מהסקר עולה כי 60% מהציבור סבורים שבשיקולי הפרקליטות מעורבים גם שיקולים פוליטיים זרים.
עוד עולה מן הסקר כי 55% מהציבור סבורים שהוראתו של היועץ המשפטי לחשוף את המדליפה היתה מוצדקת ורק 17% סבורים כי עליו להתפטר.
"פעלתי ממניעים אידאולוגיים"
"עו"ד ליאורה גלט ברקוביץ הודתה כי יזמה את ההדלפה מטעמים הקשורים בהשקפותיה האישיות", כך אומר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין במסיבת עיתונאים שכונסה בעקבות חשיפת זהות המדליפה.
הפרקליטה טענה בהודאתה כי פעלה מתוך "חשש" כי שרון ינצח בבחירות. עוד טענה כי החשש נבע מהעובדה כי בנה משרת בצה"ל והיא ביקשה למנוע את שירותו של בנה תחת ראשותו של שרון. בפרקליטות הובע החשש שפרשת הדלפה זו מטילה צל כבד על אמון הציבור בפרקליטות, הדבר לדבריהם הרס את המוניטין שלהם.
לדברי בכירים בפרקליטות לא יהיה מנוס להעמיד את עו"ד גלאט-ברקוביץ' לדין פלילי על סעיף 117 לחוק העונשין, שאומר כי "עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלו - עונשו עד שלוש שנות מאסר".
עו"ד ערן שנדר ראש המחלקה לחקירת שוטרים היוצא ומי שריכז את צוות חקירות ההדלפה אמר כי ההדלפה חיבלה בחקירה עצמה.
יצוין כי ברקוביץ' ליוותה את חקירת פרשת סיריל קרן-שרון באופן מקצועי. כמו כן מטפלת גלאט גם בחקירת נוספות בעניינו של ראש הממשלה שרון. ברקוביץ' שוחררה לביתה בתנאים מגבילים.
העיתונאי יואב יצחק מעלה חשד כבד, לפיו ברקוביץ' שהייתה גם זו שרקחה את מסמך חיקור הדין, אף יזמה בנוסף לזאת גם את משלוח המסמך לגורמי התביעה בדרום אפריקה. זאת עוד בטרם הושלמו מהלכי החקירה בישראל, מול גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה. לטענתו של יצחק הדלפת המסמך, כמו גם עצם רקיחתו ושליחתו, נעשו מתוך אותן מגמות פוליטיות-פליליות ברורות.
אמש גם נחקר תחת אזהרה העיתונאי קרא עצמו, זאת על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. קרא נחקר בחשד לשיבוש הליכי משפט וחקירה.
מאז פורסם דבר חקירתו של קרא מפנים רבים בתקשורת הישראלית את תשומת הלב מפרשת הפרקליטה המדליפה לחקירת עיתונאי בישראל. התוקפים טוענים כי החלטת היועץ המשפטי סותרת את חיסיון המקורות עליהם אמור לשמור עיתונאי. כמו כן טוענים עיתונאים בכירים כי בעצם שמירת חיסיון המקורות, עליו אמור לשמור העיתונאי, יש משום שיבוש הליכי חקירה. כיוון שכך חקירתו של קרא אינה תקינה ומקובלת.
ממשרד המשפטים נמסר כי אלמלא נחקרה ההדלפה ונחשף הגורם המדליף, התוצאה הייתה שחקירה רגישה כזאת, נגד ראש ממשלה, הייתה מלווה על ידי פרקליטה שכאמור הודתה בשיקולים של השקפות אישיות.
עורך המשנה של עיתון הארץ, יואל אסתרון, אמר כי "דעתו של היועץ המשפטי לממשלה השתבשה". אם עיתונאי שמפרסם דבר חקירה, חשוד בשיבוש הליכי חקירה, הרי "יש להזמין את כל העיתונות הישראלית, לפי סדר הא' ב', ולהשיב לכל שאלות החוקרים".
בתגובה, נמסר ממשרד המשפטים כי "סגנונו המשתלח והבוטה של מר אסתרון מבייש בעיקר אותו ואינו ראוי לתגובה. לגבי תוכן הדברים נציין, כי היועץ המשפטי לממשלה קיבל החלטה לחקור את עניין ההדלפה משני טעמים, החשש הממשי לשיבוש החקירה בפרשה ושנית, ההתערבות הגסה של גורם מתוך מערכת אכיפת החוק במערכת הבחירות. איש במערכת הפוליטית לא כפה ולא יכול היה לכפות את דעתו על היועץ המשפטי, אשר מקבל את החלטותיו באופן מקצועי וחסר פניות. באשר לחקירת העיתונאי, הרי שמממצאי החקירה עולה, כי גורם במשרד המשפטים, עמו שוחח הכתב טרם הפרסום, אמר לו כי פרסום הדברים עלול לחבל בחקירה. על אף זאת, פורסמו חומרי חקירה חסויים ובכך מתעורר חשש לשיבוש החקירה. עתונאים אינם מעל לחוק, וחופש העתונות מסתיים היכן שמתחיל להתעורר חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית".
להתקפות אלה של בכירי העיתונות בארץ מתווספים גם אנשי השמאל הפוליטי. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרץ) אומרת כי היא יוזמת חוק שיבטל את האיסור להדליף במידה ומגמת ההדלפה היא גילוי שחיתויות. יו"ר צוות התגובות של מפלגת העבודה פרופסור יולי תמיר קובעת כי חקירת הפרקליטה היא המשך "ציד המכשפות נגד הפרקליטות", כהגדרתה. ארגוני זכויות אדם פותחים במהלכים להדחתו של היועץ המשפטי רובינשטין.
השר לביטחון פנים עוזי לנדאו כי אמנם גם הוא מסתייג בדרך כלל, מאוד, מחקירת עיתונאים, אבל הוא סומך את ידיו על החלטתו של היועץ רובינשטיין.
התקשורת הישראלית האלקטרונית יצאה בהתקפה חריפה נגד חקירת ההדלפה וזאת למרות שמדובר בעבירה פלילית חמורה.
לדוגמא רזי ברקאי מגיש התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל ניסה להפחית בחומרת המעשה במהלך תוכניתו. נציב שרות המדינה שמואל הולנדר אמר בראיון לברקאי כי מעשה הדלפה ע"י עובד מדינה היא עבירה פלילית. "מבחינה משפטית, חוק העונשין קובע עבירה פלילית על עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם לא מוסמך". בתגובה אמר ברקאי "מזה אנחנו חיים בתקשורת. אחרת היינו כולנו מובטלים".
התנועה לאיכות השלטון מצטרפת לגיוני של חקירת העיתונאי ברוך קרא. התנועה שלחה אף מכתב מחאה ליועץ המשפטי לממשלה. במכתב מוחה התנועה על "התנהלות גורמי אכיפת החוק, תוך איבוד פרופורציות ופגיעה בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ אביגדור ליברמן אמר למחלקת האינטנרט של ערוץ 7 כי בעקבות ההצלחה המרשימה והחשובה בחשיפת מקור ההדלפה הוא מציע ליועץ המשפטי לממשלה להיות איתו בקשר כדי לקבל מידע על הדלפות נוספות מהעבר לבדיקתו. זאת בתקווה שהמהירות המרשימה בה בוצעה החקירה הנוכחית תוכיח את עצמה גם בחקירות הללו".
בשלב זה הושעתה עורכת הדין ברקוביץ' מתפקידה ונשקלת פתיחת הליכים משפטיים נגדה.
עוד עולה מן הסקר כי 55% מהציבור סבורים שהוראתו של היועץ המשפטי לחשוף את המדליפה היתה מוצדקת ורק 17% סבורים כי עליו להתפטר.
"פעלתי ממניעים אידאולוגיים"
"עו"ד ליאורה גלט ברקוביץ הודתה כי יזמה את ההדלפה מטעמים הקשורים בהשקפותיה האישיות", כך אומר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין במסיבת עיתונאים שכונסה בעקבות חשיפת זהות המדליפה.
הפרקליטה טענה בהודאתה כי פעלה מתוך "חשש" כי שרון ינצח בבחירות. עוד טענה כי החשש נבע מהעובדה כי בנה משרת בצה"ל והיא ביקשה למנוע את שירותו של בנה תחת ראשותו של שרון. בפרקליטות הובע החשש שפרשת הדלפה זו מטילה צל כבד על אמון הציבור בפרקליטות, הדבר לדבריהם הרס את המוניטין שלהם.
לדברי בכירים בפרקליטות לא יהיה מנוס להעמיד את עו"ד גלאט-ברקוביץ' לדין פלילי על סעיף 117 לחוק העונשין, שאומר כי "עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלו - עונשו עד שלוש שנות מאסר".
עו"ד ערן שנדר ראש המחלקה לחקירת שוטרים היוצא ומי שריכז את צוות חקירות ההדלפה אמר כי ההדלפה חיבלה בחקירה עצמה.
יצוין כי ברקוביץ' ליוותה את חקירת פרשת סיריל קרן-שרון באופן מקצועי. כמו כן מטפלת גלאט גם בחקירת נוספות בעניינו של ראש הממשלה שרון. ברקוביץ' שוחררה לביתה בתנאים מגבילים.
העיתונאי יואב יצחק מעלה חשד כבד, לפיו ברקוביץ' שהייתה גם זו שרקחה את מסמך חיקור הדין, אף יזמה בנוסף לזאת גם את משלוח המסמך לגורמי התביעה בדרום אפריקה. זאת עוד בטרם הושלמו מהלכי החקירה בישראל, מול גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה. לטענתו של יצחק הדלפת המסמך, כמו גם עצם רקיחתו ושליחתו, נעשו מתוך אותן מגמות פוליטיות-פליליות ברורות.
אמש גם נחקר תחת אזהרה העיתונאי קרא עצמו, זאת על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. קרא נחקר בחשד לשיבוש הליכי משפט וחקירה.
מאז פורסם דבר חקירתו של קרא מפנים רבים בתקשורת הישראלית את תשומת הלב מפרשת הפרקליטה המדליפה לחקירת עיתונאי בישראל. התוקפים טוענים כי החלטת היועץ המשפטי סותרת את חיסיון המקורות עליהם אמור לשמור עיתונאי. כמו כן טוענים עיתונאים בכירים כי בעצם שמירת חיסיון המקורות, עליו אמור לשמור העיתונאי, יש משום שיבוש הליכי חקירה. כיוון שכך חקירתו של קרא אינה תקינה ומקובלת.
ממשרד המשפטים נמסר כי אלמלא נחקרה ההדלפה ונחשף הגורם המדליף, התוצאה הייתה שחקירה רגישה כזאת, נגד ראש ממשלה, הייתה מלווה על ידי פרקליטה שכאמור הודתה בשיקולים של השקפות אישיות.
עורך המשנה של עיתון הארץ, יואל אסתרון, אמר כי "דעתו של היועץ המשפטי לממשלה השתבשה". אם עיתונאי שמפרסם דבר חקירה, חשוד בשיבוש הליכי חקירה, הרי "יש להזמין את כל העיתונות הישראלית, לפי סדר הא' ב', ולהשיב לכל שאלות החוקרים".
בתגובה, נמסר ממשרד המשפטים כי "סגנונו המשתלח והבוטה של מר אסתרון מבייש בעיקר אותו ואינו ראוי לתגובה. לגבי תוכן הדברים נציין, כי היועץ המשפטי לממשלה קיבל החלטה לחקור את עניין ההדלפה משני טעמים, החשש הממשי לשיבוש החקירה בפרשה ושנית, ההתערבות הגסה של גורם מתוך מערכת אכיפת החוק במערכת הבחירות. איש במערכת הפוליטית לא כפה ולא יכול היה לכפות את דעתו על היועץ המשפטי, אשר מקבל את החלטותיו באופן מקצועי וחסר פניות. באשר לחקירת העיתונאי, הרי שמממצאי החקירה עולה, כי גורם במשרד המשפטים, עמו שוחח הכתב טרם הפרסום, אמר לו כי פרסום הדברים עלול לחבל בחקירה. על אף זאת, פורסמו חומרי חקירה חסויים ובכך מתעורר חשש לשיבוש החקירה. עתונאים אינם מעל לחוק, וחופש העתונות מסתיים היכן שמתחיל להתעורר חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית".
להתקפות אלה של בכירי העיתונות בארץ מתווספים גם אנשי השמאל הפוליטי. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרץ) אומרת כי היא יוזמת חוק שיבטל את האיסור להדליף במידה ומגמת ההדלפה היא גילוי שחיתויות. יו"ר צוות התגובות של מפלגת העבודה פרופסור יולי תמיר קובעת כי חקירת הפרקליטה היא המשך "ציד המכשפות נגד הפרקליטות", כהגדרתה. ארגוני זכויות אדם פותחים במהלכים להדחתו של היועץ המשפטי רובינשטין.
השר לביטחון פנים עוזי לנדאו כי אמנם גם הוא מסתייג בדרך כלל, מאוד, מחקירת עיתונאים, אבל הוא סומך את ידיו על החלטתו של היועץ רובינשטיין.
התקשורת הישראלית האלקטרונית יצאה בהתקפה חריפה נגד חקירת ההדלפה וזאת למרות שמדובר בעבירה פלילית חמורה.
לדוגמא רזי ברקאי מגיש התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל ניסה להפחית בחומרת המעשה במהלך תוכניתו. נציב שרות המדינה שמואל הולנדר אמר בראיון לברקאי כי מעשה הדלפה ע"י עובד מדינה היא עבירה פלילית. "מבחינה משפטית, חוק העונשין קובע עבירה פלילית על עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם לא מוסמך". בתגובה אמר ברקאי "מזה אנחנו חיים בתקשורת. אחרת היינו כולנו מובטלים".
התנועה לאיכות השלטון מצטרפת לגיוני של חקירת העיתונאי ברוך קרא. התנועה שלחה אף מכתב מחאה ליועץ המשפטי לממשלה. במכתב מוחה התנועה על "התנהלות גורמי אכיפת החוק, תוך איבוד פרופורציות ופגיעה בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ אביגדור ליברמן אמר למחלקת האינטנרט של ערוץ 7 כי בעקבות ההצלחה המרשימה והחשובה בחשיפת מקור ההדלפה הוא מציע ליועץ המשפטי לממשלה להיות איתו בקשר כדי לקבל מידע על הדלפות נוספות מהעבר לבדיקתו. זאת בתקווה שהמהירות המרשימה בה בוצעה החקירה הנוכחית תוכיח את עצמה גם בחקירות הללו".
בשלב זה הושעתה עורכת הדין ברקוביץ' מתפקידה ונשקלת פתיחת הליכים משפטיים נגדה.