משהו נשבר.
איתן פולד
נכד לאליעזר ושפרינצא ז"ל
נכד לאסתר ומשה ז"ל
אודים מוצלים מאש,
בן למרי ויונה יבדל"א
אח לארי הי"ד.
דמויות מופת ציוניות שהשפיעו ומשפעים על חיי.
מגיל אפס ינקתי ציונות משדי אימי. ידעתי תמיד שיש מקום אחד ראוי שיהודי יכול לחיות בו. כל חיי, בבית ובכל המוסדות בהם גדלתי, התחנכתי שמדינת ישראל היא קודש. קודש מצד ההגנה אותה היא מעניקה לעם ישראל וקודש מצד היותה התגשמות חזון הנביאים.
זכרונות הילדות המוקדמים ביותר שלי כוללים את הוריי, את אחיי ואותי נוחתים בארץ, וכמו גורים המחקים את ראש המשפחה, נזכר בנו כורעים לקרקע אחרי אבא ומנשקים את האדמה הטובה.
מדינת ישראל היא חלק מהותי בזהות שלי כיהודי, כאדם. דמעות השמחה על הלחי של אמא כשחזרתי בפעם הראשונה במדי צה"ל. תחושת הגאווה אצל אבא בטקס הכומתה בצומת גולני אלו מראות שמלווים אותי.
ואז, רגע אחד נוסף שמשנה את החיים. ארי, האח הענק שלי, הלוחם, נרצח.
הלוחם בגולני, הלוחם באין סוף ימי מילואים. הלוחם למען מדינת ישראל מעל כל במה, אינטרנטית ובין לאומית. הלוחם למען חינוך ציוני למי שלא זכה לראות בכל הטוב שיש כאן במדינת ישראל. נרצח.
כשארי נרצח, התחושה הייתה כואבת ומפחידה. כואבת ברמה הפרטית, מפחידה ברמה הלאומית. מי יילחם את המלחמות שלו? מי ימחה בלהט שרק לו היה נגד הבי די אס, נגד השקרים של אויבי ישראל?!
והחיים ממשיכים, והכאב נשאר, והחלל שהוא השאיר לא נסגר.
הרצח הביא איתו עוד אין סוף תחושות ודינמיקות משפחתיות, וזכרונות וגעגועים.
אחת התחושות הכי מוזרות הייתה מעין ידיעה שארי נרצח באופן שהוא היה רוצה, במרדף אחרי האויב.
ולמה אני משתף בזה?
כי היום משהו נשבר.
דברי הימים של מדינת ישראל מלאה בויכוחים בין חלקי החברה הישראלית. ויכוחים נוקבים. תמיד תמיד ידענו שכל הצדדים רוצים בטובתה של מדינת ישראל ופועלים למען נצח ישראל.
היום, משהו נשבר. זה כבר לא המצב. ראשי כחול לבן חברו לרשימה המשותפת.
רשימה שלא נצח ישראל מעניין אותה. הפוך. לא טובת המדינה היהודית לנגד עיניה. ההפך.
רמטכלים לשעבר של אותו צבא קדוש כרתו ברית עם שותפים של הרעים שבאויבינו.
תומא סולימן, ויזבק וטיבי אינם שותפים לגיטימיים בקידום נצח ישראל, מטרתם הרס מדינת ישראל כמדינה יהודית.
גנץ, אשכנזי, בוגי- איך? איך אתם מוכרים את מדינת ישראל?
איך אתם מוכרים את החזון הציוני עליו גדלנו. אתם רומסים את הערכים בשמם הנופלים מסרו את חייהם. אתם רומסים את הקדושים שמסרו את נפשם למען המולדת הזאת. אתם דורכים על מגש הכסף.
היום משהו נשבר. וזה כואב לי. כי משהו בזהות שלי, בעצמי שלי. נשבר.
ארי, אני מוחה כמו שהיית עושה אם היית פה. אני דורש את עלבונך. אני כואב ומתגעגע. סליחה.