שאלה שמטרידה מבוגרים רבים – איך נחגוג השנה את ליל הסדר בלי המשפחה סביבנו? זו תהיה הפעם הראשונה עבור רבים מהם שיאלצו להסב בליל הסדר כבודדים או כזוגות כאשר המשפחה רחוקה מהם.
גם שימוש בפתרונות טכנולוגיים כשיחת טלפון או זום שהיו עשויים להקל את התחושה, בלתי אפשריים בלילה קדוש זה. האם דווקא הלילה הזה שמציין יותר מכל את הביחד של המשפחה יהפוך ללילה עצוב של בדידות?
במאמר הזה ננסה להתוות דרך ולהראות שאפשר בקלות יחסית להפוך את הזה ללילה שבו המסורת המשפחתית של הביחד נשמרת. לשם כך ברצוני להציג הסתכלות שונה מהמקובל ביחס לבעית הבדידות והפתרונות שלה.
מדינת ישראל והעולם כולו חווים תקופה שכמותה לא ידענו. המגפה המשתוללת מאלצת את כולנו לנקוט באמצעי הגנה שכוללים גם הסתגרות בבתים. הדבר נדרש עוד יותר כאשר אנחנו מדברים על האוכלוסיה המבוגרת שמוגדרת באופן גורף כקבוצה בסיכון. הדרישה במדינת ישראל היא להתרחק גם מסבא וסבתא על מנת לשמור על בריאותם.
התגוננות חשובה זו מציבה בעיה קשה בפני רבים מבני הגיל השלישי שחווים אותה כבדידות. הם מצאו את עצמם בתוך 'ארבע קירות' כאשר הדאגה הבריאותית מכרסמת בליבם, בני המשפחה רחוקים פיזית, השגרה נעלמה ואפילו פעולה פשוטה כמו יציאה לקניות הפכה להיות פעולה מסכנת בריאות והם נאלצים להיעזר באחרים לביצועה. כאן המקום להדגיש שמחקרים מראים שחווית הבדידות כשלעצמה מהווה סכנה לבריאות הנפש והגוף של האדם החווה אותה. היא עלולה להידרדר לדיכאון ולהחריף בעיות בריאותיות כמו סוכרת, לחץ דם ועוד.
לאור הצורך בהפגת הבדידות אצל האוכלוסיה המבוגרת קמו, בתקופה זו, התארגנויות מבורכות שמטרתן לייצר קשר עם הזקנים. סטודנטים ומתנדבים אחרים מתקשרים לזקנים ודורשים בשלומם ומוודאים במה אפשר לעזור להם. פעילות זו חשובה מאד. אך נראה שאין די בפעילות זו. כמה פעמים בשבוע אפשר להתקשר לאותו אדם ולשאול 'מה נשמע?'.
מה כבר יכול להתחדש בין שיחה לשיחה?? במיוחד שמקבל השיחה בילה את הזמן בין השיחות באותם 4 קירות. אלו נושאי שיחה יכולים להיות לאנשים שלא מכירים אחד את השני? לקבל שיחת טלפון כשאתה לבד זה נפלא אך נראה שזה רחוק מלפתור את הקושי של מי שיושב בבית. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר אנחנו מדברים על בדידות שמלווה את ליל הסדר.
ברצוני להציע הסתכלות שונה על הבעיה וממילא על הפתרון שלה. כפי שהצגנו בתחילת המאמר, האדם שיושב ספון בביתו סובל מניתוק מהרבה מערכות חיים, לא רק מבני המשפחה שלו, לכן, גם הפתרון צריך להיות ליצור לו מערכות חיים חברתיות אלטרנטיביות. כלומר, הפתרון אינו רק בשיחה טלפון מדי כמה ימים אלא ביצירת חברה. הדבר נכון בתקופה זו לרובנו. גם ילד בבית הספר איבד הרבה מאד צורות תקשורת חברתיות שהיו לו - הוא לא יכול לצאת לשחק עם חברים בגינה, לבקר משפחה או אפילו ללכת לסופר לקניות רגילות.
היסוד הראשון, שהנחנו בפתרון הבעיה הוא שאדם זקוק לחברה אלטרנטיבית. היסוד השני הוא, שבחברה כמו בחברה הפעילות היא הדדית. בחיי חברה רגילים אדם לא מתקשר 'לשעשע' את השני אלא הם מבצעים פעילות ביחד. במציאות החברתית אין 'נזקק' ו'עוזר' אלא אנשים שפועלים ביחד. אני חושש שהרבה אנשים מתקשרים לאנשים אחרים מתוך רצון כן לעזור אך מכיוון שהם לא חושבים על כך שאפשר לעשות דברים ביחד השיחות מתחילות ומסתכמות בשאלת 'המה נשמע?'. צריך לשנות פזה ולחשוב מה אנחנו יכולים לעשות ביחד ובמה כל אחד יכול לתרום לשני.
היסוד השלישי הוא שכל אחד!!! יכול להיות מי שמייצר חברה עבור האחר. גם מי שיושב בבידוד או שהוא איש מבוגר יכול לבצע את הפעולה הפשוטה של להתקשר לאחר ולייצר עבורו את החברה שהוא כל כך זקוק לה. דווקא לאיש שיושב בבית יש יותר זמן, פניות וגם תועלת מקשר עם אנשים אחרים.
אז מה אנחנו מציעים?
נתחיל מרעיונות לליל הסדר ואח"כ נעבור גם לרעיונות ליומיום.
כפי שפתחנו את המאמר, הרבה אנשים מוטרדים מה יהיה עם ליל הסדר. על פי אותם הנחות יסוד שהנחנו ברצוננו להציע 4 הצעות מעשיות שיתנו לאנשים סביבנו את תחושת הביחד של ליל הסדר:
לעשות דמוי 'ליל הסדר' מקוצר כשעה וחצי לפני החג.
בסביבות השעה חמש (החג נכנס בסביבות שש וחצי) נתיישב כולנו לבושים בגדים חגיגיים מסביב לשולחן הסדר. נזמין את סבא וסבתא (או כל איש אחר...) להצטרף לשולחן באמצעות שיחת טלפון, וידיו או זום. על מנת לתת את הרגשת החג נשיר ביחד איתם מספר שירים של החג. נבקש מסבא להגיד מספר רעיונות שקשורים להגדה. על מנת שזה לא יפגע בתחושת ליל הסדר, שיתקיים שעתיים מאוחר יותר, נגביל את האירוע לחצי שעה ונשיר רק חלק משירי החג. רעיון זה זכה לתגובות נלהבות מאנשים ששמעו אותו.
נכין ערכת ליל הסדר לסבא וסבתא.
הילדים יכתבו רעיונות שקשורים לליל הסדר, יציירו ציורים ויכינו חידות. נסרוק אותם לקובץ P.D.F ונשלח למייל של סבא וסבתא או למישהו שקרוב אליהם ויכול להדפיס את זה ולהניח להם ליד הדלת. נציין ליד כל רעיון, ציור, חידה לאיזה חלק מההגדה הוא מתייחס. סבא וסבתא יוכלו לקרוא את הדברים תוך כדי ההגדה. כך נהפוך שותפים פעילים גם בערב עצמו.
שיר לשכן.
אם על פי ההנחיות יהיה אפשרי, נצא במהלך הלילה הקדוש הזה עם משפחתנו לבית השכנים, שיושבים לבדם, לשיר להם שיר או שנים משירי החג. נעמוד ליד החלון או הדלת שלהם שפתוחה כדי סדק.
שירי מרפסות.
ניתן לקבוע שעה שבה כולם יוצאים למרפסות ושרים ביחד משירי החג.
ביצוע רעיונות אלו עשוי להפיג את הבדידות לרבים ולאפשר להם לשמוח יחד עם כולם בלילה המיוחד הזה. גם בחיי היומיום כדאי לשנות גישה ולנסות לעבור לפעילות חברתית משותפת.
ישנן המון פעילויות שאפשר לעשות ביחד באמצעי התקשורת השונים: טלפון, שיחות וידיו בווטאפ, שיחות זום, אימלים ועוד. בגיל השלישי עשויות להיות מגבלות טכנולוגיות אך בוודאי שאפשר להתחיל מהאמצעי הפשוט של שיחת הטלפון ומשם לעבור לשיחות הווטאפ והלאה לטכנולוגיות מתקדמות יותר – זום, אינטרנט, משחקי מחשב ועוד.
אפשר לקבוע חברותא יומית בנושאי קודש או חול. ניתן לקרוא ספר או להגיד פרקי תהילים ביחד. לשחק ביחד שחמט כאשר כל אחד מחזיק מולו לוח שחמט ואומר לשני אלו צעדים הוא עושה. אפשר גם באמצעות המחשב.
סבא יכול ללמד כל יום במשך עשר דקות מספר נכדים דברים שקשורים לפסח/ מתחום הידע האישי שלו או כל נושא אחר. בכדי לעשות זאת אפשר להעלות את הנכדים לשיחת ועידה בטלפון או בזום ולצרף את סבא. סבתא יכולה לקרוא לילדים סיפור לפני השינה. מכיוון שסבתא היא אלופה בבישולים אפשר לבקש מסבתא שתמצא לנו מתכונים חדשים לקראת החג המתקרב.
אפשר לנהל שיחה על מהות וגודל השעה, להתייעץ עם סבא על נושאים חשובים או לבקש ממנו שימצא לנו חומר רלוונטי באינטרנט בנושא שאנחנו מתקשים בו. אפשר לבקש מסבתא שתתרגם לנו חומר מאנגלית או שתעבור על מאמר שכתבנו. סבא וסבתא יכולים לערוך מבצע 'סידור לפסח' נושא פרסים כאשר כל יום הנכדים מדווחים להם מה סודר. כמובן, שהנכדים יכולים להכין סרטונים מיוחדים ולשלוח להם ועוד. אין סוף לרעיונות.
לסיום, הבנה נכונה של הקושי העכשווי ומענה יצירתי מותאם יכולים לקחת אותנו למחוזות חדשים – לחזק את הקשר המשפחתי והלאומי ולפתור בעיות בהווה ובעתיד.
משה אילן – מנהל מחלקת הדרכה "יד תמר". M.S.W , מחבר הספר "ביחד לאורך הפרשות"