רב קהילת 'אהבת ציון' בבית שמש, הרב מנחם קופרמן, החליט אמש (ראשון) לבטל באופן זמני את כל המניינים בבית הכנסת שלו בעקבות החשש להתפשטות נגיף הקורונה.
במכתב ששלח לבני ובנות קהילתו הוא הסביר את מערכת השיקולים שעמדה לנגד עיניו בעת קבלת החלטה קשה זו.
"אהובי, חבריי ורעי, בני 'אהבת ציון' היקרים", כתב, "בלב קרוע ובעיניים דומעות אני רוצה לשתף אתכם באחת ההחלטות הקשות, אולי הקשה שבהן, שקיבלתי מעודי כרב הקהילה, והיא: לבטל באופן זמני את כל המניינים הקבועים בבית הכנסת, עד שירחם ה' עלינו ויסיר מעלינו כל מחלה וגזרה קשה".
"ביממה האחרונה, השכל והרגש מתחבטים זה בזה", הוסיף. "מצד אחד, עוד ועוד אנשים נדבקים בקורונה – והסכנה גוברת; מצד שני – משרד הבריאות הרי מאפשר התכנסות של עשרה אנשים (ואפילו 20 באולם גדול עם רווחים). יתרה מכך, הרי ידוע שתפילת הציבור אינה חוזרת ריקם, "ומי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" (דברים ד, ז), ו"אין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים" (ברכות ח.)".
"ואם כך, אני שואל את עצמי: כיצד – דווקא בתקופה שאנו זקוקים כל כך לתפילה ולפתיחת שערי שמיים – דווקא עכשיו, נבטל את הקשר הישיר שלנו עם הקב"ה כביכול ונפזר את הציבור ונבטל את המניינים?! הייתכן?!"
"ואז נזכרתי בדוד שלי", הוא ציין, "רופא בכיר ומוהל, שהקפיד מאוד כל פעם לחכות בשביל ברית מילה שבוע שלם מאז שתינוק מבריא ממחלה – כפי שפוסק השולחן ערוך – וזאת, אפילו במקרים שרופאים אמרו שאין שום סיבה בריאותית לדחות כל כך הרבה. וכשאנשים אמרו לו שהוא דוחה ומוותר על ברית ביום השמיני בקלות רבה מידי, ומפסיד את המצווה של 'ביום השמיני' – הוא חזר וציטט את מה שאמר לו הרב שמואל הלוי ואזנר בעל 'השבט הלוי': 'אני לא מקל בברית מילה, אני מחמיר בפיקוח נפש.'"
לדבריו, באותו אופן צריך לנהוג בהכרעת השאלה האם לבול את המניין בבית הכנסת. "כל מי שמצליח לקרוא בין השורות של הודעות משרד הבריאות ומעיין קצת בנושא, מבין שבעצם מבחינה בריאותית יש סכנה אפילו בהתקהלות קטנה יותר מ-10 אנשים, והדרך הנכונה למנוע את התפשטות המגפה היא במניעת התקהלויות באופן גורף. הסיבה כנראה שהממשלה לא אוסרת זאת – היא כנראה משיקולים רחבים יותר, הקשורים בחשש מפאניקה אצל הציבור והנזק הכלכלי הכבד למשק במידה וכל המדינה תהיה בסוג של סגר".
"לכן", הוסיף, "בהתחשב בכך שכנראה יש הרבה חולים בינינו שהם א-סימפטומטיים (ללא תסמינים גלויים), ותפילה בציבור אינה חובה גמורה מבחינה הלכתית – החלטתי לבטל באופן זמני את המניינים בבית הכנסת, וכן לבקש מכל אחד ואחת לא להסתכן בהתקהלות במניינים שיכולה ח"ו לגרום סכנה. זה לא זלזול ח"ו בחשיבות תפילה בציבור, אלא חומרה בפיקוח נפש. אם ביחס לחילול שבת עבור חולה מסוכן אמרו חז"ל 'חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה', על אחת כמה וכמה שגם אנחנו נבטל באופן זמני כמה מניינים, כדי שנוכל בע"ה 'להתפלל מניינים הרבה'".
לסיכום כתב, "אחיי ורעי, חשוב לזכור שלדעת הרבה ראשונים, דווקא בעת צרה חובת התפילה היא מדאורייתא. ולכן, יחד עם הכאב בביטול התפילות בציבור אנו צריכים לוודא ביתר שאת שהתפילה שלנו לא תתבטל אלא תתחזק ותקבל משמעות גדולה יותר; שלא נפספס אף תפילה, שתפילתנו ביחידות תהיה משמעותית עם הרבה כוונה, תפילה מיוחדת ורגשית, לבד או עם הילדים והמשפחה. תפילתנו תהיה בבית, אך עינינו ולבנו יהיו מכוונים כנגד בית הכנסת ובית קדשי הקדשים. החותם בכאב ובדמע, מנחם קופרמן".