חיטוי בהדסה עין כרם
חיטוי בהדסה עין כרםצילום: כב"א ירושלים

על רקע התפשטות הקורונה והנחיות משרד הבריאות בנושא, כולנו חווים מצב של אי ודאות ובהלה.

מקומות עבודה נסגרים, עובדים יוצאים לחל"ת, עסקים קטנים ובינוניים נמצאים בסכנה קיומית, חברות גדולות במשק בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה במשבר וכולנו רוצים מצד אחד להתנהל נכון מבחינה כלכלית אל מול הפגיעה הלא צפוייה בהכנסות ומצד שני להיות ערוכים לבידוד ולאגור אספקה.

לצד הפעילות הענפה של הממשלה בכל הקשור להנחיות שוטפות ועדכון שוטף על ידי משרד הבריאות, אנו עדים לדיונים ערים במסדרונות השלטון, אודות ההשלכות של צעדים אלו על המשק, ולצד זאת על המחויבות הממשלתית לתת מענה לחלק מההשלכות כבר בשלב זה של המשבר.

כבכל דיון כלכלי, קשת הדעות נעה בין אפס התערבות ממשלתית בשוק החופשי מחד ועד הלאמה וניהול ממשלתי מלא בצד השני, כאשר מדינת ישראל מנהיגה מזה שנים מדיניות שמשלבת בין השוק החופשי להתערבות הממשלתית.

כאשר בחר הנשיא פרנקלין תיאודור רוזוולט ליישם את מדיניות "NEW DEAL" בין השנים 1933 ל-1936, הובעה כנגדו ביקורת רבה מצד מצדדי השוק החופשי על מידת המעורבות הממשלתית שבחר להנהיג אשר התבססה על שלושת ה-R'ים - Relief, Recovery, & Reform, ובתרגום פשטני לעברית – הקלה, שיקום ושינוי.

דווקא הגישה המשלבת הנהוגה בישראל מאפשרת לממשלה, וביתר קלות, לפעול לצמצום השלכות משבר הקורונה הן לטווח המיידי, וודאי שלטווח הארוך, ואנו רואים זאת כבר בצעדי ההקלה הראשונים שבוצעו ובהם הקצאת 2.5 מיליארד שקלים לטובת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, צמצום זמן הטיפול בבקשת הלוואה לתשעה ימים ותשלום דמי אבטלה לעובדים אשר הוצאו לחופשה כפויה ללא תשלום.

בת הזאת, בין ממשלות, בחוסר יציבות ממשלתית ועם גירעון מתמשך, נכון כי המדינה לא תעסוק ביישום שינויים מבניים כלשהם לטווח הארוך, אולם בהחלט ניתן להוסיף על צעדי ההקלה גם צעדי שיקום והחלמה, ובראשם, העסקה של המפוטרים מעולמות התיירות המתמחים במתן שירותים, ניקיון וכד' בפרויקטים ממשלתיים לתגבור מוקדי שירות, מערך השירות של מערכת הבריאות, חיטוי במקביל לבחינה של מערך התעסוקה הממשלתי בדגש על שירות התעסוקה ומערכי ההכשרה המקצועיים, על מנת לנצל את התקופה הנ"ל על מנת להשיב את העובדים אל שוק התעסוקה מקצועיים ורלוונטיים יותר.

בנוסף, מתוך תפיסה של אחריות אישית של האזרחים ומשקי הבית לקיומם ועתידם נכון כי גם האזרחים יאמצו לעצמם כללי התנהלות במשבר המבוססים על שלושת ה-R'ים.

הקלה על התזרים המשפחתי באמצעות צמצום הוצאות בלתי מחוייבות. שיקום מערך הנכסים וההתחייבויות על ידי ביצוע התאמות של הביטוחים, קרנות הפנסיה, ההפרשות לחיסכון ותיקי ההשקעות למציאות הנוכחית. וכמובן שינוי הרגלים לא נכונים שמסכנים את משק הבית בעת משבר ויצירת עתודות נכסים בשוטף לצד בחינת שוק העבודה והאפשרות לשינוי תעסוקתי והתאמה למציאות הנוכחית, בדגש על ענפים המושפעים באופן אקוטי יותר ממשברים כלכליים (בדגש על ענפי פעילויות, נופש ופנאי).

רק שילוב של התנהלות ממשלתית ואישית אחראית באופן שוטף, הקצאת משאבים למקרה של אירוע משברי וטיפול רגוע, שקול ואחראי בזמן המשבר יאפשרו למשק הבית הפרטי כמו גם למשק הכללי לצמצם את נזקי המשבר ולצאת ממנו מחוזקים לעתיד.

הכותב הוא מנהל מחוז דרום בארגון פעמונים