בארה"ב התחילו ביממות האחרונות בניסוי חיסון נגד הקורונה על בני אדם. עד כמה אנחנו רחוקים ממציאת חיסון למחלה?
על השאלה הזו ועל יחסו של המגזר החרדי להנחיות משרד הבריאות שוחחנו עם פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים 'מעייני הישועה' שבבני ברק.
בפתח הדברים מתייחס פרופ' רביד לניסויי החיסון בארה"ב ומעריך כי אכן מדובר בניסיונות רציניים שסיכוייהם להצליח אינם מבוטלים. "אם זה יצליח בעוד שלושה שבועות יבדקו את מי שקיבלו את הזריקות, אם יש להם נוגדנים בדם, ואם זה חיובי אז יתחילו לפתח את זה לייצור המוני וזה ייקח שנה".
עוד מציין פרופ' רביד כי כמו הניסוי האמריקאי ישנם עוד כמה ניסויים ברחבי העולם, "הסבירות היא שאכן בתוך שנה או שנה וחצי יהיה חיסון, אבל אנחנו כמובן לא בטוחים".
לחוששים ממציאות בה החיסון שאותו מפתחים כיום לא יהיה רלוונטי לנגיף שצפוי להתפתח ולהפוך עמיד יותר עד השנה הבאה, מרגיע פרופ' רביד ואומר: "הקורונה היא לא שפעת. שפעת משתנה כמעט כל שנה וקורונה לא. אנחנו יודעים על העבר של בני הדודים של הקורונה-19 שהם לא השתנו. הם עברו מוטציה ונשארו כך.
''אולי בעוד כמה שנים תופיע מוטציה אחרת, אבל הם לא משתנים משנה שעברה, כלומר שיש סבירות שאם יש חיסון, הסיכון של חזרת המגפה יהיה קטן, אבל כל זה בתנאי שאנשים ישתפו פעולה, אבל אני חושב שאחרי הפאניקה של היום אנשים ישתפו פעולה ויקבלו חיסון".
ביקשנו מפרופ' רביד להתייחס גם לעצם הנכונות של אותם אנשים להשתתף בניסוי ולמעשה להפוך למעין שפני ניסיונות של האנושות. לדבריו הדבר דומה לתרומת כליה. "אנשים נורמאטיביים מוכנים להתנדב. הסיכון לא גדול. זו פעולה אנושית מאוד ראויה לשבח אבל היא לא נעשית בפעם הראשונה או האחרונה".
בעקבות דבריו של ראש הממשלה אודות חוסר המשמעת של ישראלים רבים שבוחרים להגיע לים בימים אלה, אומר פרופ' רביד כי אכן "הישראלים הם לא מהעמים הממושמעים במיוחד. זה לא מעכשיו. אני מוכח לומר שהופתעתי לטובה, כי חשבתי שיהיה גרוע יותר, אבל יש חריגים לצערי לא מעט, אבל לשמחתי לא מאוד הרבה ולכן צריך להפעיל אכיפה.
''ההנחיות צריכות להיות ברורות ושמי שמסתובב ברחובות ישאלו אותו מה הוא עושה בחוץ. זה יגרום לכך שאנשים יקפידו כי אין לנו תרופה וההגנה היחידה קיימת היא בידוד וזו הגנה יעילה. מי שבבית לא ייבדק, ולכן מי שיש לו שכל זה מה שהוא יעשה".
על הסברה שהועלתה בהונג קונג ובמקומות נוספים ולפיה הנגיף עובר גם במערכות האיוורור, אומר רביד כי לפי שעה לא ידוע שהדבר נכון, ועם זאת "אנחנו לא לוקחים סיכון. היה חיידק שגורם לדלקות ריאה והוא עבר דרך מיזוג אוויר וכך גם חצבת שעוברת דרך מיזוג אוויר. אנחנו לא יודעים על קורונה ככזו שעוברת במיזוג אוויר, אבל כיוון שהוירוס מתקיים כמה דקות גם באוויר החופשי ומכיוון שאנחנו לא יודעים אנחנו נזהרים".
"כך גם בעירויי דם. אנחנו יודעים כמעט בוודאות שהנגיף לא עובר בעירויי דם, אבל אנחנו לא בטוחים ולכן חודש צריך לחלוף עד שמי שהיה חשוד בקורונה יוכל לתרום דם. אלה זהירויות שנובעות מחוסר ידע", אומר פרופ' רביד ומדגיש כי תרומות הדם שנלקחו בסין מחולי קורונה שהתרפאו נועדו על מנת לבודד מהם נוגדנים ולא כתרומת דם למי שזקוק לתרומה כזו בגלל תאונה וכיוצא באלה.
מאחר ובית החולים שלו, 'מעייני הישועה', מצוי בבני ברק ומאחר ומזה למעלה מ-15 שנה הוא עצמו מעורה בקהילה החרדית, שאלנו להתייחסותו של פרופ' רביד להתנהלותו של המגזר החרדי, לאור צילומים של אירועים בהשתתפות קהל רב, כולל אדמו"רים ורבנים מבוגרים.
"הם ממושמעים יחסית, גם אם קצת פחות מהאוכלוסייה הכללית", אומר פרופ' רביד. "רוב בתי הספר לסוגיהם הפסיקו ללמד, בתי כנסת בחלקם סגרו ובחלקם עברו למשמרות כדי למנוע צפיפות. זה לא מספיק טוב, אבל יותר טוב מכלום. אני יודע על הרבה מאוד אדמו"רים ורבנים שביטלו חגיגות כמו חתונות ובר מצוות. לא כולם ולא מספיק, אבל זה קיים ויש משמעת".
"היו כמה גדולי תורה שחשבו שצריך להמשיך ללמוד. אמרתי בכל פורום שהם מסכנים לא את עצמם אלא את האבות והסבים והסבתות שלהם, וזו אחריות שאסור לקחת. אני מקווה שהדבר הזה הולך ויורד וגם מי שהתעקשו יבינו שמי שרוצה ללמוד ילמד בביתו ולא בחברותא ובוודאי שלא בבתי מדרש. לאט לאט הציבור החרדי מיישר קו כי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' זה כולל את כולם".