היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה אתמול (ג') לשר המשפטים, אמיר אוחנה, את דו"ח הפעילות השנתי שלה.
דו"ח היחידה, שהוקמה כחלק מהמלצות ועדת פלמור במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים, ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית ואפליה בשירות הציבורי.
טיפול בתלונות
במהלך 2019 התקבלו ביחידה 497 תלונות הנוגעות לגזענות או אפליה (למעלה מפי שניים ממספר הפניות שהתקבלו ביחידה בשנה הקודמת – 230 פניות): 33% מהתלונות הן בגין התבטאות גזענית, 30% בגין אפליה במתן שירות, 13% בגין אפליה בתעסוקה, 8% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 7% בנושא פרסום גזעני או סטראוטיפי ו-3% בתחום החינוך.
37% מקרב המתלוננים הם יוצאי אתיופיה, 26% הם בני החברה הערבית, 5% חרדים, 5% יוצאי בריה"מ לשעבר, 3% מזרחים, 3% להט"ב; בתוך כך, 45 תלונות שהוגשו ליחידה בנושא אפליה במתן שירות ציבורי הועברו לטיפול על ידי הסיוע המשפטי וכשליש מהם (14) הבשילו לפתיחה בהליכים משפטיים בשם הפונה נגד הגורם המפלה לכאורה.
תלונות בתחום הבריאות:
טענות להתנהלות על רקע גזעני ומפלה בקופת חולים מכבי – במשרדי היחידה התקבלו מספר תלונות, חלקן באמצעות הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות, במסגרתן עלו טענות להתנהלות על רקע גזעני ומפלה של עובדים ומטופלים.
במקרה אחד עובדת ממוצא ערבי שחובשת כיסוי ראש על רקע אמונתה הדתית נדרשה להסירו על ידי אחת הרופאות במרפאה, במקרה אחר ביתה של מטופלת מקהילת העבריים כונתה במסמך רפואי על ידי רופאה בכינוי הגנאי 'ניגר'.
תלונות בתחום התעסוקה:
טענה להתבטאות גזענית מצד עובד בבית מכס נהר הירדן כלפי עובד ממוצא אתיופי – לטענת המתלונן, מספר ימים לאחר מותו של סלומון טקה ז"ל והמחאות שפרצו בעקבותיו, התבטאה ממונה צוות כלפי העובד, בפני עובדים נוספים, והטיחה בו "חבל שלא ירו בכם, היו צריכים להוריד מכם עוד 100". התלונה הועברה לטיפול אגף משמעת בנציבות שירות המדינה שפתחה בחקירה.
תלונות בתחום החינוך:
התקבלו מספר תלונות בנוגע להפרדה בגני עירייה בקרית גת בין תלמידים ממוצא אתיופי - לטענת הורים שנרשמו לגנים בסיוע גורמים בעירייה, כשהגיעו ליום הראשון של שנת הלימודים הם גילו כי באותו המבנה מתקיימים שני גנים נפרדים: גן אחד לילדים ממוצא אתיופי וגן אחר לכל השאר. בעקבות פניית היחידה למשרד החינוך ולראש עיריית קרית גת הוחלט על ידי משרד החינוך לסגור את גן הילדים ולמצוא שיבוץ חלופי לכל הילדים. במטרה למנוע הישנות אירועי סגרגציה ברישום תלמידים למוסדות חינוך, הפיץ משרד החינוך הנחיה לרשויות המקומיות לפיה גנים שאינם הטרוגניים- ייסגרו.
טענה כי עובד ברשות לפיתוח התיישבות הבדואים במשרד החקלאות התבטא בצורה גזענית כלפי מרצה ערבייה - לפי התלונה, אחד העובדים, נכנס לקורס בערבית שהתקיים במשרד ושאל "מי כאן ערבי?", המרצה השיבה כי היא ערביה והעובד הטיח בה: "אתם מבינים רק כוח". פרטי התלונה הועברו לאגף משמעת בנציבות שירות המדינה, שפתח בחקירה.
תלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה:
ביחידה התקבלו צילומי מסך מקבוצת פייסבוק סגורה של שוטרים הכוללים התבטאויות גזעניות נגד ישראלים ממוצא אתיופי - פניה בנושא הועברה למשטרה, שהודיעה כי גרעה את המתנדבים שהיו מעורבים באירוע ממצבת המתנדבים של משטרת ישראל, ונערכו שיחות בירור עם גמלאי משטרה שהיו מעורבים במקרים אלו.
ביחידה התקבלה תלונה מקטין ממוצא אתיופי המתגורר במרכז הארץ, לטענתו במספר הזדמנויות נדרש להזדהות ללא שום סיבה ('פרופיילינג'), אירועים שלדבריו השפיעו עליו באופן קשה. הקטין פנה לארגון משפטי במגזר הפרטי שהגישה בשמו תביעה אזרחית נגד משטרת ישראל בעקבות אירועי הפרופיילינג.
תלונות בנושא אפליה במתן שירות:
צעיר ממוצא אתיופי התלונן שבעל צימר בצפון סרב להשכיר לו ולאחיו את הצימר בשל מוצאו – היחידה הפנתה את המתלונן לסיוע המשפטי, אשר הגיש בשם הצעיר ואחיו תביעה אזרחית נגד בעל הצימר בגין עבירה על חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים.
טענה לאפליה במתן שירות בכניסה למועדון בבאר שבע – מתלונן ממוצא ערבי טען כי הופלה בכניסה למועדון הפורום בבאר שבע. המתלונן ציין שהמתין כשעתיים וחצי מחוץ למועדון עם חבריו ובזמן זה הבחין כי כניסתם של מבלים ממוצא אתיופי וערבי נמנעה. הוגשה תלונה במשטרה, והמקרה הועבר לסיוע המשפטי לבחינת אפשרות להגשת תביעה בגין אפליה נגד המעורבים
תלונות בנושא דת וכשרות:
התקבלו מספר תלונות בטענה כי עובדים ממוצא אתיופי בקייטרינג בקרית-גת התבקשו לעבור בירור יהדות משפיל כתנאי להעסקתם בעסק בעל כשרות מהדרין - היחידה פנתה למועצת הרבנות הראשית לכנס את מועצת הרבנות הראשית ולפעול לשינוי המצב.
בעקבות תלונות אלו הפיצה הרבנות הראשית הנחיה חדשה האוסרת לבצע בירור יהדות לאדם בשל מוצאו או צבע עורו בכשרות מהדרין. במקביל הוגשה עתירה לבג"צ במסגרתה נדרש בית העסק להפסיק את הפרקטיקה של בירור יהדות על בסיס מוצא/צבע עור.
נתוני משטרה בנוגע ליוצאי אתיופיה
פתיחת תיקים:
שיעור פתיחת התיקים לחשודים ממוצא אתיופי עדיין גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה - על פי נתוני משטרת ישראל שנמסרו לבקשת היחידה, שיעור פתיחת התיקים לחשודים ממוצא אתיופי מתוך כלל התיקים שנפתחו במשטרה בשנת 2019 עדיין גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה – 3.27% (כפול משיעורם באוכלוסייה, 1.7%).
עליה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע (תקיפת שוטר) לבגירים ממוצא אתיופי - יתרה מכך, במהלך 2019 נרשמה עלייה בתיקים שנפתחו בעבירות מגע (תקיפת שוטר) לחשודים בגירים ממוצא אתיופי – 10.87% מכלל התיקים שנפתחו לאוכלוסייה זו לעומת 6.13% באוכלוסייה הכללית.
נתון זה מלמד על כך שעל אף שהמשטרה ביצעה מספר פעולות בשנים האחרונות במטרה למגר ולצמצם את תופעת שיטור-היתר, נכון לנתוני 2019 - אין שינוי בהיקף תופעת שיטור היתר כלפי בגירים יוצאי אתיופיה מאז שנת 2015.
ירידה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע (תקיפת שוטר) לקטינים ממוצא אתיופי – בנתון זה נרשמה ירידה, כששיעור פתיחת התיקים לקטינים יוצאי אתיופיה בעבירות מגע עמד בשנה החולפת על 6.00% בהשוואה ל-6.69% בשנת 2018 (שיעור כמעט זהה לשיעור באוכלוסייה הכללית).
הגשת כתבי אישום:
עלייה במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים בהם החשוד הוא ממוצא אתיופי (35.2%, לעומת שיעור של 31.1% באוכלוסייה הכללית)
שיעור התיקים בהם מוגש כתב אישום נגד קטין ממוצא אתיופי עדיין גבוה מאד ביחס לשיעור זה באוכלוסייה הכללית – ב-28% מהתיקים בהם החשוד היה קטין ממוצא אתיופי הוחלט להגיש כתב אישום נגדו, לעומת שיעור של 21.6% בכל הנוגע לקטינים באוכלוסייה הכללית.
לדברי עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, "הנתונים משקפים למעשה שאין שינוי בהיקף שיטור היתר כלפי בגירים ממוצא אתיופי מאז 2015. המשטרה אמנם יישמה את המלצות ועדת פלמור ומבצעת פעולות מסוימות, אולם כל עוד הדגש יהיה על השקעה ב'כשירות תרבותית' ולא על שינוי פרקטיקות ארגוניות ותרבות ארגונית ובשינוי האופן בו מתקיים המגע והחיכוך מול האזרח, יהיה קשה לראות שינוי של ממש בנתונים, כמו גם בשטח".
שינוי מערכתי
במהלך השנה החולפת הובילה היחידה בשיתוף גופים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית שינויים מערכתיים בשירות המדינה:
אגף משמעת בנציבות שירות המדינה פרסם חוזר משמעת – התבטאויות עובד מדינה ומניעת גזענות, לפיו התבטאויות גזעניות ברשתות החברתיות עלולות להוות עבירת משמעת.
הרבנות הראשית פרסמה הנחייה לפיה עובד בבית עסק המחזיק תעודת כשרות מהדרין, המשתייך לעדה או ארץ מוצא מסוימת, אינו כשלעצמו מהווה הצדקה לעריכת בירור יהדות לאותו עובד. ככל שהרב רואה לנכון לערוך בירור כאמור, הוא יקיים הליך זה ברגישות הראויה ותוך שמירה על כבודו של העובד.
מועצת הרבנות הראשית אימצה את הכרעתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף ז"ל וקבעה "ביתא ישראל" יהודים לכל דבר ועניין מבחינה הלכתית. זאת, בהמשך לעבודה מאומצת של היחידה מול הרבנות הראשית ולפניות שנעשו בנושא זה מיו"ר המועצה הציבורית של היחידה, השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין וראש היחידה, אווקה זנה, במהלך השנים האחרונות.
משרד החינוך הפיץ הנחיה למנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות למנוע הפרדה בגני הילדים על בסיס גזעני. זאת, בהמשך לפניות מיחידת התיאום שהועברה למשרד החינוך בהמשך לטיפול בתלונות של הורים מקרית גת לפיהן קיימים גני ילדים נפרדים לילדים ממוצא אתיופי באותו מתחם-גן ילדים. בעקבות פניית היחידה, הגן המפריד נסגר והילדים שובצו מחדש בגנים מעורבים
היחידה הממשלתית למאבק בגזענות ומט"ח פיתחו יחידת לימוד על גזענות בלימודי ההיסטוריה, אשר אומצה על ידי משרד החינוך והוכנסה לתוכנית הלימודים בחטיבת הביניים. כפי שכתב מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב בהודעה לחברי הנהלת המשרד: "תלמידי החטיבות לומדים, כבר החל מהשנה, שגזענות אינה דבר טבעי, והיא אינה גזירת גורל. שגזענות היא בעיקר מעשה בני אדם והיא תוצר של תהליכים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים".
מינוי ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה
אחת ההמלצות המרכזיות של דו"ח פלמור למאבק בגזענות הייתה למנות ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, במטרה לזהות פרקטיקות גזעניות, מפלות ומדירות ולהוביל תהליכי שינוי בתוך המשרדים על מנת למגר ולמנוע גזענות ואפליה בשירות הציבורי. עד סוף שנת 2019 מונו 67 ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך.
במהלך שנת 2019 הממונים היו מעורבים בטיפול ב-94 תלונות שעניינן גזענות או אפליה על רקע גזעני בשירות הציבורי. הממונים משמשים כתובת משרדית להגשת תלונות בנושא גזענות והעברתם לגורמים המוסמכים, מרכזים את הפעולות המשרדיות בנושא ולמעשה מהווים רשת מובילי שינוי למאבק בגזענות.
שר המשפטים אמיר אוחנה: "מאז הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2017, טופלו על ידה מאות תלונות ציבור בנושא גזענות ואפליה. סקירת הפעילות והנתונים המוצגים בדו"ח השנתי של היחידה לתיאום המאבק בגזענות, מלמדת על שיפור משמעותי בהתנהלות הרשויות השונות, ומפעילות היחידה לצד פעולות הממשלה – ניתן ללמוד כי קיימת מחויבות מערכתית לטיפול בנושא הגזענות והשלכותיה על החברה הישראלית".
מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "בשלוש השנים בהן קיימת היחידה, היא מצליחה לזכות באמון גובר והולך מצד הציבור: בשנת 2019, נפתחו ביחידה כ-500 תלונות – כפול מהתלונות שנפתחו בשנת 2018, ופי שש מהתלונות שנפתחו בשנת 2017. היחידה הצליחה למצב עצמה כמוקד ידע מרכזי וכגורם מקצועי עבור שירות המדינה, ובנוסף מהווה כתובת מרכזית עבור הציבור בהיתקלו בגזענות מצד הממסד. משרד המשפטים רתום להמשך העשייה במלחמה בגזענות, ומתחייב להמשיך לפעול למיגור הגזענות הממסדית כלפי כלל האוכלוסיות הסובלות מתופעה זו".
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, שהכרזת העצמאות שלה חרתה כאמור על דגלה את השוויון, אין מקום לגזענות ולאפליה. כמו בנושאים קשים אחרים, המאבק בגזענות הוא במידה רבה סיזיפי. קשה לשרש אותה, אך הדבר אינו בשמים. אני מאחל ליחידה כי יגיע היום שלא יהא צורך בה, אך ככל שיום זה אינו קרוב, מצווים כולנו לתת יד לעבודתה לעיצומו של המאבק בגזענות".
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "האתגר המשמעותי ביותר בהקמת היחידה היה להגיע למצב של יחידה אפקטיבית, פעילה ומשמעותית- למיגור הגזענות הממסדית. העלייה המתמדת בהיקף התלונות ליחידה, מראה כי הציבור רואה חשיבות וצורך לפנות אלינו על מנת לקבל מענה באירועי גזענות ואפליה ממסדית. שנת 2020 תהווה עבורנו שנה משמעותית בפעילות למיגור הגזענות, תוך העמקת עקרונות המאבק בגזענות ממסדית במשרדי הממשלה והרחבת מעגל השותפים לפעילות זו".