עברנו כבר שבועיים של ריחוק, שבועיים בהם לאט לאט מאימת המגפה התחלנו להתרחק אחד מהשני, ואפילו במסגרת המשפחה הקרובה נאלצנו להתרחק ריחוק נורא. ריחוק זה קשה ומעציב אבל דווקא בימים הללו מתוך אותו ריחוק כפוי יש הרגשה של קירבה, הרגשה של שייכות עמוקה ואכפתיות אדירה.
אנחנו חיים בחברה שעסוקה בפיתוח טכנולוגיות שונות על מנת שאנשים ירגישו קרובים, אבל למרבה הפלא אנשים היו עם אלפי חברים ברשתות החברתיות אבל הרגישו בודדים. וכעת דווקא הריחוק בחיי השגרה יוצר הרגשה של אכפתיות וקירבה, כי יש ריחוק שמקרב ויש קירוב שמרחק. כאשר הקירוב הוא חיצוני ובנוי על ההנאה של הרגע זו קירבה שמרחקת, ולעומתו יש ריחוק שנגרם מתוך אחריות ההדדית והרצון לשמור ולהישמר זה ריחוק שיוצר קירבה, ריחוק שיוצר שייכות והופך את כולנו למשפחה אחת גדולה.
לרבי נחמן מברסלב יש תורה מדהימה ששם נאמר " דע לך שתחילת ההתקרבות היא ההתרחקות בשביל להביא אותך למקום אמיתי ומדויק שלך מוכרח שירחיקו אותך מעט. ואז אתה מתאמץ להיכנס בחזרה ונפתחים בפניך שערים חדשים"
בימים שבהם צער הריחוק גובר ורק המחשבה על "ליל סדר" בו אנו רחוקים מכל בני המשפחה גורמת עצבות גדולה, נעמוד בענווה אל מול הסדר האלקי של התקופה האחרונה ומתוך ימי הריחוק נעסוק בשאלה- איך כאשר נחזור לימי ההתקרבות נוכל לעשות זאת בצורה יותר שלמה, איך נוכל להיות יותר קרובים לעצמנו, יותר קרובים לעמנו ותורתנו, לא קירבה חיצונית אלא קירבה פנימית אמיתית ושלמה. החידוש הגדול של התקופה האחרונה זה שאנו באמת מצליחים להעביר אחד לשני הרגשות של קירבה ואהבה גם כאשר פיזית נמצאים במרחק נורא, כי קירבה זה לא שאלה של מרחק אלא שאלה של נשמה.
השבת נפתח את ספר "ויקרא" ספר ששמו השני הוא "ספר הקורבנות", ספר העוסק בפרטי הדינים של מצוות הקורבנות. למילה קורבן יש משמעות כפולה , גם מלשון קירבה וגם מלשון הקרבה, יש כאן הבנה עמוקה שע"מ לזכות לקירבה נדרשת הקרבה. עיקרון זה נכון לגבי עבודת ה' בבית המקדש אבל נכון לכל תחום בחיים, הרצון להרגשת קירבה עמוקה ושלמה יכול להתממש
רק אצל מי שיש לו נכונות להשקיע ולהתמסר על אותו הדבר ברמה של הקרבה. מימי הקורונה אנו לומדים שלעתים הקירבה הגדולה ביותר זה לדאוג לזמן מסוים להישאר רחוקים.
מי ייתן וימי ניסן המתחדשים לקראתנו יבאו עלינו לטובה ולברכה , ונזכה לראות עין בעין את דברי רבי יהושע במסכת ראש השנה שנאמר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל".
הכותב הוא ראש אולפנת בני עקיבא הדר גנים בפתח תקוה