יאיר יעקבי: הפתרון "המפתיע" לנגיף הקורונה

קבוצת הניסוי כללה חולים בקורונה ששתו קריסטל מנטה, ואילו קבוצת הביקורת כללה חולים בקורונה ששתו סופר דרינק קולה.

יאיר יעקבי , ד' בניסן תש"פ

יאיר יעקבי: הפתרון "המפתיע" לנגיף הקורונה-ערוץ 7
יאיר יעקבי
צילום: שלומי יוסף

ראובן רובינסקי ידע שהבחירה להיות מרפא בתאנים עתידה הייתה לפגוע ביכולתו לשים לחם על השולחן, אבל העובדה שאפילו תאנים הוא לא הצליח לשים על השולחן - זו כבר הייתה מכה אמיתית לאגו.

אבל רובינסקי היה עקשן כמעט כשם שהיה חסר מודעות עצמית, ולכן כשהזדמן לו לטוס לצפון איטליה כדי לעבור השתלמות בריפוי בדבלות, הוא החליט שזו ההזדמנות שלו להתמקצע בתת-התמחות, בתוך מקצוע שבעצמו היה חתיכת תת התמחות.

מההשתלמות המדוברת הוא לא הביא איתו ארצה מידע קונקרטי לקידום העסק, אבל מה שהוא כן הביא איתו היה מכולה ענקית של תאנים מיובשות. וכמובן קורונה. למזלם של כל הנוגעים בדבר, היסטריה לא הייתה מנת חלקם של הרובינסקים, והם נכנסו במשמעת מופתית לבידוד מיידי, ובמקביל החלו להצטמצם כלכלית איפה שרק יכלו. להפתעתם, זמן קצר אחרי שהחלו להראות תסמינים של המחלה חלה התאוששות פלאית במצבם, ומבדיקות שערכו הרופאים נמצא שהנגיף המנוול חוסל במהירות שיא שלא נראתה כמוה.

כשבאו לרדת לשורש העניין ניסה רובינסקי בעל התושייה לשכנע אותם שהסוד הוא כמובן בתאנים, שפרט לסגולתם הייחודית כחושפי קשיים רגשיים ודיסקלקוליה, הן גם נוגדן טבעי לקורונה. התיזה הזאת התקבלה על ידי הרופאים בהרמת גבה, גם בגלל חוסר הסבירות שלה, וגם בגלל שהייתה מלווה בהצעה חשודה לרכוש מכולה ענקית של תאנים מיובשות.

החוקרים ממשרד הבריאות המשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, ואספו מהמשפחה פרטים על הרגלי התזונה שלהם בתקופת הבידוד. מהר מאוד התברר שמיד כשאובחנו כחולים החליטה משפחת רובינסקי להצטמצם כלכלית בתחום השתייה הקלה, ובמקום המיצים הרגילים החלו לצורך כתחלופה זולה יותר בקבוקים של משקה קריסטל מנטה.

בשלב זה כל הדגלים האדומים הורמו, וארגזים של המשקה הירקרק נשלחו למכון ויצמן כדי להעמיק את המחקר. הניסוי הראשון לא היה חד משמעי. קבוצת הניסוי כללה חולים בקורונה ששתתו קריסטל מנטה, ואילו קבוצת הביקורת כללה חולים בקורונה ששתו סופר דרינק קולה. מצבה של קבוצת הביקורת אכן החמיר לעומת קבוצת הניסוי, אך לא היה ניתן לקבוע חד משמעית האם ההחמרה חלה בעקבות הקורונה או בעקבות צריכת סופר דרינק קולה.

אחרי ניסוי שני, שבו קבוצת הביקורת שתתה רק מים, התבהרה התמונה. קריסטל מנטה אכן מהווה תרופה אידיאלית נגד הקורונה, ויעיד על כך ההרכב הייחודי שלו שכולל נתרן, סוכר וארס נחש צפע מצוי, שהוא, מה הסיכוי, הטורף הטבעי של העטלף שממנו הגיעה כל הקורונה הזאת מלכתחילה. פלאי פלאים.

משרד הבריאות נכנס לפעולה בזריזות, והחל להפציר בציבור נגד כל אינסטינקט בריא לצרוך כמה שיותר קריסטל מנטה. בציבור החרדי והחרד"לי הטמעת ההרגלים הייתה קלה, מאחר שבחלק גדול מהבתים היא לא הצריכה שינוי אמיתי בתפריט היומי.

אבל כשזה הגיע לציבור החופשי יותר, השיווק נתקל בקשיים גדולים משמעותית. חצי מהציבור סירב להאמין שקריסטל מנטה אכן מרפא את הקורונה, ואילו החצי השני האמין ובכל זאת בחר בקורונה. חברת קריסטל מצידה לא עשתה מאמצים מיוחדים להכפיל ולשלש את הייצור של המשקה הגואל, כנקמה מתוקה על שנים של זלזול במעשה ידיהם. בקיצור, המצב היה בכי רע.

ניסיונות המיתוג מחדש גם הם הזיקו יותר מאשר הועילו, והסיסמה החדשה "קריסטל מנטה - או שאת מתה" עוררה יותר תבהלה מאשר מוטיבציה לצריכת קריסטל מנטה.

לבסוף הבעיה הונחה לפתחו של שר הביטחון בנט, שכינס את מיטב המוחות בניסיון להערים על הציבור ולגרום לו לצרוך את התרופה הניסית, ושלום על ישראל. סרטון ויראלי של השר שותה קריסטל מנטה שוחרר ברחבי האינטרנט בתקווה ליצור באזז, אך התגלה כחסר תועלת לחלוטין כשהפך מיד לעניין של פוזיציה. השמאל החליט שזה קשקוש פרימיטיבי, הביביסטים החליטו שזו חתירה תחת כס ראש הממשלה, והבית היהודי החליטו שזה לא הזמן לאחד מפלגות עם תקומה. סתם מתוך הרגל.

לבסוף היה זה מושיק, מיועצי השר, שהציע לעשות לקריסטל מנטה הסבה למאכל אחר, כדי לתווך אותו לציבור בלי המטען הרגשי שמביא איתו המשקה המקורי. "צריך לקחת מאכל תמים, לטבול אותו במיכלית של קריסטל מנטה ולמכור את זה לציבור כתרופה", הוא הציע, "רצוי פרי או ירק". "פרי כמו תאנה?!", צרח ראובן רובינסקי מפינת החדר בתרועת ניצחון. "אפשר תאנה, כן", מלמל מושיק, "רק צריך שתהיה לנו כמות זמינה".

"כמות כמו של מכולה שלמה?!", צרח רובינסקי שלראשונה בחייו זיהה הזדמנות עסקית ראויה לשמה.
"מכולה זה מצוין", מלמל שוב מושיק ותהה מה בדיוק קורה עם סידורי האבטחה במשרד הזה, ומי הכניס את פנאט התאנים לדיון.

שבוע מאוחר יותר שיווקו לציבור את תרופת התאנים תחת הסלוגן "דבלות או לא להיות", והתוצאות לא איחרו להגיע. קצב ההחלמה זינק, וראובן רובינסקי עשה קופה נאה ממכירת המכולה, שלא לדבר על העובדה שלראשונה בחייו המקצועיים הוא אשכרה ריפא בתאנים.

שנה לאחר מכן הוא התנדב להעביר סמינר בנושא ריפוי נגיפים מסוכנים על ידי פירות ממשפחת התותיים. הסמינר, במקרה או שלא, התקיים בעיר ווהאן שבסין. ואם מישהו העז לחשוד שרובינסקי הממזר קיווה להביא איתו ארצה עוד איזה נגיף שיוכל למגר באמצעות דבלת הקריסטל שלו, ובכן, הוא כנראה צודק.

jacobi.y@gmail.com