האומץ והלבטים סביב "פסק הזום"

חוקר ההלכה, פרופ' וסטרייך, מופתע מגילוי האומץ ההלכתי שהוביל לפרסום הפומבי של פסק ההיתר לשידור 'זום' בפסח בשעת חירום.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט באדר תש"פ

סערה הלכתית
סערה הלכתית
צילום: הפסק המדובר

תשובה הלכתית של אגוד חכמי המערב בארץ ישראל עוררה תשומת לב מיוחדת. הרבנים נשאלו אם ניתן להפעיל תכנת זום בליל הסדר על מנת שמבוגרים ומי שמצוי בבידוד יוכלו להשתתף, גם אם מרחוק, בסדר המשפחתי. בתום הצגת הצדדים לכאן ולכאן חתמו הרבנים על היתר כל עוד מדובר בצורך לשעת חירום.

חוקר המשפט העברי וההלכה פרופ' אבישלום וסטרייך, איש המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמית מחקר במכון הרטמן, מתייחס לפסק שהפתיע רבים בעולם ההלכה וגם הוא עצמו נשמע די מופתע, אולי לא מהפסק, אבל בהחלט מעצם הפרסום והחתומים על הפסיקה.

"לא חשבתי שיהיו כאלה שיעשו צעד כזה בצורה פומבית וגלויה. אני מניח שהיו מחשבות כאלה אצל אנשי הלכה רבים, אבל לא כל מה שאומרים בצורה פרטנית מתפרסם. יש הבדלים בין אמירה ליחיד לאמירה לציבור, יש הבדל בין שעת הדחק ודעות לקולא ויש מציאות של הלכה ואין מורין כן. כך שציפיתי שיהיו דברים כאלה אבל הפומביות מפתיעה".

מוסיף פרופ' וסטרייך ואומר: "יש כאן אומץ ואולי סוג של חזרה לענף במסורת הפסיקה הספרדית שמוכן לקחת על עצמו הכרעות שאינן מובנות מאליהן ואולי מתבססות על מסורת פסיקה מסוימת שלא כולם מסכימים איתה. לא כולם בעולם הספרדי כך אבל ישנם כאלה. יש כאן פוסקים משמעותיים כולל הרב אברג'ל ורבני ערים מכהנים כך שזה בהחלט משמעותי".

על הפער בין הפסיקה האשכנזית לזו הספרדית שמתבססת לא פעם על כוחא דהיתרא, מדגיש פרופ' וסטרייך כי לא מדובר בקביעה גורפת שכן ישנם גם פוסקים ספרדים שמרניים ומנגד פוסקים אשכנזים מקלים ועם זאת ניתן לקבוע כחתך כללי כי "בפסיקה האשכנזית יש נטייה יותר לשמרנות. זה לא היה כך תמיד לאורך ההיסטוריה וגם היום זה לא תמיד כך. יש פסיקות נועזות אצל אשכנזים ויש פיסיקות שמרניות גם אצל פוסקים ספרדים, אבל אנחנו מדברים על חתך רוחב".

"בפסיקת הלכה לוקחים מערך שיקולים. הפוסקים לוקחים בחשבון מכלול של גורמים, ראשית בוחנים את השיקולים ההלכתיים הפוזיטיביים של מותר ואסור, דאוריתא או רבנן, חומרא או חשש של ממש וכו'. לאחר שבוחנים את המסגרת שבה אנחנו נמצאים שוקלים היבטים שנוגעים למעגלים רחבים יותר כמו משמעות ההכרעה שאולי תביא לפריצת גדר ואולי הדרדרות שתפגע בהיבטים משמעותיים יותר להלכה. באופן גס ניתן לומר שהמחשבה שיש להיזהר מהשלכות קיימת יותר בהלכה האשכנזית וצריך לזכור את ההיסטוריה של הדברים, היה שם מאבק ברפורמה והתמודדות עם גורמים שניסו להחליש ההלכה. מעבר לנטיה לחומרה שאפשר למצוא את השורשים שלה בימי הביניים".

בדבריו מתייחס פרופ' וסטרייך לתגובה הצפויה של רבני המיינסטרים והוא מעריך: "אפשר לשער ברמה די סבירה שמאוד יתנגדו לכך בצורה נחרצת. ניתן לצפות שהפולמוס יגדל ככל שהדברים יחלחלו".

עוד הוא מציין את חתך רבני הציונות הדתית "שרואים גם אצלם הסתייגויות עם המודעות לצרכי הזמן, אבל כשנגיע לרבנים הליטאים המוכרים והידועים מתוך אותו עולם שמרני, ניתן לשער שהרתיעה שלהם מפסיקה שכזו תהיה הרבה יותר חריפה בגלל ההשלכות האפשריות של הדברים".

בהמשך דבריו מזכיר פרופ' וסטרייך אירועים מההיסטוריה ההלכתית בהם נקטו הפוסקים בקביעה מקילה בשל צורך השעה המיוחדת אך לדבריו לא ניתן לקבוע אם פסיקות אלו הובילו מאוחר יותר להתדרדרות הלכתית או פגיעה בליבת ההלכה.

ברוח זו הוא מזכיר את ההיתר שנתנו רבני אירופה לקיים עסקי מסחר עם גויים בניגוד לכאורה לאמור במסכת עבודה זרה, וזאת משום הבנת מציאות החיים היומיומית בארצות אירופה. כך גם בהקשר אחר, כאשר בגזרות אוסטרייך קבוצת נשים נפלה בשבי וחזרו לבעליהן למרות הבעיה ההלכתית אמרו חכמים שנאפשר את שובן, כולל לבעלים כהנים, "למרות שזה דחוק יותר מהפסיקה של זום ביום טוב. עשו שיקול רחב של התוצאות שעלולות להיגרם אם נלך לחומרה או אם נישאר בשורת הדין ומצאו דרכים שניתן להצדיק באמצעות פרשנות או אמצעים הלכתיים של שעת הדחק שנותנים מענה".

"זה האתגר לעשות את האיזון, לשקול איפה אנחנו היום יותר, האם אנחנו יותר במקום של דאגה כעת לאופי של השבת או במקום של דאגה לאנשים והיציבות הנפשית והחוסן שלהם".