פרמדיק מד"א עם חליפת מגן
פרמדיק מד"א עם חליפת מגן צילום: David Cohen/Flash90

על פי הנתונים שפורסמו על ידי הבנק העולמי בשלישי למרס האחרון, שיעור התמותה המוערך מקורונה הוא כ- 3.4%.

ב- 28 בפברואר 2020 התברר כי 2,114 אנשים מתוך 55,924 חולי קורונה מאומתים מתו, נתון המעיד על תמותה בשיעור 3.8%, כשנתוני שיעור התמותה באיטליה גבוהים יותר.

הנתונים מעידים על שיעור תמותה ניכר וכן ידוע ששיעורי ההדבקה בנגיף גבוהים וגדלים בקצב מסחרר ככל שחולף הזמן. הבידוד של אוכלוסיות שונות כרוך בהפסד כלכלי ניכר, ולכן רשויות המדינה עדיין מהססות לקבל החלטה גורפת על בידוד והסגר, אך כפי שאנחנו רואים הגבלות הבידוד הולכות וגדלות, וככל שקצב ההדבקה יגדל וילכו והתעצמו עוד יותר.

השאלה העולה בהקשר זה היא האם להמשיך לפעול במדיניות זו שמתפתחת בהדרגה לבידוד מוחלט ומלא כפי שקרה באיטליה או לנקוט מלכתחילה בצעדים דרסטיים בהם כל תושבי המדינה יוכנסו לבידוד למשך שבועיים עוד בטרם המחלה התפשטה באופן משמעותי.

אין ספק שבידוד מלא יאט באופן דרסטי את התפתחות המחלה ויסייע אולי להעלים אותה לחלוטין בתוך פרק זמן מוגדר בעוד שבידוד הדרגתי יתבטא בעלייה נמשכת במספר החולים בקורונה. אנו סבורים שבידוד מלא של האוכלוסייה בישראל כבר כעת למשך שבועיים, לא רק שיפחית את היקף המחלה ואת הסבל האנושי אלא גם יתבטא בטווח הבינוני בהפסד נמוך בהרבה במונחי תוצר והכנסה.

זאת ועוד, בידוד מוחלט של כלל האוכלוסייה יבטיח גם הקטנת הלחץ הנפשי והפאניקה הגואה בקרב הציבור. לפיכך, על הרשויות לבחון את שני התסריטים ואם יתברר כפי שקרה באיטליה שהמדינה תאלץ בסופו של דבר להכניס את כל האוכלוסייה לבידוד, ולעשות זאת מוקדם ככל שניתן.

גם במדינות אירופה החלו להבין שנדרשים צעדים דרסטיים כדי לעצירת המגיפה ובמדינות רבות ברחבי אירופה בהן איטליה, צרפת, בלגיה אנו רואים רצועת בידוד הולכת ומתהדקת שכוללת החלטות לסגירת מוסדות החינוך, מסעדות, חנויות ברים.

החלטות מסוג זה כרוכות בעלות כלכלית, אך בניגוד לכך אלטרנטיבה לפיה נוקטים בהסגר הדרגתי כרוכה גם היא בעלויות נכבדות למשק, עלויות שלהערכתנו יסתכמו בהפסדי תוצר גדולים יותר ולאורך תקופה ארוכה יותר.

ראוי לציין שהמשבר הגדול ביותר עד כה בתקופה המודרנית התרחש בשנת 1929, משבר שנמשך כ- 11 שנים שבמהלכם ירד התוצר של ארה"ב באופן קיצוני וב- 1933 היה נמוך בכ- 30% מזה שהיה ב- 1929. באותה עת רווחה בקרב הכלכלנים הגישה הקלאסית לפיה השוק יתקן את הבעיות בעצמו ואולם המצב הלך והתדרדר ללא מעצור. רק כאשר כלכלן בריטי בשם ג'ון מיינדר קיינס הציע גישה כלכלית אחרת לפיה הממשלה צריכה להפחית מסים ולהגדיל הוצאות כדי להתמודד עם המשבר, המשבר נעצר והחלה התאוששות.

מאחר שמצבה הפיננסי של הממשלה בישראל כיום מצוין כשחוב הממשלה במונחי תוצר הינו בשיעור של כ-60% בלבד, הנמוך ביותר בעשרות השנים האחרונות, על הממשלה להקצות מידית משאבים גדולים ככל שיידרש כדי לעצור את ההתדרדרות הכלכלית.

הסגר מלא של שבועיים עשוי להאט באופן ניכר את ההדבקות, לזהות מיהם החולים ולבודד אותם ובכך לאפשר למשק לחזור במהירות לשגרה. על הממשלה לשאת כעת בכל העלויות הנדרשות, כולל המשך תשלום שכר עובדי המדינה ותמיכה בסקטור העסקי, כשבעתיד לאחר ההתגברות על המשבר תוכל לנקוט בצעדים שיפחיתו חזרה את החוב הממשלתי לגודל הנוכחי.

אנו סבורים שראוי לנסות את הצעדים שאנו מציעים מאחר שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה, וכי הצלחת צעדים אלו תדגים גם למדינות אחרות את האמצעי הנכון להתמודדות עם המחלה.

נסים בן דוד הוא פרופ' לכלכלה ונשיא האקדמית גליל מערבי, ואבינעם לזרוב הוא מנכ"ל האקדמית גליל מערבי

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו