"אין לנו חיסונים, יש לנו חוסן"

מומחים רפואיים צופים שרוב החולים יצלחו את הקורונה בקלות ואנשי הכלכלה צופים למשק מכה אנושה. הקורונה בישראל, תמונת מצב

יוסף ארנפלד , ט"ז באדר תש"פ

"כל אחד צריך להתכונן נפשית להישאר בביתו". רחוב ישראלי
"כל אחד צריך להתכונן נפשית להישאר בביתו". רחוב ישראלי
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

רק לפני שבועות ספורים הגיע נגיף הקורונה לישראל, ועכשיו כבר מדובר בעובדה מוגמרת. אלפי בדיקות לגילוי קורונה כבר נערכו, ולמעלה מ-25,000 איש נאלצו להיכנס לבידוד בית עד עתה. מספרם של אלה שנמצאו חולים הולך ועולה. בין החולים האחרונים שזוהו נמצא ראש ישיבת מקור חיים, הרב דוב זינגר, אשר שב בשבוע שעבר מביקור בארצות הברית. במהלך הביקור הוא נדבק בנגיף הקורונה. כעת הוא שוהה בבידוד ביתי ומצבו טוב, אך חלק מעובדי הישיבה שהיו עימו במגע נשלחו לבידוד, והלימודים בישיבה לא יתקיימו לפחות עד יום ראשון. במהלך חג הפורים השתתף הרב בלוויה של תלמיד בשומרון, וכל מי שהיה עמו במגע במשך למעלה מ-15 דקות, במרחק קטן משני מטרים, התבקש להיכנס לבידוד ולדווח למשרד הבריאות.

מבין החולים עד כה, רק אחדים נמצאים במצב בינוני, ואחד המצב קשה. זהו נהג אוטובוס תיירים ממזרח ירושלים, שהסיע קבוצת צליינים מיוון שנדבקה בקורונה. הוא מאושפז בבית החולים פוריה בטבריה, ללא שינוי במצבו, והוא עדיין מורדם ומונשם.

עם כל זאת, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, אין אפילו נפטר אחד מהנגיף בארץ. בראיון לחדשות 12 העריך המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי מספר החולים צפוי להאמיר, אך רובם לא יצטרכו טיפול יוצא דופן. "לפי הערכות שלנו נגיע לאלפים ואפילו עשרות אלפי חולים, לא ניתן למנוע את זה. לא כל עשרות אלפי החולים יגיעו לבתי החולים, הרוב יטופלו בקהילה. 80 עד 90 אחוז מהחולים יהיו חולים קלים מאוד שלא יקרה להם שום דבר, הם רק יצטרכו להישאר בבידוד בבית עד שתעבור המחלה. הם לא יזדקקו לטיפול רפואי מיוחד".

לא להפיץ מידע כוזב

ההשפעה הבולטת של הקורונה עד כה, מלבד מה שנוגע לחולים עצמם, היא ההגבלות על פעילויות ואירועים המוניים. בנוסף, משרד הבריאות הנחה את הציבור להימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים, והמליץ לקשישים עצמם (וכן לבעלי מערכת חיסון חלשה) לצמצם מגעים ככל הניתן תוך שמירה על שגרת החיים.

"זאת בהחלט מחלה מדבקת ומסוכנת לאנשים מעל גיל 60 ולחולים במחלות כרוניות", מבהיר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, "אשר על כן, חובתנו לנקוט בכל האמצעים כדי שכל אחד יגן על עצמו ועל חבריו ובני משפחתו, תוך שמירה על הכללים, כולל שינוי נצרך באורח החיים, ביטול פעילויות מתוכננות והקפדה על כללי ההיגיינה".

"יחד עם זאת, אין מקום לבהלה או חרדה", ממהר פרופ' לוין להרגיע, "יש לנו צוותי בריאות ורפואה מהטובים בעולם. יש לנו חברה ישראלית מגובשת, אשר יודעת להירתם בשעת צרה וביחד נוכל גם לאירוע הזה. מה שחשוב זה לחזק את מערכת הבריאות שלנו. הכיוון של משרד הבריאות, זהירות ונקיטת צעדים חמורים בתחילת האירוע, הוא כיוון נכון. למדנו מהניסיון ומהמדע שדווקא בתחילת התפרצות יש לנקוט באמצעים חמורים כדי למנוע ולעכב אותה. כמובן צריך לפעול בצורה מדויקת ומידתית, ולהתאים את ההחלטות לשלב שבו אנחנו נמצאים. סגירת הגבולות הייתה נכונה בשלב הראשוני, כשעדיין לא היו מקרים בישראל, אבל עכשיו יש מקום לשקול זאת מחדש".

מאידך, בנוגע לכמות העצומות של האנשים שנשלחים לבידוד, פרופ' לוין סובר שהן קצת מוגזמות. "למגעים אדוקים זה מוצדק, ולכן נעשות פעולות חקירה כדי לאתר את המגעים האדוקים של מרחק של פחות משני מטר, והם בהחלט מצריכים הסגר בית. אבל ההודעות של משרד הבריאות שכל מי שהיה במקום מסוים צריך להיכנס באופן מיידי להסגר בית, כשלעיתים מדובר במקום ענק כמו שער שמונה באצטדיון בלומפילד – זו גישה שלא מספיק מדויקת וגם לא משיגה את המטרה". התחושה של פרופ' לוין היא שלא תמיד ההחלטות מתקבלות על רקע מקצועי גרידא. "חשוב מאוד להקפיד שאנשי המקצוע יקבלו את ההחלטות, ולא יווצר הרושם שהפוליטיקאים הם אלו שמקבלים את ההחלטות. זה חייב להיות מעל כל מחלוקת פוליטית".

כדי לצמצם במידה מיטבית את הפאניקה שנוצרה בציבור, פרופ' לוין ממליץ על שלושה צעדים עיקריים: "כל אדם עם שיעול, חום או תחלואה נשימתית - צריך להישאר בביתו ולהימנע מלבוא במגע עם אנשים. כל אחד, ובמיוחד אנשים מעל גיל שישים וחולים במחלות כרוניות, צריכים לצמצם את החשיפה לאנשים אחרים במגע אדוק. כמובן לא ללחוץ ידיים, ולא פחות חשוב: לשמור על ההיגיינה האישית. לשטוף ידיים לעיתים קרובות, ולהימנע ממגע אדוק עם אנשים חולים. אם נקפיד על הכללים הללו, נצליח לצמצם ולהתמודד עם נגיף הקורונה. לא צריך לקחת את ההנחיות קדימה, אלא ליישם אותן בדיוק כפי שהן, מהצד המקצועי, בצורה רגועה".

אפשר לשער לאן הדברים הולכים?

"מדובר במגפה עולמית שלא תעלם במהירות ועלולה לקחת זמן רב. אפשר לקוות שעם שינוי מזג האוויר, גם בזה יהיה שינוי, אבל צריך להיערך לאפשרות החמורה יותר, להתפרצות רחבת היקף בתקופה ממושכת. כל אחד צריך להתכונן נפשית לאפשרות שהוא יצטרך להישאר בביתו לתקופה מסוימת. בסוף צריך לזכור שזה אמנם מצב חירום, אבל לא כזה שמאיים עלינו באופן קיומי. לא על החברה הישראלית ולא על האנושות. זאת מחלה חדשה שפוגעת באנשים, אבל נוכל להתמודד איתה, תוך נקיטה בצעדים הנדרשים. לכל אחד מאיתנו יש אחריות לא להיכנס לחרדה ולא להפיץ מידע כוזב. אין לנו חיסונים, אבל יש לנו חוסן שאותו צריך לנצל".

"המשק הישראלי זקוק למנהיגות"

עשרות האלפים שנמצאים בבידוד, כמו גם חובת הבידוד ל-14 יום שחלה על כל החוזרים מחו"ל, גורמים להשפעה מהותית על הכלכלה הישראלית באופן כללי, ובפרט על ענף התיירות. בעקבות עלייה חדה בביטולי הטיסות, החלה חברת אל-על בפיטורי מאות עובדים, ובנוסף שלחה מכתבי פיטורים למאות נוספים מתוך 2,800 העובדים הזמניים בחברה. 700 מיליון דולר הוא הסכום שאל-על מעריכה שנדרש לה כדי להבטיח את המשך קיומה. במקביל, בנתב"ג מצמצמים פעילות, והחל ממוצאי שבת הקרובה ייסגר טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות. התחזית לשנת 2020, שבמקור צפתה כ-25 מיליון נוסעים, ירדה ביותר ממיליון נוסעים, וההערכה העדכנית היא ש-24 מיליון יטוסו כתוצאה ממשבר הקורונה.

כדי לתת מענה לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה על העסקים במשק, פתח משרד האוצר מסלול מיוחד בקרן להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. במסגרת המסלול הייעודי, יוכלו הבנקים להעמיד הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף מצטבר של עד 4 מיליארד ש"ח בפעימות, בשיעור מוגדל של ערבות מדינה ותוך תשעה ימי עבודה. עם זאת, במסיבת עיתונאים שכינס השבוע (שלישי) יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, עם ראשי המגזר העסקי, הוא הזהיר כי ישראל נמצאת ב"שעה האחרונה לפני קריסה מוחלטת של ענפים במשק". בר-דוד קבע כי "המשק הישראלי זקוק בעת הזאת למנהיגות. אם ראש הממשלה לא ימנה גורם אחד שיתכלל את האירוע, נמשיך לצלול". לדבריו, סגירת הטיסות מכניסות ענפים שלמים "למגננה ולדימום. המשק לא יכול להחזיק יותר מ-48 שעות".

בתוך כך, הודיע ראש הממשלה נתניהו ברביעי בצהריים על שורת צעדים כלכליים להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה שפוקד את המשק. "המטרה שלנו היא לאפשר תפקוד למשק. העזרה הראשונה זה 10 מיליארד שקל למשק", אמר נתניהו, שהודיע גם על תוספת בגובה שמונה מיליארד שקל לקרן הסיוע לעסקים קטנים.

"הנפגעים הראשונים הם העסקים הקטנים", קובע בעל עסק בתחום התיירות עמו שוחחנו. "לעסקים גדולים יש גב כלכלי איתן, או עסקים נוספים שמחפים על ההפסד, אבל העסקים הקטנים לא יכולים לספוג הפסדים לאורך זמן וזה מסוכן גם לטווח הארוך. כל ענף התיירות נפגע, לא רק חברת אל-על שאותה המדינה מפצה, ומושקעים בה גם אנשים שהם בעלי עסקים אחרים. העסקים הגדולים מקבלים מהבנקים אשראי שלא מעניקים לעסק תיירותי קטן, שיש לו אורך נשימה קצר יותר ופחות יכול לספוג הפסדים. למרות הביטולים, אנחנו עדיין נדרשים לשלם מיסים ולהפריש פנסיות. כל זה ללא הכנסות. אם הקורונה תימשך יותר מחודש, אנחנו עלולים להיכנס למיתון קשה. המדינה צריכה להיות ערוכה למצבי מלחמה או מגפה; התחושה היא של חוסר היערכות מקיף, שעלול לגרום לעסקים כמונו למכת מוות".

הצלה על חשבון הציבור

"הגבלת כניסת זרים לישראל, והכנסת עשרות אלפים להסגר ביתי, גורמות למחיר כלכלי כבד", קובע פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה באוניברסיטת וורוויק באנגליה. "זה לא הקורונה שפוגעת בכלכלה, אלא ההנחיות. אני לא מומחה לבריאות, אבל התחושה שלי היא שמפריזים מעט. ההגבלות שהטיל משרד הבריאות משפיעות באופן ישיר על הכלכלה, היות והן גורמות למשרדי ממשלה אחרים, החל מראש הממשלה דרך משרד האוצר ומשרד הכלכלה, להגיב. התגובות הם מאוד מסוכנות".

לדבריו, יש לחץ אדיר מכיוון התעשיינים וההסתדרות על המדינה להכניס יד עמוק לכיס ולפזר כסף לעזור לעסקים. "מטבע הדברים, מי שלוחץ מייצג אינטרסים צרים. יש עובדה מתמטית ברורה: אין לממשלה כסף. כל שקל שהיא נותנת למישהו בא על חשבון מישהו אחר. אין מקורות שהם לא הציבור הרחב. נשאלת השאלה האם במצב של האטה כלכלית, מוצדק לקחת כסף מאנשים מסוימים כדי לתת לאנשים אחרים. החברה הבולטת ביותר שדורשת הצלה מהממשלה היא כמובן אל-על. האם זה מוצדק שאנשים שהשכר הממוצע שלהם הוא 10,000 שקלים בחודש, יצילו חברה שמשלמת משכורות פי חמש או פי עשר מזה, כדי שיוכלו להמשיך ולשלם את המשכורות הללו? לדעתי לא. ואם מצילים את אל-על, איפה זה עוצר? איך אפשר בכלל לעשות קריטריונים בלי לעשות איפה ואיפה על חשבון הציבור?"

פרופ' מואב מבקר גם את ההצהרות הממשלתיות. "אני מתנגד לכל הקריאות הפופוליסטיות שהגיעו גם מנתניהו וגם בהתקפה הגסה של ניר ברקת על מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. שר הכלכלה גם אמר שיש עודפים בקופה של משרד האוצר. זו טענה מגוחכת. הכי חשוב להסתכל בפרספקטיבה היסטורית. במשבר 2000 נכנסו למשבר בגירעון מאוד קטן, מה שאפשר למשבר להגדיל את הגרעון ללא השפעות חמורות. במקום לעשות מהלכים פופוליסטיים ולשפוך כסף ציבורי לבעלי אינטרס, ניהלו מדיניות נכונה. במשבר של 2008-2009, הייתי יועצו הכלכלי של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, בלמנו את כל הדרישות הפופוליסטיות ולא פתחנו את הקופה הציבורית. כתוצאה מכך, מדינת ישראל חוותה את המשבר הכלכלי בצורה מצוינת לעומת מדינות אחרות".

לדעת פרופ' מואב, הענקת הלוואות מדינה מסובסדות היא סוג של סיוע שרק מחריף את המשבר. "כך זה בכל תחום. כשמחליטים על הגדלת קצבאות הנכות, יש יותר נכים. כשמחליטים לסייע לעסקים במצוקה, יש יותר עסקים במצוקה. המחשבה שניתן וחייבים לעשות משהו היא שגויה. יש כוח עליון שמכה בנו ולא ברור שצריך לעשות משהו. לפעמים כדאי שלא לעשות, אם מדובר במהלכים מזיקים. חלק מהעסקים יקרסו, מה לעשות. זה טבע העולם. אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית, וטבע העולם הוא שחברות שאינן תחרותיות קורסות. חברות טובות שהן רווחיות בימים כתיקונם, וחוות תקופה קשה, אין סיבה שלא יקבלו אשראי בשוק הפרטי, יחד עם העמדת נכסים לערבות. לחלופין אפשר להנפיק מניות. אבל אם היא החברה היא לא יעילה וממילא עומדת על סף פשיטת רגל ומשלמת שכר מופרז, עדיף שתפשוט את הרגל. לגבי העסקים הקטנים, על מעט מאוד תיגזר גזרת כליה. ייתכן שאפשר להציל עסקים קטנים, אבל כתוצאה מכך יקרסו עסקים קטנים אחרים".

ההערכה של פרופ' מואב היא שהמצב הנוכחי לא יימשך לנצח, ולדעתו מדובר דווקא בהזדמנות מצוינת לרענון ושיפור של המערכת הכלכלית. "אם זה יימשך לנצח, בוודאי שהממשלה תצטרך להחזיק עסקים קורסים בהנשמה מלאכותית. אם לא ימצאו פתרון מהיר יחסית, תהיה מכה כלכלית ונסבול ממיתון. אבל יכול להיות שההתערבות של הממשלה רק תחריף את המצב, לכן צריך להתנהל בצורה נבונה. נכון לעכשיו יש רק מעט דברים מועילים שאפשר לעשות, כמו לאפשר לבעלי עסקים שלא לשלם מקדמות למס הכנסה. אם צפוי הפסד, זה בהחלט סביר. מעבר לכך חשוב לזכור שמשבר הוא הזדמנות, כדי לבטל רגולציה מזיקה ולהקל על העסקים או לפשט את מערכת המס. אם הייתה ממשלה מתפקדת, היה אפשר לעשות הרבה דברים נכונים".

להתעשת ולעבוד

לעומת פרופ' מואב, שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, סובר שמדובר בהיסטריה ציבורית גדולה מידי. "הנחת העבודה במשק הישראלי והעולמי היא שעד סוף הרבעון השני של 2020, כשיגיע הקיץ, הנגיף ירגע כפי הערכות המומחים. הפגיעה במשק העולמי תהיה של 0.5% משיעור הצמיחה העולמי, שזה הרבה מאוד, אבל עדיין תחת שליטה. מדובר בכ70 מדינות שנפגעו מהקורונה, בהם בעיקר ייפגעו ענף התיירות וענף הקמעונאות, ויכול להיות שגם שרשרת האספקה העולמית כמו רכב וכימיקלים. בישראל הפגיעה תהיה בתיירות – חברות תעופה, בתי מלון, סוכני נסיעות, מורי דרך וכדומה. אם השיא אכן יגמר אחרי הרבעון השני, הפגיעה בצמיחה תהיה מינורית יחסית – 0.3% מהמשק הישראלי, שמייצר כיום בסביבות 1.4 טריליון ש"ח בשנה, כך שהפגיעה היא של 4 מיליארד ש"ח. אם המשבר אכן ייגמר כצפוי, המשק יצמח חזק יותר ברבעונים שאחרי ויפצה על הנזק".

סלבין צופה שבשנת 2020, במקום צמיחה של 3.3% הצמיחה תהיה רק של 3%. לדבריו, אי-הוודאות הפוליטית, והעובדה שאין ממשלה מתפקדת ומשרד אוצר מתפקד, גורמות לנזק כלכלי הרבה יותר מהקורונה. "השילוב של טיפשות של הפוליטיקאים עם כוח עליון של הקורונה יכול להיות קטלני בשלב מסוים. אני ממליץ לפוליטיקאים להתעשת ולהתחיל לעבוד יחד, כדי שנוכל לצלוח את משבר הקורונה הרבה יותר בקלות".