הפרופסור אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, פרסם בפייסבוק טור שכולו מענה ציני לביקורות ההולכות וגוברות בשמאל על ניהול משבר הקורונה בידי ראש הממשלה – ביקורות שמגדירות את המצב כ'קץ הדמוקרטיה'.
"הסכנה הזו, שמדברים עליה, החלה בנקודת זמן מאוד ברורה. אנחנו כבר 43 שנים מאז שהסכנה הזו החלה והדמוקרטיה מתדרדרת וצריך לשים את זה על השולחן – מאז שהתחולל המהפך ב-1977 החלו קריאות השבר 'הדמוקרטיה בסכנה', 'אנחנו על סף תהום'", אומר כהן בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "שווה להזכיר את פרופסור מני מאוטנר – שלא חשוד בהצבעה לליכוד – שפרסם מאמר שנקרא 'שנות ה-80 – שנות החרדה'. הוא בדק את העיתונות, השיח הציבורי, הטלוויזיה, המחזות והספרים ומצביע על כך שללא קשר למציאות יש כל הזמן חרדה שהדמוקרטיה הולכת להתמוטט. זה לא חדש. בנסיבות מסויימות, כשפתאום יש כביכול תנאים חדשים, אז אותה קבוצה קופצת ואומרת 'הדמוקרטיה בסכנה'.
''אז אני אומר שהדמוקרטיה ממש לא בסכנה. זה שבכנסת אלה עושים תרגיל לאלה, לא מהווה סכנה לדמוקרטיה. אולי זה לא נראה יפה, אולי זה לא הוגן. שום דבר מהתרגילים הללו לא מהווה סכנה באמת".
הוא מתייחס למצב הפוליטי הנוכחי ומסביר כי "ברגע שפורץ משבר מהסוג הזה, כשאנחנו בממשלת מעבר, בלית ברירה ועל פי החוק מי שאחראי ומנהל את המצב זו אותה ממשלת מעבר. מי שרוצה להצטרף אליה, שיעשה משא ומתן ויצטרף. אבל אחריות יש לכל הצדדים. בתנאים כאלה, שהמשבר מתפתח ואנחנו עוד לפני שיאו, אם מישהו אומר במפורש שלהזיז את נתניהו הרבה יותר חשוב ולכן עדיף ללכת עם המשותפת צריך שהציבור יראה וישפוט. נקווה שהוא גם לא ישכח".
לשאלה אם הוא רואה פשרה אפשרית, מניסיונו הרחב בניתוח פוליטי, עונה פרופ' כהן כי הניסיון אינו רלוונטי כאן. "אני לא חושב שגם מי שיש לו אינספור תצפיות על המערכת הפוליטית וקרא כל דבר אפשרי על ממשלות בעבר יכול להשוות את הדברים. אנחנו אחרי מערכת בחירות שלישית וזה דבר חסר תקדים.
''אנחנו גם לא במערכת של שני כוחות פוליטיים אחד מול השני כמו ב-2015. כאן עמדה קבוצה שכמעט כלום לא מחבר בין אנשיה חוץ מ'רק לא ביבי'. אין גם מה לקחת מההיסטוריה בהקשר של ממשלות אחדות בעבר, כי אין הקבלה אמיתית".
"השאלה היא כמה הגורמים בכחול לבן יקבלו את זה שאנחנו במצב חירום וייכנסו לתוך הממשלה. השאלה מוטלת לפתחם, הרבה יותר מאשר לפתחו של הליכוד. נתניהו אמר את דברו ואפילו לראשונה נקב בתאריך עזיבה", מוסיף כהן.
לדעתו, מרבית מפלגת כחול לבן אינה תומכת בפוזיציה הניצית. "אני חושב שחלקים גדולים שם מבינים את זה. אני עדיין מעריך שהקבוצה שאומרת 'שיתהפך העולם, לא אכפת לי מהמשבר ועיקר שנתניהו ילך' היא מיעוט ולא מייצגת את הרוב בכחול לבן. לכן, השאלה היא מה קורה בתוך המפלגה הזו. הייתי מבין את כל המשחקים הללו, אם היינו במצב רגיל. אבל עם המשבר הזה, בנקודת הזמן הזאת? ההיסטוריה תשפוט".
