה או מבצע צבאי, אלא בשגרה, בין המלחמות. צריך לפעול כל הזמן כדי להשיג אותה ולא ללכת אחורה. צר לי שיש ארגונים שמיצרים את צעדי צה"ל בלוחמה החשובה הזאת. הנזק שנוצר מהפעילות הזאת הוא בלתי הפיך, נצטרך שיקום מעמיק של ההרתעה אחרי הפגיעה החמורה הזאת".

מ'יש דין' נמסר בתגובה על הטענות העולות בכתבה: "מדובר בשקר מוחלט. לא היה ולא נברא. כדאי שעיתון 'בשבע' יבדוק את המקורות שלו".