די בכל אתר ואתר

קהילות יהודיות בכל העולם סובלות מהשלכות וירוס הקורונה, ורק בסין כבר מתחילים לחזור לבתי הכנסת.

שילה פריד , ח' בניסן תש"פ

מרכז בדיקה לנגיף הקורונה במינכן, גרמניה
מרכז בדיקה לנגיף הקורונה במינכן, גרמניה
צילום: רויטרס

מרוקו – העונש על הפרת הסגר חמור מאוד

הקהילה היהודית בקזבלנקה שבמרוקו שרויה באבל. יהודים רבים ממתפללי בית הכנסת המרכזי בעיר נדבקו בקורונה. ארבעה מהמתפללים הקבועים נפטרו ועוד מאות נמצאים בבית בבידוד.

איציק שריקי, פייטן בית הכנסת, מספר כי לראשונה חג הפסח נכנס לעיר בתחושה כואבת מאוד. "זה חג שכולם מחכים לו פה כל שנה", אומר שריקי, "במיוחד למימונה שנערכת כאן כאירוע ענק בהשתתפות היהודים והערבים בקזבלנקה ובכל הקהילות במרוקו. יהודים מכל העולם באים לראות את החגיגות פה בפסח ובמימונה. עכשיו בהוראת מלך מרוקו כל בתי התפילה, גם של המוסלמים וגם בתי הכנסת, נסגרו. אחרי השעה שש בערב חל איסור מוחלט על יציאה מהבית. גם בשעות שמותר לצאת אנחנו הולכים רק לסופר הכשר כדי לקנות אוכל וחוזרים הבית. העונש פה על הפרת הסגר הוא חמור מאוד. שוטרים וחיילים ממלאים את הרחובות ומפחיד לצאת החוצה".

למרוקו הכללים וההגבלות הגיעו מאוחר, יש שיגידו מאוחר מדי. שריקי מספר כי לו ידעו בקהילה היהודית כמה הקורונה קרובה אליהם, היו יכולים להימנע ממנה ואולי אף להציל חיים. "בפורים התכנסו רבים מבני הקהילה למרכז פעילות שיש לנו בקזבלנקה. הקורונה אז הייתה אצלנו 'חדשות מהעולם', ושניים מהאנשים שהשתתפו חזרו קודם לכן מצרפת ומארצות הברית. רק אחרי המסיבה התגלה שהם חולים בקורונה, ובעקבות זה רבים נוספים נדבקו. שניים שאני מכיר מקרוב נפטרו, אחד בן שבעים ואחד בן חמישים. הרחובות דוממים, עצוב לנו כאן. עצוב מאוד. הקהילה מנסה לקיים קשר מרחוק דרך שיעורי תורה ברשתות החברתיות, זה לא אותו פסח שהכרנו כאן".

אך למרות הצער הרב שריקי מנסה להיות אופטימי: "אולי השנה - שפסח מגיע אלינו בעצבות כזאת - תסתיים במימונה הכי שמחה, ובמקום האירועים שבטלו יגיע המשיח וכולם ירקדו וישמחו".

ממפיס, ארצות הברית – מחסור באוכל כשר

לא מעט גבות הורמו ברחבי העולם על האופן שבו התנהל הממשל הבית הלבן. תושבי ארצות הברית נחשפו לכללי ההסגר בהפתעה, אחרי שדונלד טראמפ ניסה להימנע מהנחיות מיוחדות עד הרגע האחרון, ואולי אפילו אחריו. הרב ישראל וונדי, שליח 'תורה מציון' לקהילה היהודית בממפיס, מספר על הכללים שהגיעו בלי התראה מוקדמת.

"אנחנו מסוגרים", אומר הרב וונדי, "מצויים בבית. יש פה בקהילה היהודית חולה אחת בלבד בקורונה, כך שמהבחינה הזאת המצב טוב. בכל רחבי ממפיס יש כ-400 חולים, ועשרה אנשים כבר נפטרו. בניגוד לישראל, אין פה מעקב אחרי כל חולה ודיווח איפה הוא היה. אנחנו משתדלים להמשיך ולקיים את פעילותנו כשליחים דרך הזום והרשתות החברתיות".

הקושי העיקרי שעליו מספר הרב וונדי, בייחוד לקראת חג הפסח, הוא לא ההתמודדות עם המחלה עצמה אלא עם הסגר. "יש פה מחסור באוכל כשר", אומר הרב וונדי. "אין בממפיס משחטות ולא מייצרים כאן אוכל, אלא בעיקר מייבאים מוצרים מניו יורק או אטלנטה. אין פה סופר כשר אלא אגפים כשרים בחנויות הקיימות. המחסור באוכל והריחוק של ממפיס ממדינות מרכזיות יותר מביא למצב שאוכל שמגיע פשוט נחטף ונעלם מהמדפים. היו כמה משלוחים שהזמנו בשביל הקהילה, אבל גם זה לא הספיק".

הקהילה מנסה להתמודד עם הקשיים באמצעות שיתופיות. "מי שרואה בחנות מסוימת שהגיעו מוצרים לפסח – מעדכן על כך את החברים בווטסאפ או בפייסבוק, וכך הם עוזרים זה לזה להצטייד. יש משפחות שנערכו מבעוד מועד לסדר גדול עם אורחים רבים, וכעת כשהממשלה אוסרת התכנסויות גדולות יש להם הרבה אוכל וציוד שהם לא משתמשים בו, אז הם מפרסמים ומוסרים למי שלא הצליח להיערך. הערבות הדדית והעזרה פה בין אדם לחברו הם מה שבהחלט מסייעים לנו בהתמודדות עם המשבר".

לקראת ליל הסדר מקיים הרב וונדי, יחד עם אנשי חינוך נוספים בממפיס, שיעורים לילדים ולמבוגרים. "יש שיעורים על ההגדה, סרטונים לילדים ולכל המשפחה, כשהכול כמובן נעשה מרחוק דרך הרשתות. כשליח אני כל הזמן צריך להגדיל ראש ולחשוב איך להשתכלל ולהתאים את עצמי למצב. שיעורים מבית הספר יש פה לילדים דרך זום מהבוקר עד הצהריים, אז החלטנו לעשות גם אפיית מצות ביחד אבל מהזום. הסגר פה מאפשר בשלב זה להסתובב בין הבתים, אז חילקנו לכל ילד בצק לבית ופתחנו שיעור בזום. כל ילד לקח את הבצק ולמדנו ביחד איך מרדדים, איך עושים חורים ומה זמן האפייה למצה. עוד צורך שקיים הוא לגבי ישראלים בודדים שחיים פה בממפיס שלא קשורים לקהילה, אבל חשבו שבליל הסדר יוכלו להתארח אצל המשפחות. יצרנו בשבילם הגדות שמותאמות לליל סדר יחידני עם הערות והפניות מתאימות. משתדלים בתוך המצב לעזור למי שאפשר בעזרת הכלים שברשותנו".

סין – מתחילים לחזור לבתי הכנסת

המדינה שהביאה לעולם את הקורונה היא גם זו שעברה סגר ארוך וקשה, אך דווקא לאחרונה תושביה מתחילים לנשום לרווחה. הרב שלום גרינברג, רב בית חב"ד בשנגחאי, מספר על חזרה איטית לשגרה תוך הקפדה על כללי הסגר הפוחתים והלכים.

"המצב בסין כעת מאוד רגיש", הוא אומר בשיחה איתנו, "מצד אחד הממשלה כאן הכריזה רק לפני כמה ימים על סגירה של כל הגבולות של סין לכניסת אזרחים זרים. מצד שני, בתוך סין עצמה ובפרט בשנגחאי הרשויות מתחילות להחזיר אותנו לחיים. לאחרונה ירדו מעלינו הרבה מגבלות, ויוזמים לאט לאט ובפיקוח רב פתיחה של יותר עסקים, מסעדות ואפילו מקומות בילוי".

יחד עם סין שחוזרת לחיים – גם הפעילות הרוחנית של יהודי סין שבה למסלולה. "אחרי הסגר הגדול אנחנו פותחים שוב את הבית. יהודים שגרים בשנגחאי באים לאחרונה יותר לשיעורי תורה, יש תפילות בבית חב"ד שאנשים חוזרים אליהן, אבל כנראה ייקח זמן עד שנגיע לפעילות מלאה".

הרב גרינברג
צילום: Dong Jun, Shanghai Daily photographer

הרב גרינברג מסביר שהקורונה לא נעלמה, ומדי פעם מתגלים עוד מקרי הידבקויות מעטים. "כמה וכמה יהודים הגיעו לעיר בשבועות האחרונים, והוכנסו לבידוד במתקנים ממשלתיים המיועדים למבודדי קורונה. אחרים הגיעו לבתי חולים בעיר כי אובחנו כנושאים את הווירוס, ואנחנו שלחנו להם אוכל כשר במשך השבוע וכן אוכל לסעודות שבת. היו גם כמה ילדים שהוכנסו לבידוד בבית הרפואה כי גילו שהם נושאים את הנגיף, ובנוסף לאוכל שלחנו להם גם ממתקים וצעצועים. אנחנו מנסים לעזור כמה שאפשר ליהודים על אף המגבלות וההנחיות שיש עלינו מהממשלה".

לסיום מבקש הרב גרינברג לעודד את היהודים גם בסין, גם ברחבי העולם וגם בישראל: "הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון, חזר ואמר: 'פוחד, רק מי שיש לו עולם אחד והרבה אלילים, אבל אני יש לי אלוקים אחד ושני עולמות'. אנחנו מקווים לעבור את זה ולהיות אחרי המשבר הזה כמה שיותר מהר".

איטליה – כל הזמן שומעים אמבולנסים

המדינה שנכון לעכשיו נראה שנפגעה יותר מכל מדינה אחרת היא איטליה. קרוב לאלף מתים ביום נרשמו בה בימי השיא. המשבר הגיע למצב חמור ביותר שבו אפילו לא ניתן לקבור את הגופות. בצד כל אלה מנסה הרב מנחם לזאר, איש חב"ד ומרבני רומא, לסייע כמה שיותר לקהילתו לקראת הפסח.

"מאז פורים בעצם לא התפללנו במניין", הוא מספר ל'בשבע'. "בתחילת ימי הקורונה הממשלה אפשרה לבתי הכנסת לפעול, אבל ההחלטה של הרבנות הראשית באיטליה הייתה לא לצאת לבתי כנסת ולהתפלל ביחידות. אנחנו כבר הרבה זמן במשבר הזה, בניגוד למדינות ששם זה חדש יחסית. עוד בפורים כל המסיבות והאירועים בוטלו. הדבר היחיד שפעיל כאן במסגרת מוסדות הקהילה היהודית זה מקווה הנשים, שאפשר אולי לומר שמגיעות אליו יותר טובלות מימי שגרה.

"הקושי העיקרי פה הוא שאי אפשר לנוע. לכל יציאה מהבית צריך אישור מיוחד. האזור פה בדרך כלל מלא יהודים, רחובות שוקקי חיים, אבל עכשיו אנחנו בסגר. לקראת הפסח אי אפשר להגיע לסופר הכשר לקנות מצות ויין. יש לנו מצות שמורות שהקהילה בדרך כלל מוכרת לאנשים מהמרכז הקהילתי, אז השנה החלטנו לחלק אותן במשלוח וללא תשלום לכל הקהילה אצלנו.

"מקומות העבודה אומנם סגורים, אבל לנו הרבנים יש כאן יותר עבודה מימי השגרה. פתחנו קווי טלפון בזמינות של 24 שעות, ואנחנו עונים לכל שאלה. יש אנשים שמתקשרים להתייעצות או לשאלה הלכתית וכאלה שרוצים פשוט לדבר. יש כאן אלפי מתים וזה מפחיד. יש אזורים באיטליה שכל הזמן שומעים אמבולנסים שמפנים חולים, ואנשים שנמצאים לבד צריכים מישהו לדבר איתו, אז אנחנו כאן. יש גם קבוצות ווטסאפ בהשתתפות כל הרבנים וכל הקהילה. רבנים מעלים לשם קישורים לשיעורים שהם מוסרים בווידאו".

"יש כאן המון פחד", הוא מסכם, "אנשים רוצים כבר שהכול ייגמר, הרחובות ריקים וכולם נזהרים. המטרה שלנו היא לשמור על הקהילה גם מרחוק, לתת תמיכה ולעזור למי שצריך".

ספרד – הילדים מפחדים

בתחרות צמודה עם איטליה על הנתונים הכואבים ביותר נמצאת ספרד. "ההרגשה פה מאוד קשה. יש המון מתים בספרד", מספר לנו הרב פינחס פונטורלו. "גם בקהילה במדריד יש אנשים מבוגרים שנפטרו עוד לפני שהגיעו אפילו לבית החולים. אני מדבר עם ילדי בית הספר, לרבים מהם קשה והם מדברים על פחד וחשש, מנסים כמה שיותר לעבור את זה יחד".

הרב פונטורלו, שליח מכון שטראוס-עמיאל ו'אור תורה סטון', רכז ורב בבית ספר אבן גבירול מדריד, מנסה לקיים שגרת קורונה עם תלמידיו ועם אנשי הקהילה היהודית במדריד, בצורה שתהיה כמה שיותר דומה לימים כתיקונם.

"אנחנו עושים תפילות בזום", הוא מספר, "קובעים זמן תפילה ומניחים תפילין יחד. מבחינה הלכתית זה נחשב תפילת יחיד וזה לא מניין, אבל זה מרגיש קצת ביחד. בהתחלה היה ניסיון לקיים תפילות עד עשרה אנשים בחצר או במרפסת, אבל עד מהרה גם ההתנהלות הזאת נאסרה. כל המוסדות ובתי הכנסת נעולים, אז מנסים לעשות מרחוק מה שאפשר. מתקיים אצלנו יום לימודים מלא בזום מדי יום מתשע עד שלוש אחרי הצהריים, אנחנו עושים לקהילה הבדלה מוזיקלית במוצאי שבת וכן הלאה".

גם בספרד לערבות ההדדית בין היהודים יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם התפרצות הנגיף. "יש ארגון חסד שמסייע למבודדים ולקשישים שלא יכולים לצאת מהבית", מספר הרב פונטורלו, "עושים בשבילם קניות, מספקים תרופות, ולקראת הפסח אנחנו דואגים שמי שצריך יקבל משלוח של מוצרים אליו הביתה".

כמו במדינות אחרות, גם הרב פונטורלו יוזם שיעורי הגדה והלכות פסח לקראת החג. אני אומר לצעירים: "נכון, אתם לבד הערב, אבל לא באמת לבד. אנחנו בלי סבא וסבתא ובני הדודים, אבל אנחנו ביחד, חלק משרשרת ארוכה של יהודים בכל העולם. כמו שכל אחד בלילה הזה צריך להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים – השנה כל אחד צריך להרגיש שהוא חוגג את החג לא לבד אלא עם כל העם בכל מקום בעולם, למרות הבידוד החברתי והרוחני".

איראן – חג בלי בשר

בערים טהרן ושיראז עובדים שני מפעלי מצות שמייצרים סחורה לקהילה של 15,000 איש בבירה. "אנחנו שומרים על הכללים", מספר אחד ממנהלי המפעל, בכיר בקהילה היהודית. "כל עובד שנכנס עובר בדיקת חום, עובדים עם מסיכה, כפפות וכל הכללים. משתדלים שאת החג הזה נעבור כמה שיותר בשמחה, למרות המצב".

איראן רושמת אלפי הרוגים מאז תחילת המשבר, שניים מהם מהקהילה היהודית, שעוד רבים ממנה חולים ומצויים בבידוד. בניגוד לשנים עברו, שבהן נהגו המשפחות להתארח זו אצל זו, השנה כל משפחה תהיה מסוגרת בביתה בהתאם להנחיות המשטר. "גם שחיטת בהמות לא נוכל לעשות עכשיו, יחסר לנו בשר אבל נשתדל לשמוח כמה שיותר".

כבר לפני שבועות אחדים, לקראת פורים, הוציאו הרבנים באיראן פסקים בהתאם לתקופה. באחד מהם נכתב כי "השנה בגלל הקורונה להימנע מצום בתענית אסתר, ובמקום זה לתת כסף צדקה. מומלץ לקיים כמה קריאות מגילה כדי שבכל אחת יהיו מעט אנשים, והשנה אפשר לצאת ידי חובה גם בהאזנה לשידור הישיר של הקריאה בלי לבוא לבית הכנסת. במנחה לא מוציאים ספר תורה לסיבוב נשיקות".

בשבוע שעבר הורה הרב יהודה גראמי, אב בית דין צדק המרכזי ליהודי איראן-טהרן, לקיים תפילה מיוחדת נגד הקורונה. בקריאתו כתב הרב גראמי: "הריני מביא לידיעת הקהילה הנכבדה שבעזרת ה', ברביעי בערב, בתאריך 28 באספנד (החודש הפרסי המקביל לאדר) בשעה 21:30 בדיוק, תיערך תפילת הציבור והקראת פיטום הקטורת ונשמת כל חי. בזכות תפילה יתבטל כל גזר דין קשה על כל העולם, ובמיוחד המנהיג המחונן והעם ונושאי המשרה במולדתנו האהובה איראן", לשון המכתב.

בריטניה – הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו

הרב מיכאל לייטנר, רבה של קהילת יהודי צפון לונדון וראש אגף החינוך של איגוד יהודי לונדון, לא חשב שילווה את תלמידיו וסביבתו בתקופה מורכבת כל כך. "אחוז הנדבקים בקורונה בקהילה היהודית בלונדון גבוה מאוד", הוא מספר. "קשה פה לאנשים מאוד. ראשי כל הקהילות נמצאים כל הזמן בטלפון עם עוד חולה, אדם שנכנס לבידוד וצריך עזרה עם קניות, או קשישים שמחפשים שליח שיביא להם תרופות כי הם לא יכולים לצאת מהבית. פרט לכך לצערנו בבית הכנסת שלנו יש שלושה נפטרים, ובלונדון יותר מארבעים יהודים שמוכרים לנו כחלק מאיגוד הקהילות היהודיות.

"דווקא בתקופה הזאת, כאשר יותר מכל דבר אחר, אנשים רבים זקוקים לחיבוק ולתחושת אחדות קהילתית – גזירת הריחוק וההסגר מעיקה והבדידות קשה יותר מהכול. אנחנו מנסים להרגיש כמה שיותר ביחד למרות ההסגר", אומר הרב לייטנר, "אומנם להיפגש אי אפשר וכל אחד נמצא בבית שלו, אבל אנחנו מקיימים שיעורים דרך הזום, הווטסאפ והסקייפ. מנסים להתחבר, מקיימים שיעורים ושיחות משותפות, לומדים לקראת פסח ומלווים זה את זה כל הזמן".

מיכאל לייטנר
צילום:ללא

במצב שבו אי אפשר להתכנס בבתי הכנסת, ואף לא לקיים מניינים קטנים בחצר או במרפסת, מלבד יציאה לקניית אוכל אין יציאה מהבית ואת העבודה הרב לייטנר עושה מרחוק. "אני שומע מאנשים הרבה פחד, בעיקר פחד מהלא נודע. אי אפשר להעריך מתי זה ייגמר. אנחנו מתמודדים עם אויב שאי אפשר לראות, אי אפשר להרגיש או להילחם בו בכלי מלחמה, וזה נותן תחושה שהעולם האישי הוודאי של כל אחד מתהפך. הקרקע של היציבות נשמטת מתחת לרגלינו. אני משתדל לתת עצות, מי שבבידוד אני אומר לו שימצא עוד מישהו בבידוד ויהיה איתו בקשר, יעבור איתו את התקופה הזאת. הסיפור של עם ישראל רצוף אירועים וחלקם גם קשים. זה סיפור שכל עם ישראל חווה יחד עם כל העולם, והשליחות שלנו היא להפוך את העולם לטוב יותר דווקא מתוך המשבר הזה".

גרמניה – הסטודנטים לבד

הרב אליעזר נוי, שמתגורר בבניין קהילת 'קהל עדת ישראל' בברלין, נותר ספון בבית בלי מניין כבר כמה שבועות. על אף ההפצרות ממשפחתו בארץ לחזור לישראל, הוא החליט שלא לנטוש את הקהילה שהוא מלווה כבר שבע שנים. "יש לנו כמה תחומי פעילת בימים אלו", הוא מספר, "אנחנו מסייעים לאנשים המבוגרים יותר בקהילה להשיג תרופות ואוכל. אנחנו מקיימים בשביל בני הקהילה את כל הפעילויות הרגילות דרך הווידאו - שיעורי זומבה, ספורט, יוגה והמון שיעורי תורה. שירי ליל הסדר נלמדים כאן בסרטונים, וכן מפגשים רבים נעשים בדרך וירטואלית".

הרב נוי משמש כמנהל פעילות 'תורה מציון' עם הסטודנטים היהודים ברחבי גרמניה. רבים מהם גרים לבד, וכמעט שלא פוגשים אף אחד בימים אלה. "הצעירים פה לא מרגישים פחד, מה שהכי חסר להם זה קשר אישי. אנחנו נמצאים בקשר עם אלפי סטודנטים שפשוט נמצאים לבד וזקוקים לשיחה. אנחנו מפעילים מערך של פסיכולוגים שזמינים בווטסאפ ובטלפון. אנחנו מלמדים בשיעורי זום את שירי פסח ואת ההגדה, כולל שיעורים שמסבירים את הכנת המתכונים הייחודיים לחג".

הרב נוי מחלק הגדות
צילום: מורשה גרמניה

לרב נוי היו תוכניות אחרות. לקראת החג הוא שכר מלון מרכזי בברלין כדי לארח את הצעירים הרבים לאורך שני לילות הסדר הנהוגים בגלויות, והתכנון כמובן בוטל. "הסדר ההמוני לא יתקיים", הוא אומר בצער, "אבל את המצות וכל המצרכים שקנינו, כולל את ההגדות, חילקנו בחינם לאנשים מהקהילות היהודיות. אנחנו עושים מה שנוכל כדי לסייע לאנשים לעשות את החג לבד, אבל שלא יחסר בו שום דבר מבחינת הסדר".

טורקיה – אין אישור לצאת

מוסלמים קיצוניים בטורקיה כבר האשימו את היהודים בהפצת נגיף קורונה נגד כדי לפגוע באסלאם. אם היו מסתובבים באזור הקהילה היהודית באיסטנבול, אולי הם היו משנים את דעתם.

כמה עשרות צעירים יהודים שחזרו ממדינות אחרות חלו בנגיף, מרביתם בבידוד ביתי וחלקם מאושפזים בבית החולים. יהודה, אחד מוותיקי הקהילה, נמצא בביתו עקב איסור יציאה מפאת גילו המבוגר. "אנחנו בבית. אנשים מבוגרים לא יכולים לצאת. גם צעירים לא יוצאים אם הם לא חייבים. אישור יציאה מהבית ניתן לעובדים שעוסקים בעבודה דחופה בלבד. הקהילה עוזרת למי שצריך במשלוחי מזון עד הבית כדי שלא יצטרך לצאת. בתי הכנסת סגורים ומחכים שהסיפור הזה יהיה מאחורינו".