ד"ר אורלב לוי-ניסנבויים, מומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית במכללת סמינר הקיבוצים, מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 להתמודדות הגיל השלישי עם הקורונה ולסיכויי ההתחסנות בגיל המבוגר גם עוד טרם נמצא החיסון הממוקד לקורונה.
"מדובר בנגיף שעבר כברת דרך ארוכה בין בעלי חיים לבני אדם ומאזור ראשוני הוא הועבר בהסעה לתפוצה באירופה, ארה"ב קנדה וגם אלינו. מדובר בנגיף שהוא הרבה יותר מסוכן מבחינת המחלה הפעילה בקרב הגיל השלישי, המבוגרים, אבל לא רק להם", אומר ד"ר לוי-ניסנבויים.
עוד מציין ד"ר לוי-ניסנבויים כי מדובר בנגיף שלא ניתן לפי שעה לאבחן אוכלוסייה כלשהי שתישאר בריאה לחלוטין ונראה שהנגיף יכול לפגוע בכל האוכלוסייה. "זה שונה מאוד מנגיף השפעת שאוכלוסיית היעד שלו היא הצעירים, למרות שגם הוא יודע להגיע לאוכלוסייה מבוגרת".
באשר להידבקותה דווקא של האוכלוסייה המבוגרת אומר לוי-ניסנבויים כי הסיבה לכך היא שחיקה במערכת החיסון עם השנים. "כך יש גם הבדל בין מבוגרים שקיבלו חיסוני ילדות לבין מי שקיבלו חיסון במהלך השנים. מי שחלו יותר כפי הנראה יהיו קצת יותר עמידים עכשיו".
לדבריו "אנשים שהיו חולים במחות זיהומיות הגוף שלהם היה במעין מכון כושר ופעל נגד מחוללי מחלה שנקלעו בדרכו של אותו אדם ומערכת החיסון שלהם טובה יותר ועומדת לטובתם בהמשך".
על החיסונים מזכיר ד"ר לוי-ניסנבויים כי מדובר במדיניות שאותה מקבל משרד הבריאות, אילו חיסונים יינתנו עם הלידה ואלו בהמשך החיים, וזאת בהתאם לסטטיסטיקות עולמיות על מחלות שונות. בהקשר זה הוא מזכיר את ההחלטה לחסן מבוגרים בגילאי 50-55 מהרפס כדי לבלום שלבקת חוגרת.
"מתן חיסון שכזה יש לו יכולות לעורר את מערכות החיסון מחדש, אותה מערכת שהייתה פעילה בגיל הצעיר ודעכה עם השנים מסיבות שונות. פתאום אנחנו מקבלים דחיפה חיסונית חדשה שגורמת למערכת להיות פעילה ואותה סביבה תוך גופית שיש בה אלמנטים ומרכיבים של חיסון יכולה לעמוד לצידנו מול מחלות נוספות".
ד"ר לוי-ניסנבויים מציין את החיסון נגד שפעת כממוקד במחלה זו, מחלת השפעת על השינויים שחלים בה, וחשיבותו של חיסון זה אצל מבוגרים הוא בהאצת המערכת החיסונית וחיזוקה, אך "לא די בחיסונים עונתיים כדי לשפר את המערכת החיסונית שלנו. יש דברים שבכוחנו להשפיע עליהם כמו אכילה נכונה ומאוזנת, ספורט, מחלות רקע שנוכל לטפל בהם, איזון סוכר ושומן, דיאטה נכונה, שינה טובה ועוד. כל אלה יוצרים מציאות שבה הסביבה התוך גופית שלנו תהיה עמידה יותר מול מחלה, וכך גם בפני הקורונה".
מוסיף ד"ר לוי-ניסנבויים ומציין כי עד כה לא בוצע מחקר כלשהו, גם לא מחקר בזק, בחולי הקורונה על מנת לזהות את היסטוריית החולי של מי שפיתח את המחלה ואף נפטרו ממנה. לטעמו של לוי-ניסנבויים מחקר כזה יכול היה בנקל להתבצע דווקא במדינה כמו ישראל משום התיעוד והרישום הקפדניים של כל חולה באחת מקופות החולים. "עם זאת חשוב להזכיר שבארץ אנחנו לא חווים תמותה מאסיבית, אם בכלל, להוציא אותם שני מקרים שקרו בארץ, כפי שקורה באיטליה שם יש מאות מתים בכל יום. לו יכולנו לנתח מה המאפיינים המשותפים לאותם מתים, אלו חיסונים קיבלו בילדותם ובבגרותם אולי היינו יכולים לזהות קשר".
"אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית מתגלגלת מאזורים גיאוגראפים שונים וגם מנקודת מבטו של הוירוס היא מתגלגלת. הוירוס מתמודד עם הסגרים, בידודים, טיפולים מסוימים ובקרוב ישתמשו מולו בחיסונים והוירוס עושה את מלחמת הקיום שלו ואת האבולוציה שלו, ואנחנו לא יודעים מה יילד יום מנקודת מבטו של הוירוס. אולי שימוש בתרופה מסוימת יגרום ללחץ סלקטיבי אבולוציוני על הוירוס להשתכלל עוד יותר ולהפוך לממית יותר או מפיץ יותר או מתרבה יותר ואולי להיפך. בנוסף, האם חיסון נגד דבר אחר יכול להביא לפתרון מול הקורונה? יש לכך שתי תשובות – חיסון במקורו פותח להיות ממוקד נגד מה שמחסנים נגדו, ועם זאת החיסון יוצר סביבה תוך גופית פעילה, מגוון אדיר של מולקולות מתעורר כתוצאה מהחיסון ותחושת הבטן שלי אומרת שבסביבה כזו שבה הערנו את המערכת החיסונית, גם אם עבור דבר אחר לחלוטין, הוירוס עשוי להתגלות מהר יותר על ידי מערכת החיסון והיא תגיב נגדו בצורה יעילה הרבה יותר".