בימים האחרונים מופצת קריאה של קבוצת נכי צה"ל הקוראת לראשי 'כחול לבן' להגיע לאחדות ציונית ולא לאיחוד עם תומכי טרור, כלומר ממשלת מיעוט הנתמכת מבחוץ על ידי הרשימה הערבית המשותפת.
בראיון לערוץ 7 מספר יוזם הקריאה, אורן אור-ביטון, ממקימיה של תנועת 'תל"מ' של חבר הכנסת יעלון, על המהלך ועל ההחלטה לעזוב את תל"מ לאחר שהבין שאכן המפלגה רוקמת מהלך פוליטי בתמיכת הרשימה המשותפת.
את דבריו הוא פותח בתיאור הנסיבות שהובילו אותו לחבור ליעלון ולהקים את המפלגה החדשה. "נקריתי להיכנס תחת האלונקה עם בוגי יעלון שאני מעריך אותו והלכתי אחריו בעיניים עצומות גם כששרתתי תחת פיקודו באינתיפאדה הראשונה וגם בליכוד, ראיתי איך הוא נותן לנו גיבוי ואת מה שהיינו צריכים למלחמה בטרור.
''כשהוא קרא לי להיכנס תחת האלונקה לא ששתי לרוץ לפוליטיקה, אבל הבנתי את גודל האחריות וראיתי את האוזר, הנדל ויברקן כאנשי ליכוד שמצטרפים, חשבתי שיש כאן מהלך שיוכל להביא את בוגי להנהגה", אומר ביטון המציין כי היה נכון ללכת אחרי יעלון באש ובמים "אבל ל'באש ובמים' יש גבולות. באש ובמים זה לא לחצות קו אדום. יעלון לימד אותי להילחם בטרור ולא לעשות דילים עם תומכי טרור".
"זה דבר שמאוד הרתיח אותי ופניתי אליו ב-5 במרץ בהודעת וואטסאפ ושאלתי אם זה נכון שאנחנו הולכים לשבת בתמיכה של הרשימה המשותפת שמנהיגיה תומכי טרור בפרהסיה, קוראים לאי קיומה של שישראל כמדינה יהודית וציונית, חותרים להסתה ומהללים שהידים. יש דברים שאי אפשר להשלים איתם".
ממשיך ביטון ומספר על תחושותיו: "אני הלום קרב ונכה צה"ל חבריי הרבים הם נכי צה"ל. אני בן למשפחת עמנואל מורנו ז"ל. אנחנו משפחה שהמדינה והאדמה הן ערך עליון ולא מוכרים אותם בשום מחיר. זו הפרת הסכם מול הבוחר. הם הרי באו ואמרו בכל דרך שלא נשב עם הרשימה המשותפת ולא נעשה איתם שום דיל ואנחנו לא צריכים אותם. בוגי אמר חמישה ימים לפני הבחירות שרשימה משותפת שאנשיה רוצים להעמיד אותנו לדין בהאג לא הגיוני ששלושה רמטכ"לים ישבו איתם".
על תשובתו של יעלון לטעות מספר ביטון: "הוא אמר ש'אנחנו בשלב של מו"מ פוליטי רגיש, לא להתייחס לשמועות כאלה ואחרות. תן לתומכי הליכוד להזיע'. כתבתי לו 'אין בעיה. אני מחזק אותך' כי האמנתי שזה ספין פוליטי אבל ב-11 או ב-12 לחודש ראיתי תמונה של עופר שלח וניסנקורן מקדמים דילים עם הרשימה המשותפת".
ביטון מדגיש: "אין לי בעיה עם המגזר הערבי שהרבה מהם חברים שלי. יש לי שכן ערבי דלת מול דלת ואנחנו כמו משפחה. לא צריך לשלול זכויות מערביי ישראל שהם 20 אחוז מתוכנו, אבל יש כאן חציית קו אדום שלא ניתן להשלים איתה. זה סוג של דקירה בגב. אני בתוך המפלגה. יושב איתם בישיבות. הם לוקחים מאיתנו טלפונים כדי שלא יהיו הדלפות, ולא מעבירים לנו את האינפורמציה המדויקת כדי שנדע מה הולך להיות? אם היו אומרים שיושבים עם הרשימה המשותפת כדי להעמיד את הליכוד לפינה, זה עדיין לא היה מקובל עליי כי אני לא מוכן לשבת עם תומכי טרור בשום אופן. זו פגיעה בערכים ובמוסריות. זה מנוגד ב-180 מעלות להבטחה לבוחר".
ביטון מספר על תגובות רבות שמגיעות אליו מאז פרסום הקריאה שלו ושל נכי צה"ל האחרים. "המפקד שלי ביחידת המסתערבים שואל אותי מה קרה לבוגי, הוא השתגע? אני לא פסיכיאטר אבל ברור לי שהוא סטה מהדרך. הוא הקים תנועה פטריוטית כדי לשבת עם תומכי טרור, עם היועץ של ערפאת בזמן הלינץ' ברמאללה?".
ואולי, שאלנו, השנאה כלפי נתניהו היא שמניעה את יעלון? הרי פרשנים מעריכים שהוא מוקד ההתנגדות להקמת ממשלת חירום והתנגדותו גדולה גם מזו של יאיר לפיד, ושנאה זו החלה עם פיטוריו מתפקיד שר הביטחון. ביטון מצידו מזכיר כי "באותה נשימה כשנתניהו פיטר את בוגי ממשרד הביטחון הוא הציע לו את תיק החוץ אבל הוא סירב. אם הוא היה לוקח את ההצעה הוא היה היום מתמודד על הנהגת הליכוד".
"בוגי הוא אדם מאוד עקשן ואם הוא חושב שהוא צודק הוא יעשה הכול כדי להמשיך בדרך שהוא מאמין בה, אבל לצערי הרב זה נגמר. אנשים כבר לא מאמינים לו ולא ילכו אחריו".
"בפעם הראשונה כשביקשו ממני להיפגש אתו סירבתי פעמיים. הסיבה העיקרית הייתה שכעסתי על המשפט התקשורתי שעשו לאלאור אזריה, כי אני יודע מה זה להיות לוחם. אמרתי שלא משנה מה קרה ואם אלאור פעל נכון או לא, אבל את המשפט עושים בתוך הצבא ולא בתקשורת. אלאור היה חייל של כולנו, הוא לבש מדים ושירת בצה"ל והוא חייל של כולנו ולכן סירבתי להיפגש עם בוגי. מאוחר יותר הסכמתי כדי לתת לו את הספר שלי כדי שיכיר ויבין את עולמם של הלומי הקרב. ישבתי אתו פנים אל פנים במשרד בתל אביב ואמרתי לו בכנות שאני מאוד כועס על מה שקרה עם אזריה. הייתי מאלה שעמדו מול הקריה עם דגל ישראל והבעתי את המחאה הכואבת שלי על מה שנעשה לו".
מוסיף ביטון ומספר על אותו מפגש עם יעלון: "הוא אמר שהוא קיבל סרטון של מה שקרה והסרטון הופץ בתקשורת הבינלאומית ועכשיו הם יכולים להגיד שאנחנו מחסלים פלשתינאים ללא משפט. אמרתי לו שעדיין צריך היה לומר שיש חקירה צבאית ולאחר ההוכחות הוא ייענש. חרה לי שבחרו לנהוג בו בדרך הזו. איכשהו בוגי הצליח לתת לי להבין שזה היה הכרחי ולאומי, ואז הוא שאל אם אהיה מוכן להיכנס תחת האלונקה ושהוא עומד להקים עמותה כדי שבעתיד הוא יוכל להקים מפלגה. אמרתי שאשמח. לימים כשתל"מ קמה והייתי מהמייסדים שלה, חתמתי על מסמך האמנה, והוא שאל אותי באיזה מקום אני רואה את עצמי בתל"מ ואמרתי שמבחינתי המיקום לא משנה, אם במקום השני או האחרון אני אחריך באש ובמים, כי המטרה שלי היא הטיפול וההכרה בהלומי הקרב ובמשפחותיהם".
ממציאות זו של נאמנות מוחלטת למנהיגותו של יעלון ספג ביטון את האכזבה הגדולה עם קיומם של המגעים בין נציגי המפלגה לרשימה המשותפת. "זה חורבן בית עבורי", הוא מגדיר ומספר כי ברגע בו החליט לנטוש את המפלגה שיגר ליעלון מכתב פתוח ובו טענותיו. לדבריו חשוב היה לו לפרסם את המכתב הפתוח על מנת שגם חבריו שאותם הביא ל'כחול לבן' ידעו ויכירו את הדברים, בין אם מדובר בחברים מהליכוד, מהעבודה או חברים בדואים ודרוזים.
"הוא אמר לי 'אני מקווה שלא פרסמת את המכתב הלאה'. אמרתי לו שזה היה מתבקש והייתי חייב לעשות את זה כדי להסביר לחברים למה קמתי ועזבתי", מספר ביטון וכשהוא נשאל לאן להערכתו הולכת 'כחול לבן' הוא משיב:
"יש שם ארבעה קודקודים שמבחינת מצפן אין כיוון אחד, אין אזימוט אחד. שלושה רמטכ"לים איבדו את האזימוט מזמן וכל אחד מושך לכיוון אחר. להערכתי כל הנושא של 'כחול לבן' זו אפיזודה חולפת, דבר שלא ימשיך הלאה ואני מאוד מצטער לומר את זה. יש שם אנשים מאוד טובים וערכיים במפלגה כמו האוזר, הנדל, פורמן ואחרים. כואב לראות מפלגה שקמה בתוך שבעה שבועות והיוותה אלטרנטיבה לליכוד, לראות אותה מתפרקת מבפנים ומשנה את הדרך שלה כל הזמן. כשאתה לא ממוקד בדרך שלך אין לך זכות קיום".